סעיף 71(1) לתקנות התעבורה התשכ"א – 1961 קובע שלא יעצור אדם רכב, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד באופן שיש בו כדי להפריע או לעכב את התנועה.
באותו מקרה הוסיף בית המשפט וקבע כי:
" המשקל שיש לתת לאשם התורם הוא משקל ערכי הנובע מכך שמדובר בהפרת הוראה חוקית. מחוקק המשנה קבע את עמדתו ביחס לחנייה במקום המסומן באדום לבן ואסר אותה (סעיף 77 (א)(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש]; תקנה 22 (א) לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961; תיק תעבורה 7796/04 (חי) מ"י נ' גתאי יפתח, דינים ועוד, דינים תעבורה, כרך א', 990, סעיף 11 לפסה"ד).
...
כבר נפסק, כי הימנעותו של צד מגילוי ראיה (או זימון עד שבשליטתו) יכול שתביא את בית המשפט לידי מסקנה, כי אילו הוצגה אותה הראיה, זו הייתה פועלת לרעתו (ע"א 548/78 פלונית נ' פלוני, פ"ד ל(1) 736, 760 (1980) ר' בנוסף ע"א 465/88 הבנק למימון ולמסחר בע"מ נ' מתתיהו, פ"ד מה(4) 651, 658 (1991); ע"א 455/88 חדד נ' א. דהן חברה לבניין בע"מ, פ"ד נה(5) 655 (1991)).
התוצאה:
אני מקבל את התביעה באופן חלקי.
על כן אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את הסכומים הבאים:
2,173 ₪ - (60% מסכום התביעה – 3,621 ש"ח).