בגין המעשים המתוארים לעיל, יוחסו למערער שלוש עבירות של הצתה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 448 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); שתי עבירות של ניסיון הצתה לפי סעיפים 448 סיפא ו-25 לחוק העונשין; עבירה של הצתה לפי סעיף 448 רישא לחוק העונשין; שתי עבירות של הפרת צו פקוח לפי סעיף 22(א) לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006; ועבירה של הפרעה לשוטר לפי סעיף 275 לחוק העונשין.
לצד זאת, הוטעם כי מדובר במתחמים נמוכים, אשר אילמלא הסדר הטיעון שגובש בין הצדדים, שבמסגרתו המשיבה התחייבה שלא לעתור למתחמים גבוהים יותר, כפי שפורט לעיל – היה מקום להחמירם באופן משמעותי.
...
לאחר שנתתי דעתי על טענות הצדדים, מזה ומזה, אלו בכתב ואלו שבעל-פה, וכן לתסקיר העדכני ולהתייחסויות הצדדים לאמור בו – באתי לכלל מסקנה כי המקרה דנן אינו נופל בגדר אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות, ולפיכך דין הערעור להידחות.
חרף כל האמור, ובשים לב לנסיבותיו של המערער, אשר אין חולק שחריגות וייחודיות הן – מצאנו לנכון, כפי שהוצג לעיל, להפנותו לקבלת תסקיר משירות המבחן.
לאור כל האמור לעיל, אציע לחברי ולחברתי לדחות את הערעור על גזר הדין.
