הנאשם הואשם, במסגרת כתב אישום שהוגש ביום 21.2.2020, בשתי עבירות איומים כלפי מטפלת בתחום הרפואה המשלימה; האחרונה בהן, לאחר שביקשה לסיים הקשר הטיפולי ותוך הפרת צו למניעת הטרדה מאיימת שהוציאה כנגדו .
...
אי-ביצועה של פעולת חקירה אינו, בהכרח, מחדל חקירתי, ומחדל חקירתי לא בהכרח יוביל למסקנה כי הגנת הנאשם נפגעה, שכן: "נפקותם של מחדלי חקירה תלויה במידת קיפוח הגנתו של נאשם לאור מכלול הראיות" (ע"פ 5386/05 אלחורטי נ' מדינת ישראל (18.5.2006); ראו גם ע"פ 7758/04 אלקאדר נ' מדינת ישראל (19.7.2007)).
המסקנה כי הנאשם הוא ששלח את הודעת האיומים אינה משתנה עקב ת/5, כפי שניסה הסנגור להציע.
בנסיבות שפורטו בהרחבה לעיל, אף אם היה מקום לפנות בבקשה לבדיקת מכשיר המתלוננת, לא מצאתי כי יש בטענות הסנגוריה על מנת להוביל למסקנה כי הגנת הנאשם קופחה, באופן המקים ספק סביר לזכותו.
