הפרת צו הרחקה, איומים והיזק בזדון

כנגד העורר הוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום, המייחס לו עבירות של הסגת גבול כדי לעבור עבירה, ניסיון להיזק בזדון, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, איומים, חטיפה והפרת הוראה חוקית.

העורר אף איים על שוטר בכך שאמר לו "אם הייתי לבד הייתי פותח אותך, חכה חכה". לפי המתואר באישום השני, לאחר שנעצר העורר בעקבות המתואר לעיל ושוחרר בתנאי של הרחקה מהשכונה בה מתגוררת המתלוננת, הוא הפר את תנאי שיחרורו והגיע אל ביתה של המתלוננת.

עוד קבע בית המשפט כי קיימת עילת מעצר של מסוכנות וזאת בייחוד לאור העובדה שהעורר הפר צו הרחקה שכלל התחייבות כספית כאשר עומד נגדו מאסר על תנאי בר-הפעלה.

...

בעניין זה מקובלת עלי מסקנתו של בית המשפט המחוזי לפיה ביטול התלונות מקורו בחשש מהמשיב ומבני משפחתו.

גם כאשר מסרה את הודעתה הראשונה במשטרה, ביום 1.1.2011 אמרה המתלוננת כי היא חוששת מהעורר כיוון ש"הוא יכול לעשות הכל, לאיים, להרביץ ולהרוג" וכי "אני מפחדת שאנשים שקשורים אליו ישמעו על זה ויבואו אלי בטענות זאת גם אחת הסיבות שלא הגשתי תלונה בפעם הקודמת". אף את טענותיו של העורר בעניין האפשרות לשחררו לחלופת מעצר, אין בידי לקבל.

לאור האמור לעיל, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי והערר נדחה.

לאחר מכן קלל אותה ואיים עליה: "אני אדאג להכניס אותך לפרדסיה, אני אקח לך את הילדים, אני לא צריך אותך כדי לגדל אותם... אני אדאג שתנוחי בוותיקים". בכתב האישום הנוסף, ת.פ. 18185-11-12, יוחסו לנאשם עבירות של תקיפת בת זוג, תקיפת בת זוג אשר גרמה לחבלה של ממש, היזק לרכוש ואיומים – עבירות על סעיפים 382(ב), 382 (ג), 452 ו-192 לחוק.

הנאשם אף טען במפגיע כי מעולם לא תקף את אישתו, אך בד בבד אישר מיוזמתו שלו כי הורשע בעבר על פי הודאתו בתקיפתה ובעבירות נוספות כגון היזק בזדון והפרת צו הרחקה שהוצא על ידי בית המשפט.

...

בנסיבות אלה, אני סבור כי ניתן לתת אמון מלא בדברי הוריה של המתלוננת.

על יסוד האמור בעדות המתלוננת אני קובע כי ביום 30.6.12 תקף הנאשם את המתלוננת בכך שזרק עליה קערה מפלסטיק, שפגעה במצחה, ירק עליה ודחף אותה וכן איים שיכניס אותה לפרדסיה, שייקח את ילדיה ושידאג שתנוח בבית הקברות בותיקים.

עוד אני קובע, כי ביום 7.11.12, על רקע בקשת המתלוננת שיעזוב את הבית, חזר הנאשם הביתה עצבני, גרם נזק לאחד מקירות בכך שהכה בו באגרופו וגרם לשקע בקיר, גידף את המתלוננת במילים בוטות, חזר מספר פעמים על מילות איום לפיהן "יישב עליה בבית סוהר", הפך את השולחן שבסלון על רגלה, תפס בכתפה, סובב אותה אליו וסטר לה מספר פעמים על לחיה.

לאור כל האמור לעיל אני מרשיע את הנאשם בכל העבירות המיוחסות לו בשני כתבי האישום: תקיפת בת זוג ואיומים בגין האירוע מיום 30.6.12 ותקיפת בת זוג, לרבות גרימת חבלה של ממש, איומים והיזק לרכוש בגין האירוע מיום 7.11.12.

רקע הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות של הפרת הוראה חוקית, ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות והיזק בזדון.

יש להעביר מסר ברור וחד, כי הפרת צו הרחקה גוררת אחריה ענישה מוחשית ומרתיעה, שאם לא כן, אין לצוו כל ערך ואינו שווה את הנייר עליו נכתב.

בשנת 2003 הורשע הנאשם בעבירות שבוש מהלכי משפט, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, סמים, איומים, תקיפה והיזק לבעל חיים (עבירות מתשעה תיקי חקירה שונים).

...

נראה לנו, כי לנוכח נסיבות הפרשה, עלינו לשדר מסר כי התנהגות מעין זו תיבחן ותישפט בחומרה; על כן נראה לנו כי מתחם הענישה צריך להיות, בנסיבות, בין 12 חודשים ל-24 חודש.

לסיכום עניין זה אומר, כי ככל שהנאשם מעונין להשתלב בהליך שיקומי, פתוחה לפניו הדרך להתחיל בו במהלך מאסרו.

בנסיבות אלה, ביררתי מול הסנגור אם הנאשם יסכים כי יוצא צו הרחקה על פי חוק למניעת אלימות במשפחה, השיב בחיוב.

המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות בשני אישומים של איומים, היזק לרכוש בזדון ותקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש וכן הפרת הוראה חוקית ונדון ל- 32 חודשי מאסר, שנה מאסר מותנה ופצוי למתלוננת בסך של 10,000 ₪.

...

משכך, אין מנוס אלא לאמץ את עתירת התביעה, נבקש להימנע מעבודות שירות ולאמץ את ההמלצה להענישו מאחורי סורג ובריח.

אני גוזרת על הנאשם לעונשים כדלקמן: מאסר בפועל לתקופה של 4 חודשים.

הנני מורה על הפעלת עונש של מאסר מותנה למשך 2 חודשים כפי שנפסק על תנאי בבית משפט ביום 20.3.13 בתיק מס' 16195-08-12 לריצוי באופן מצטבר.

בהקשר זה, לא למותר לחזור על דברי בית המשפט המחוזי בערר שהגיש ב"כ המבקש על ההחלטה להפנותו לתסקיר מעצר: "אין חולק בדבר חומרת המעשים הלכאוריים המיוחסים לעורר, באשר חמורים הם נוכח מהותם, טיבם, תוצאותיהם ונסיבות ביצועם הלכאורי. כך גם אין חולק בדבר המסוכנות הקמה מן העורר נוכח מהות המעשים כאמור. מבלי להקל באלה ראש יש לציין, כי ישנו דיסוננס ומידה מסוימת של חוסר הלימה בין מהות העבירות המיוחסות לעורר, בהנתן העובדה כי מדובר בעבירות של איומים, היזק בזדון ותקיפה סתם של בת זוג, מבלי להקל באלה ראש, אל מול המסכת העובדתית והתרחשות האירועים החמורה כפי הנטען בעובדות כתב האישום." עיינתי בפסיקה אליה הפנה ב"כ המבקש העוסקת במקרים חריגים ויוצאים מן הכלל המלמדים על הכלל, לפיו אין לאשר יציאה לעבודה למי שנתון במעצר בפקוח אלקטרוני.

כך, שירות מבחן, לאחר ששוחח עם המתלוננת - זוגתו של המבקש, מדגיש את חששה הכבד מפני המבקש, חשש המבוסס על היתנהגותו כלפיה, הפרת צוי הרחקה מצידו עובר למעצרו בתיק זה והליך הגירושין בין השניים המצוי בעיצומו ובו מתגלעות מחלוקות סביב חלוקת הרכוש וסרוב מצד המבקש ליתן לה גט. המתלוננת הביעה בפני שירות המבחן את החשש בו מצויה מפני המבקש אף כיום, טענה כי הנה חוששת משחרורו מן האיזוק האלקטרוני או מיציאתו לעבודה על אף הצורך שלה בתשלום מזונות, ותיארה את המבקש כמי שעלול לנהוג באופן בלתי צפוי ולהגיע שוב אליה ואל הילדים.

...

ככול שישכילו הצדדים להגיע להבנות אשר ייתרו את הצורך בשמיעת עדות המתלוננת בתיק העיקרי, יפוג אף החשש לשיבוש הליכי המשפט וניתן יהא לשוב ולשקול בקשה זו. לאור כל האמור, אני דוחה את הבקשה.

עם זאת, אני נעתר לבקשת שירות המבחן ומורה על הארכת צו פיקוח המעצרים ב-3 חודשים נוספים, לצורכי שיקום והמשך שילובו של המבקש בהליך טיפולי.

המזכירות תמציא העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.