הפרת צו הרחקה והפרעה לשוטר

כתב האישום נגד העותר ואדם נוסף הוגש כתב אישום החובק שלושה אישומים, ואשר ייחס לעותר עבירות של הצתה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 448(א) סיפא בצרוף סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); השחתת פני מקרקעין ממניע של עוינות כלפי ציבור, לפי סעיף 196 בצרוף סעיפים 114ו ו-29 לחוק העונשין; קשירת קשר לבצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין; קשירת קשר להשגת מטרה אסורה, לפי סעיף 500(7) לחוק העונשין; הסתייעות ברכב לבצוע פשע, לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה, התשכ"א-1961; הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין; והפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין.

לבסוף, מצוין בכתב האישום כי העותר הפר צו הרחקה שפוטי בכך שישב ברכבו של אדם עמו נאסר עליו להפגש.

...

במקרה שלפניי, סבורני כי נוכח חומר הראיות הגלוי העומד לחובתו של העותר, ולנוכח טיבו ומהותו של החומר הסודי – לא יהיה בהסרת החיסיון מעל החומר כדי לקדם את הגנתו של העותר; וכי אף אם תצמח לעותר תועלת כלשהי מהסרת החיסיון, זו אינה שקולה לפגיעה בביטחון המדינה אשר תיגרם מחשיפת החומר.

אשר על כאן, אני מוצא כי דין העתירה להידחות.

סוף דבר, העתירה נדחית.

העירעור נמחק בהסכמה, ובהחלטה נרשם: "מובהר למשיב, כי אף שלא נאסר עליו לצלם, עליו לעשות כן מבלי להפריע לפעולות השוטרים בעמדת הבידוק, במבואה המובילה אליה ובכל מקום אחר" בגין האירועים הנ"ל מימים 14.12.09 ו-15.12.09 הגיש התובע תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות, ביום 21.7.10.

במקרה דנן, סברו השוטרים כי ישנו צו הרחקה נגד התובע.

יצוין כי מטעם הנתבעת העיד ניצב משנה עופר שומר, שהעיד כי הורה לעכב את התובע בשל הפרת צו הרחקה ומהחשש לפרובוקציה במקום רגיש זה. כמו כן, הוסיף וטען כי עמידת התובע בעמדת הבידוק וצילומה הוא הבעייתי, מה גם שמדובר במיתקן בטחוני שאין לצלמו (עמ' 13 שורה 14).

...

עוד טוענת הנתבעת כי יש לדחות את התביעה בשל תחולת ס' 3 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), תשי"ב-1952 הקובע כי אין המדינה אחראית על מעשה שנעשה בתחום הרשאתה מתוך אמונה סבירה ובתום לב בקיומה של הרשאה חוקית.

בהתאם, גם איני מקבלת את טענת הנתבעת כי התובע השתולל במהלך עיכובו.

בשים לב לאבחנות שעורך בית המשפט העליון, כב' השופט רובינשטיין בסעיף יד לרע"א 672/12 הנ"ל, לעניין משך העיכוב, נסיבותיו, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים בעניין זה, ולאור שפרטתי לעיל, בדבר מחדלי הצדדים בהגעה להבנות מוסכמות, אני מורה כי הנתבעת תפצה את התובע בסכום של 1,000 ₪.

כנגד העורר הוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום, המייחס לו עבירות של הסגת גבול כדי לעבור עבירה, ניסיון להיזק בזדון, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, איומים, חטיפה והפרת הוראה חוקית.

העורר אף איים על שוטר בכך שאמר לו "אם הייתי לבד הייתי פותח אותך, חכה חכה". לפי המתואר באישום השני, לאחר שנעצר העורר בעקבות המתואר לעיל ושוחרר בתנאי של הרחקה מהשכונה בה מתגוררת המתלוננת, הוא הפר את תנאי שיחרורו והגיע אל ביתה של המתלוננת.

עוד קבע בית המשפט כי קיימת עילת מעצר של מסוכנות וזאת בייחוד לאור העובדה שהעורר הפר צו הרחקה שכלל התחייבות כספית כאשר עומד נגדו מאסר על תנאי בר-הפעלה.

...

בעניין זה מקובלת עלי מסקנתו של בית המשפט המחוזי לפיה ביטול התלונות מקורו בחשש מהמשיב ומבני משפחתו.

גם כאשר מסרה את הודעתה הראשונה במשטרה, ביום 1.1.2011 אמרה המתלוננת כי היא חוששת מהעורר כיוון ש"הוא יכול לעשות הכל, לאיים, להרביץ ולהרוג" וכי "אני מפחדת שאנשים שקשורים אליו ישמעו על זה ויבואו אלי בטענות זאת גם אחת הסיבות שלא הגשתי תלונה בפעם הקודמת". אף את טענותיו של העורר בעניין האפשרות לשחררו לחלופת מעצר, אין בידי לקבל.

לאור האמור לעיל, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי והערר נדחה.

בנוסף, לחובתו הרשעה קודמת, מוקדמת יותר, משנת 2012 בעבירות של החזקת כלים להכנת סם, הפרעה לשוטר והחזקת סמים ולאור העבר הפלילי של המשיב והעובדה שיש כאן שימוש בסמים ברקע של המשיב הזה, והאמירות הברורות מאוד של בית המשפט המחוזי מלפני כחודש, אנו סבורים שניתן להמתין שבוע נוסף לקבלת תסקיר.

בית משפט שלום הורה על שיחרורו ובית המשפט המחוזי הורה על מעצרו, עד קבלת תסקיר כאמור, תוך הדגשה כי על רקע הפרת צו ההרחקה, העובדה שלא מדובר בארוע חד פעמי, העובדה שלחובת המשיב עבר פלילי והמתלוננת חוששת מפניו, הוזכרו גם שתי חוות הדעת הפסיכיאטריות בעיניינו, בהן נמצא כי הוא כשיר לעמוד לדין, ובית המשפט המחוזי הורה על קבלת חוות דעת משירות המבחן, בציינו כי מדובר במקרה מובהק שבו נידרשת חוות דעת,כאמור.

...

אני מורה לשירות המבחן להגיש את התסקיר המבוקש, עד ליום 29.9.16 בשעה 12.00 וקובעת דיון למועד זה, בנוכחות הצדדים.

היה והמשיב יהיה במעצר, יובא לדיון הנדחה, באמצעות שב"ס. המזכירות תעביר העתק החלטתי לשירות המבחן.

<#6#> החלטה מעכבת ביצוע החלטתי עד ליום 23.9.16, בשעה 12.00.

בגין מעשים אלו, יוחסו למבקש שתי עבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממשית בבן זוג לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); ועבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק.

בפרט, טענתו זו מתבססת על האמור בתסקיר המעצר לפיו המתלוננת דיווחה כי המבקש יצר עימה קשר ובכך הפר את צו ההרחקה שהוצא נגדו; אלא שהמבקש טוען כי לא יצר קשר עם המתלוננת, וכי עניין זה דורש את בדיקת המשיבה – בדיקה שטרם בוצעה לדבריו חרף הוראות הערכאות קמא.

...

הערכאות קמא דנו בטענות המבקש ביחס לקיומו של כרסום בחומר הראיות והגיעו לכלל מסקנה כי הן אינן מצדיקות שינוי בתנאים המגבילים שחלים עליו.

משכך, טענותיו של המבקש בדבר דיווחה של המתלוננת על שליחת הודעת הדואר האלקטרוני, או טענותיו ביחס להוצאת דברי המבקש בהודאתו מהקשרם, אינן משנות מהמסקנה כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית אשר מצדיקה את התנאים המגבילים שנקבעו בעניינו.

סוף דבר: הבקשה נדחית.