הפרת צו ההרחבה בענף רשתות שיווק המזון

המשיבה לא שינתה את דרכיה, על אף הגשת התביעה וממשיכה להפר את זכויות העובדים מכח צו ההרחבה משנת 2010 בענף רשתות שיווק המזון.

...

כמו כן, אנו סבורים שצודקת שיווק רוסמן בטענותיה לענין פרטיות העובדים כאשר לא ניתן להתעלם מטענות אלו בשם "עקרון תום הלב" או בשל התנהלותה הקלוקלת של שיווק רוסמן.

אשר על כן, לאחר שבחנו בקפידה את המנגנון שהציעה ההסתדרות כדי לאכוף את הוראות צו ההרחבה ולאחר ששקלנו את טענות שיווק רוסמן, אנו סבורים שיש לקבל חלקית את המנגנון שהוצע על ידי ההסתדרות – כל עוד אין בו כדי לפגוע בפרטיות העובדים, כדלקמן: 113.1.

סוף דבר התביעה מתקבלת בהתאם למפורט לעיל.

במסגרת בקשת צד לסכסוך קבוצי טוענת המבקשת (להלן – ההסתדרות) שהמשיבה (להלן גם –שיווק רוסמן) מפרה או הפרה את הוראות צו ההרחבה בענף רשתות שיווק המזון (להלן – צו ההרחבה או הצוו) ביחס ל-8 נושאים: הפרשות לקרן הישתלמות (לאחר השלמת שלוש שנות עבודה מלאות); הפרשות לביטוח פנסיוני ופיצויי פיטורים; תוספת וותק (החל מהשנה הרביעית לעבודה); תשלום משכורת 13 (החל מהשנה הרביעית לעבודה); תשלום חופשה שנתית; תשלום דמי הבראה; צבירת ימי מחלה; תשלום דמי ביגוד.

...

על יסוד טענותיה של שיווק רוסמן נקבע בהחלטה, כי תחילה "נדרש קיומו של דיון בשאלת עמדותיה של שיווק רוסמן, בניגוד לעמדות ההסתדרות (ראה גם הודעתה מיום 21.11.16), בסוגיות הבאות:

בסעיף 30(ב) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 נקבע כדלקמן: "ארגון עובדים או ארגון מעבידים שהוא צד להסכם קיבוצי רשאי להתייצב בכל הליך שלפני בית הדין שבו נתון אותו הסכם קיבוצי לפירוש, להשמיע את טענותיו." בתקנה 18(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 נקבע בזו הלשון: "(א) בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית הדין או הרשם, לבקשת בעלי דין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית הדין דרושה כדי לאפשר לבית הדין לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה." נוכח המחלוקת הנטושה בין הצדדים באשר לפרשנות הזכויות המעוגנות בצו ההרחבה אשר הרחיב את הוראות ההסכם הקיבוצי שלשכת המסחר תל אביב היא צד לו, כפי שפורט בס' 3 להחלטתי זו, שוכנעתי, כי לשכת המסחר תל אביב הינה צד דרוש על מנת להכריע ביעילות ובשלמות בשאלות המתעוררות בהליך דנן.

התובעת המייצגת: גב' שירין עבד אלגני באי הכוח המייצגים: עו"ד שלמה בכור עילות התביעה בגינן מאושרת התובענה כייצוגית: הפרת הוראות צו ההרחבה בענף רשתות שיווק המזון לעניין אי ביצוע הפרשות של חלק המעסיק לקרן הישתלמות, אי תשלום משכורת 13, אי תשלום תוספת ותק ותשלום בחסר של דמי הבראה.

...

[9: עע (ארצי) 59849-05-19  איגנה אוזואיגווי צ'ידיאברי נ' ד.ק.א. ניקיון ורעיון בע"מ (13.1.2020)] אשר לטענות המשיבה באשר לחובת הפניה המוקדמת – נחה דעתי כי המבקשת אכן פנתה למשיבה בפניה מוקדמת קודם לפניה לבית-דין זה, ועל כן אני דוחה את טענת המשיבה לפיה יש לדחות את הבקשה לאישור רק על שום פרק הזמן הקצר לשיטתה שחלף בין הפניה לבין הגשת הבקשה.

לאור ההלכה הפסוקה, לפיה העדר פנייה טרם הגשת תובענה ייצוגית כשלעצמו אינו מצדיק דחיית הבקשה, נדחית טענת המשיבה בהקשר זה. [10: ע"ע (ארצי) 33793-12-16 אביגל נ' באג מולטיסיסטם בע"מ (6.12.2020).

בהקשר זה יצוין כי מקובלים עליי דבריה של סגנית הנשיא, כב' הש' ברוינר ישרזדה בתצ (י-ם) 13586-09-13 נדרה עובדיה נ' רשת חנויות רמי לוי שיווק השיקמה 2006 בע"מ (10.6.2019): "לשון החריג שבפריט 10(3) אינה מוציאה מתחולת החוק עובדים ומעסיקים שחלים עליהם צווי הרחבה אלא רק מי שחלים עליהם הסכמים קיבוציים. משכך החריג אינו נוגע כלל לאיזה מן המשיבות. הרציונל שביסוד החריג הוא האפשרות, כאמור לעיל, להביא לאכיפת זכויות עובדים בצורה אפקטיבית גם ללא המנגנון של תובענה ייצוגית. ברי, כי כאשר זכויות העובד אינן נובעות ממערכת הסכמית שבין ארגון עובדים למעסיק/ארגון מעסיקים, אלא מכוח הרחבת תחולת הוראותיו הנורמטיביות על מי שאין לגביו יחסים חוזיים, הרי שאותו אמצעי הסכמי שבין הצדדים להסכם הקיבוצי שמאפשר אכיפה, אינו ישים והעובדים נעדרי אמצעי אכיפה לבד מהליכים פרטניים שבהם יכולים לנקוט". לאור האמור, לא מצאתי שיש בשלב זה מקום לדחיית הבקשה מטעם זה. סוף דבר לאור כל המפורט לעיל, יש מקום לאשר את ניהול התובענה כייצוגית, בהתאם למפורט להלן: חברי הקבוצה: כל עובדי המשיבה אשר הועסקו במשיבה מחודש 10/2013 ועד מועד אישור הבקשה, עליהם חל צו ההרחבה בענף רשתות שיווק המזון.

על הצדדים חלות הוראות הסכם העבודה הקבוצי ו/או צו ההרחבה בענף רשתות שיווק המזון מיום 22.2.10, שמכוחו היה זכאי התובע לתשלום בגין קרן הישתלמות, פנסיה מקיפה, ביגוד ומשכורת 13.

הנתבעת גרמה לתובע – "גרם הפרת חוזה בינו ובין תנובת הפרי ומר **** ביטון שראה לנכון לקבל החלטה ולהפסיק את עבודת התובע". התובע זכאי לתשלום פצויי פיטורים ופדיון חופשה שנתית וכן להשבת נכויי שכר בגין 37 ימי העדרות שנוכו ללא הצדקה.

...

לטענת הנתבעת, יש לדחות את התביעה מחמת מעשה בית דין.

לפיכך, משמדובר במרחק של 230 מטר בין כתובת מגוריו של התובע לבין מקום העבודה, הרי שהתובע אינו זכאי לדמי נסיעות ותביעתו ברכיב זה נדחית.

אחרית דבר לפיכך, תשלם הנתבעת לתובע את הסכומים הבאים: ניכויי שכר עבודה בגין היעדרות 11,800 ₪.

כמו כן, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך 1,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך 6,000 ₪, תוך 45 ימים מיום המצאת פסק הדין.

בבקשה לאישור נטען, כי שתי עילות התביעה משותפות לכלל עובדי המשיבה שחל עליהם צו ההרחבה בענף רשתות שיווק מזון (עובדים שאינם מועסקים בהסכם אישי / בתפקידי ניהול) באשר על אף האמור בצו ההרחבה המשיבה לא נהגה לשלם למי מעובדיה דמי חגים בגין חגים שחלו בשלושת חודשי עבודתו הראשונים, וכן נטען כי המשיבה איננה נוהגת לבצע הפרשות פנסיוניות לעובדים שלהם קרן פנסיה פעילה מראשית עבודתם, ואף לא משלימה את ההפרשות באופן רטרואקטיבי אלא בחלוף עשרה חודשים (באופן שעובד המועסק פחות מעשרה חודשים, גם אם היתה לו קרן פנסיה פעילה, לא זוכה למלא ההפרשות בגין גמל + פ"פ).

עילת דמי החגים אשר למנגנון הפשרה צופה פני עתיד - בהסכם הפשרה הובהר כי החל ממועד הגשת הבקשה "אין הפרות בקשר לעילת התביעה השניה" (עמ' 2 להסכם), על פי הנטען תלושים המעידים על כך הוצגו לב"כ המבקש.

...

עוד אני סבורה כי את פרטי חשבון הבנק יש לבקש בשלב שלאחר קביעת הזכאות, וזאת על מנת למנוע אפקט מצנן.

במאמר מוסגר אציין כי כשלעצמי אני סבורה כי מקום שעל פי מבחן סיכויי התביעה (והבקשה לאישור) אין בידי הצדדים להצדיק פשרה במנגנון של פיצוי חלקי, ובפרט כאשר ניתן לאתר את חברי הקבוצה ולחשב את הזכות העומדת לכל אחד מחברי הקבוצה בנקל (ולו באופן מקורב), הרי שאין הצדקה לאמץ מודל הקובע סכום סופי, אלא שיש להעדיף את המודל הקבוע בסעיף 20(א)(1).

זאת ועוד, מקובלת עלי עמדת היועמ"ש וקו לעובד לפיה ככל שיאומץ מודל פשרה לפי סעיף 20(א)(3) לחוק, ובהנחה שימצא מוצדק, את יתרת הכספים יש להעביר לקרן שהוקמה לפי סעיף 27 (א) לחוק תובענות ייצוגיות, ולא לקרן לרווחת העובדים שאין עליה כל פיקוח אפקטיבי.