בבקשה לאישור נטען, כי שתי עילות התביעה משותפות לכלל עובדי המשיבה שחל עליהם צו ההרחבה בענף רשתות שיווק מזון (עובדים שאינם מועסקים בהסכם אישי / בתפקידי ניהול) באשר על אף האמור בצו ההרחבה המשיבה לא נהגה לשלם למי מעובדיה דמי חגים בגין חגים שחלו בשלושת חודשי עבודתו הראשונים, וכן נטען כי המשיבה איננה נוהגת לבצע הפרשות פנסיוניות לעובדים שלהם קרן פנסיה פעילה מראשית עבודתם, ואף לא משלימה את ההפרשות באופן רטרואקטיבי אלא בחלוף עשרה חודשים (באופן שעובד המועסק פחות מעשרה חודשים, גם אם היתה לו קרן פנסיה פעילה, לא זוכה למלא ההפרשות בגין גמל + פ"פ).
עילת דמי החגים
אשר למנגנון הפשרה צופה פני עתיד - בהסכם הפשרה הובהר כי החל ממועד הגשת הבקשה "אין הפרות בקשר לעילת התביעה השניה" (עמ' 2 להסכם), על פי הנטען תלושים המעידים על כך הוצגו לב"כ המבקש.
...
עוד אני סבורה כי את פרטי חשבון הבנק יש לבקש בשלב שלאחר קביעת הזכאות, וזאת על מנת למנוע אפקט מצנן.
במאמר מוסגר אציין כי כשלעצמי אני סבורה כי מקום שעל פי מבחן סיכויי התביעה (והבקשה לאישור) אין בידי הצדדים להצדיק פשרה במנגנון של פיצוי חלקי, ובפרט כאשר ניתן לאתר את חברי הקבוצה ולחשב את הזכות העומדת לכל אחד מחברי הקבוצה בנקל (ולו באופן מקורב), הרי שאין הצדקה לאמץ מודל הקובע סכום סופי, אלא שיש להעדיף את המודל הקבוע בסעיף 20(א)(1).
זאת ועוד, מקובלת עלי עמדת היועמ"ש וקו לעובד לפיה ככל שיאומץ מודל פשרה לפי סעיף 20(א)(3) לחוק, ובהנחה שימצא מוצדק, את יתרת הכספים יש להעביר לקרן שהוקמה לפי סעיף 27 (א) לחוק תובענות ייצוגיות, ולא לקרן לרווחת העובדים שאין עליה כל פיקוח אפקטיבי.