מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הפרת פרטיות: חשיפת כתובת IP של משתמש אינטרנט

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מר מור הצליח לקבל את כתובת ה IP של שלושת הטוקבקיסטים ובקש כי בית המשפט יורה למשיבה, ספקית הגישה לאינטרנט, לחשוף את זהותם.
בית המשפט העליון בנתחו את הסוגיה שהועלתה בפניו ציין, כי גם לאחר שמצויה בידי המבקש כתובת ה IP של מאן דהוא, לא בהכרח ניתן יהיה לחשוף את זהותו של אותו אדם אנונימי העושה שימוש בכתובת IP זו, שכן כתובת IP ניתנת למחיקה ולזיוף; קיימת אפשרות כי נעשה שימוש על ידי מאן דהוא ממחשב המצוי במשרד המשמש עובדים רבים ולא ניתן יהיה לדעת מי מביניהם כתב את ההודעה; או כי מאן דהוא ניצל את אפשרות הכניסה למחשבו של אחר שלא היה מוגן בססמה וכתב, מכתובת דוא"ל לא מזוהה, מייל נאצה ועל כן לא יהיה בחשיפת כתובת ה IP כדי להצביע על האדם שכתב, בפועל, את ההודעה המשמיצה.
אך אם פלוני הפר את זכותו של אלמוני, אין סעיף 75 – מכוחו הוא – מאפשר לאלמוני לידרוש סעד כנגד צד שלישי שאינו פלוני ואף אינו בהכרח קשור לפלוני.
שוכנעתי, כי לאור הסכמת הנתבעת כי ינתן צו לגוגל לחשיפת פרטי בעלי חשבון הדוא"ל ממנו נשלח המייל המשמיץ, מזה, והמסגרת המשפטית שעיצב החוק, המאפשרת זמונו של עד לשם גביית ראיות ו/או המצאת מסמכים המצויים בידי תאגיד או אדם במדינה זרה, מזה, ובכפוף לאיזון שלהלן בין זכותו/ת של האלמוני/ת בעל/ת חשבון הדוא"ל important.info.asap@gmail.com לפרטיות ואנונימיות לזכותה של התובעת לשם טוב, יש מקום ליתן צו ל- Google LLC המורה לה לגלות את כל כתובות ה IP מכל המכשירים שהתחברו איתם לחשבון הדוא"ל important.info.asap@gmail.com ואת כל המידע, הפומבי והאישי, המצוי בידי גוגל ביחס לבעליו של חשבון הדוא"ל הנזכר.
...
בפסק דינו של בית המשפט העליון (רע"א 5860/16 Facebook Inc נ' אוהד בן חמו (2018)) במסגרת ערעור על החלטתה של כב' השופטת שטמר נקבע: "ככל שהדבר נוגע לפייסבוק אירלנד שביחסים בינה ובין המשיב חלים תנאי השימוש, אני סבורה כי יש לקבוע שתניית השיפוט הזר היא תניה מקפחת וכי בדין ביטל אותה בית המשפט קמא. לעומת זאת, לא הוכח כי תניית ברירת הדין הקבועה באותם תנאים מקפחת. משכך, יש לברר בישראל את בקשת האישור ככל שהיא נוגעת לפייסבוק אירלנד, על פי הדין המהותי של מדינת קליפורניה. באשר לפייסבוק ארה"ב – משנקבע כי תנאי השימוש אינם חלים ביחסים בינה ובין המשיב, יש לברר את בקשת האישור לגביה בישראל ועל פי דיני ישראל". כלומר: ניתן התר לנהל את התביעה הייצוגית נגד פייסבוק בישראל: ככל שהדבר נוגע לפייסבוק אירלנד – על פי דיני מדינת קליפורניה ואילו ככל שהדבר נוגע לניהול התביעה כנגד פייסבוק ארצות הברית, נקבע כי זו תתברר על פי דיני מדינת ישראל.
שוכנעתי, כי לאור הסכמת הנתבעת כי ינתן צו לגוגל לחשיפת פרטי בעלי חשבון הדוא"ל ממנו נשלח המייל המשמיץ, מזה, והמסגרת המשפטית שעיצב החוק, המאפשרת זימונו של עד לשם גביית ראיות ו/או המצאת מסמכים המצויים בידי תאגיד או אדם במדינה זרה, מזה, ובכפוף לאיזון שלהלן בין זכותו/ת של האלמוני/ת בעל/ת חשבון הדוא"ל important.info.asap@gmail.com לפרטיות ואנונימיות לזכותה של התובעת לשם טוב, יש מקום ליתן צו ל- Google LLC המורה לה לגלות את כל כתובות ה IP מכל המכשירים שהתחברו איתם לחשבון הדוא"ל important.info.asap@gmail.com ואת כל המידע, הפומבי והאישי, המצוי בידי גוגל ביחס לבעליו של חשבון הדוא"ל הנזכר.
לסיכום – על התובעת לפנות לפנות לרשות המוסמכת כהגדרתה בחוק ולהמציא החלטתי זו ל Google LLC.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2014 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

הרקע לתביעה: עניינה של התביעה שלפניי בפרסומים שנערכו ביומן רשת ("בלוג") בשם: "מה מתרחש בשערי תקווה". לטענת התובעים הפרסומים הפרו את זכותם לשם טוב ואת פרטיותם ומכאן התביעה דנן שסכומה הועמד על סך מיליון ₪.
כך, אם מחשב עם כתובת IP דינאמית מפסיק לפתע להגיב בכתובת ה-IP שלו, ייתכן שהוא קיבל חכירה חדשה וכתובתו השתנתה [להרחבה ראו: מיכאל בירנהק, מרחב פרטי: הזכות לפרטיות בין משפט וטכנולוגיה, תשע"א, 51, 377-344 (להלן: "בירנהק")].
עם קבלת רשימת כתובות ה- IP עתרו התובעים לחייב את חברת בזק בנלאומי, מי שספקה לכותב יומן הרשת שירותי אינטרנט, לחשוף את שמו של המשתמש בכתובות ה- IP שהתקבלו מחברת Google Inc.
...
אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעים סך 90,000 ₪ ליום מתן פסק הדין על פי החלוקה כמפורט בסעיף 122 לעיל.
לעניין הוצאות המשפט: אני מחייב את הנתבע להשיב לתובעים את אגרת בית המשפט במלואה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.
לעניין שכר הטרחה: אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעים את שכר טרחת בא כוחם אותו אני קוצב, בהתחשב בהיקף ההליכים, על סך 70,000 ₪.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2010 בעליון נפסק כדקלמן:

תאריך הישיבה: כ"ח בסיון התש"ע (10.06.10) בשם המערערת: עו"ד חגית בלייברג, עו"ד שירלי דלומי ועו"ד צחי חליו בשם המשיבים 2-1 : עו"ד אביב אילון ][]פסק-דין ]המשנה לנשיאה א' ריבלין: במסגרת פסק-הדין נשוא ערעור זה הורה בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת ד' פלפל) למערערת לחשוף את כתובת ה- IP של גולש אנונימי באנטרנט בפני המשיבים 2-1 (להלן: המשיבים), אשר מבקשים לפתוח בהליכים משפטיים נגדו.
, אך חרף זאת קבע גם כי המערערת היא בעל דין מתאים לעניין זה, והורה לה לחשוף את כתובת ה- IP של "משתמש מס' 33698". יצוין, כי נפלה אי בהירות מסוימת באשר לחלקו האופרטיבי של פסק-הדין, שכן נראה כי המידע אודות אותו מספר משתמש נמצא בידה של חברה אחרת, "דקס טכנולוגיות בע"מ", וכי המידע שהתבקשה המערערת למסור מתייחס לכתובת דואר אלקטרוני ולא למס' משתמש.
בעוד שחשיפת זהותו של גולש אנונימי לצורך הגשת תביעת דיבה נגדו כרוכה בפגיעה מסוימת בחופש הביטוי, אין סכנה דומה בחשיפת זהותו של גולש אנונימי לצורך הגשת תביעה בגין הפרת סימן מסחר (אף כי בשני המקרים עלולה להפגע במידה זו או אחרת זכותו של הגולש לפרטיות).
...
. חברי קובע – והעמדה כמובן מקובלת עליי – שתביעה כזאת יש להגיש במסגרת דיונית ראויה.
מסגרת דיונית כזאת לא התקיימה בתיק זה ולכן דין הערעור להתקבל.
שופט התוצאה היא שהערעור מתקבל.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עיון בחומר העלה כי אף אחד מהנתבעים לא רשום כמי שמחזיק בכתובת ה- IP אליהן היתייחס הצוו ועל מנת לא לפגוע בפרטיות צדדי ג' ובשים לב להילכת "רמי-מור" (רע"א 4447/07) הרשומה המוסדית שהועברה על ידי הוט לא תועבר לעיון הצדדים ולא ייעשה בה שימוש.
בעיניין רמי מור היה מדובר בבקשה "טרום תביעה". בקשה שהוגשה נגד ספק אינטרנט על מנת שתיחשף זהות כותב הודעות אנונימיות על מנת שניתן יהיה להגיש נגד אותו כותב תביעה.
נטען כי הפרת תנאי השמוש של מטא (פייסבוק) שוללת את הציפייה לפרטיות ואנונימיות וכי מכוח חוק הגנת הפרטיות יש לאפשר חשיפת המידע.
...
בית משפט העליון קבע כי בהעדר הסדר חקיקתי, אין לאפשר חשיפת זהותו של הגולש.
באשר לטענת המבקש ולפיה מכוח תיקון 5 לחוק זכויות יוצרים יש להיעתר לבקשתו: נקבע כי בית המשפט המחוזי הוא המוסמך לדון בבקשה לחשיפת זהותו של מפר זכויות היוצרים (סעיף 60 א' לחוק – הגדרת "בית משפט") ולא בית משפט השלום.
בית משפט נעתר לבקשת המבקש ודאג לכך שחב' הוט תמציא את פירטי המשתמש הרשום בכתובת ה- IP הרלבנטית.
לסיכום: א) לאור האמור לעיל, אינני נותנת רשות ערעור על החלטת הביניים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אין לתובעת להלין, מכיוון ששום פרט מזהה שלה, לא נחשף בפני צד שלישי, והיא לא הצביעה על נזק כלשהוא שניגרם לה. מבדיקה שביצעו הנתבעים, עולה שהרישום לאתר, עם כתובת הדואר האלקטרוני של התובעת, נעשה לראשונה ביום 19.11.2018 בשעה 17:29, וכרטיס משתמש זה נמחק לבקשת התובעת, כ- 24 שעות לאחר מכן.
יצוין, כי זהוי של גולש אנונימי ברשת האנטרנט, נעשה באמצעות כתובת IP, ונידרש, במסגרת כתב ההגנה, צו המורה לספקית הגישה "אקספון תיקשורת בע"מ" (להלן: "אקספון"), לגלות למי מלקוחותיה הוקצתה כתובת ה- IP. בהקשר זה, נטען על-ידי הנתבעים, כי חברת "אקספון" אינה ספקית האנטרנט של האתר, אלא של התובעת.
למיותר לציין, חילופי המידע בין הנתבעים לבין נציגי אתר "שליש גן עדן", כשלעצמם, היא הפרת הפרטיות.
ולהלן ציטוט מחוות-דעתו: "לו מנגנונים אלו היה מופעלים באתר דסקרטי במעמד פתיחת פרופיל המשתמש ע"י שליחת דוא"ל עם קישור לאימות הזהות לכתובת הדוא"ל של התובעת [...] הרי שללא אישורה האקטיבי של התובעת על ידי לחיצה על קישור כאמור ואימות זהותה – הפרופיל כלל לא היה ניפתח, הוא לא היה הופך לפרופיל פעיל שפרטיו מתפרסמים בקרב לקוחות האתר ויתכן אף שפרטים אלו הועברו לצדי (צ"ל: "לצדדי") ג' כפי האמור במסמכי "תנאי ההישתתפות" ו – "הצהרת פרטיות" בסעיף 4.3.3 לעיל.
לטענתם, המצב היחיד בו פרטים מזהים של משתמש באתר ייחשפו בפני צד שלישי, הוא אם אותו משתמש יבחר באופן יזום למסור את הפרטים.
...
לאור האמור, נחה דעתי לחייב את נתבעים 3-4.
האם ההודעות הן בגדר "לשון הרע" לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, העדויות והראיות, סבורה אני שלא הוכח על-ידי התובעת רכיב "הפרסום", ולפיכך לא ניתן לקבוע כי ההודעות הן בגדר לשון הרע.
סוף דבר לאור המקובץ לעיל, הגעתי לכלל מסקנה, כי ההודעות אותן קיבלה התובעת, מהוות "דבר פרסום", בהתאם לחוק התקשורת, ועל-כן זכאית היא לפיצוי כספי.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו