מר מור הצליח לקבל את כתובת ה IP של שלושת הטוקבקיסטים ובקש כי בית המשפט יורה למשיבה, ספקית הגישה לאינטרנט, לחשוף את זהותם.
בית המשפט העליון בנתחו את הסוגיה שהועלתה בפניו ציין, כי גם לאחר שמצויה בידי המבקש כתובת ה IP של מאן דהוא, לא בהכרח ניתן יהיה לחשוף את זהותו של אותו אדם אנונימי העושה שימוש בכתובת IP זו, שכן כתובת IP ניתנת למחיקה ולזיוף; קיימת אפשרות כי נעשה שימוש על ידי מאן דהוא ממחשב המצוי במשרד המשמש עובדים רבים ולא ניתן יהיה לדעת מי מביניהם כתב את ההודעה; או כי מאן דהוא ניצל את אפשרות הכניסה למחשבו של אחר שלא היה מוגן בססמה וכתב, מכתובת דוא"ל לא מזוהה, מייל נאצה ועל כן לא יהיה בחשיפת כתובת ה IP כדי להצביע על האדם שכתב, בפועל, את ההודעה המשמיצה.
אך אם פלוני הפר את זכותו של אלמוני, אין סעיף 75 – מכוחו הוא – מאפשר לאלמוני לידרוש סעד כנגד צד שלישי שאינו פלוני ואף אינו בהכרח קשור לפלוני.
שוכנעתי, כי לאור הסכמת הנתבעת כי ינתן צו לגוגל לחשיפת פרטי בעלי חשבון הדוא"ל ממנו נשלח המייל המשמיץ, מזה, והמסגרת המשפטית שעיצב החוק, המאפשרת זמונו של עד לשם גביית ראיות ו/או המצאת מסמכים המצויים בידי תאגיד או אדם במדינה זרה, מזה, ובכפוף לאיזון שלהלן בין זכותו/ת של האלמוני/ת בעל/ת חשבון הדוא"ל important.info.asap@gmail.com לפרטיות ואנונימיות לזכותה של התובעת לשם טוב, יש מקום ליתן צו ל- Google LLC המורה לה לגלות את כל כתובות ה IP מכל המכשירים שהתחברו איתם לחשבון הדוא"ל important.info.asap@gmail.com ואת כל המידע, הפומבי והאישי, המצוי בידי גוגל ביחס לבעליו של חשבון הדוא"ל הנזכר.
...
בפסק דינו של בית המשפט העליון (רע"א 5860/16 Facebook Inc נ' אוהד בן חמו (2018)) במסגרת ערעור על החלטתה של כב' השופטת שטמר נקבע:
"ככל שהדבר נוגע לפייסבוק אירלנד שביחסים בינה ובין המשיב חלים תנאי השימוש, אני סבורה כי יש לקבוע שתניית השיפוט הזר היא תניה מקפחת וכי בדין ביטל אותה בית המשפט קמא. לעומת זאת, לא הוכח כי תניית ברירת הדין הקבועה באותם תנאים מקפחת. משכך, יש לברר בישראל את בקשת האישור ככל שהיא נוגעת לפייסבוק אירלנד, על פי הדין המהותי של מדינת קליפורניה. באשר לפייסבוק ארה"ב – משנקבע כי תנאי השימוש אינם חלים ביחסים בינה ובין המשיב, יש לברר את בקשת האישור לגביה בישראל ועל פי דיני ישראל".
כלומר: ניתן התר לנהל את התביעה הייצוגית נגד פייסבוק בישראל: ככל שהדבר נוגע לפייסבוק אירלנד – על פי דיני מדינת קליפורניה ואילו ככל שהדבר נוגע לניהול התביעה כנגד פייסבוק ארצות הברית, נקבע כי זו תתברר על פי דיני מדינת ישראל.
שוכנעתי, כי לאור הסכמת הנתבעת כי ינתן צו לגוגל לחשיפת פרטי בעלי חשבון הדוא"ל ממנו נשלח המייל המשמיץ, מזה, והמסגרת המשפטית שעיצב החוק, המאפשרת זימונו של עד לשם גביית ראיות ו/או המצאת מסמכים המצויים בידי תאגיד או אדם במדינה זרה, מזה, ובכפוף לאיזון שלהלן בין זכותו/ת של האלמוני/ת בעל/ת חשבון הדוא"ל important.info.asap@gmail.com לפרטיות ואנונימיות לזכותה של התובעת לשם טוב, יש מקום ליתן צו ל- Google LLC המורה לה לגלות את כל כתובות ה IP מכל המכשירים שהתחברו איתם לחשבון הדוא"ל important.info.asap@gmail.com ואת כל המידע, הפומבי והאישי, המצוי בידי גוגל ביחס לבעליו של חשבון הדוא"ל הנזכר.
לסיכום – על התובעת לפנות לפנות לרשות המוסמכת כהגדרתה בחוק ולהמציא החלטתי זו ל Google LLC.
