הפרת סימן מסחר שלא נרשם בישראל

התברר כי לזכות בעלת סימן המסחר הרשום לא עומדת עילת גניבת העין, שכן היא עצמה לא הפעילה מרכול תחת השם האמור, אלא השכירה את הנכס לחברה, שהיא זו שעשתה בו שימוש כמרכול.

אך מה בעיניין סעד הפצוי? נקודת המוצא של הדיון מצויה בסעיף 59 לפקודת סימני המסחר, הקובע כך: סעדים (א) במשפט על הפרה יהיה התובע זכאי לסעד בדרך של צו מניעה ולדמי נזק בנוסף על כל סעד אחר שבית המשפט הדן בדבר מוסמך לתתו, וכן יהא זכאי לסעדים המנויים בסעיף 59א. (ב) לענין הפרה לגבי סימן מסחר מוכר היטב שאינו סימן מסחר רשום יהא התובע זכאי לסעד בדרך של צו מניעה בלבד.

אכן, כפי שפסק כב' השופט דנציגר "בפסיקת בית משפט זה נקבע במפורש שהסמכות שהייתה נתונה לבית המשפט על פי המשפט האנגלי המקובל, ושחלה גם במשפט הישראלי קודם לחקיקת חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 [...], לפסוק 'פיצויים סמליים' בגין נזק ממוני באותם מקרים שבהם הוכחה הפרת חוזה אך לא הוכח הנזק, אינה קיימת עוד לאחר חקיקת חוק התרופות" (ע"א 3807/12 מרכז העיר אשדוד ק.א. בע"מ נ' שמעון ([ההדגשות הוספו] פורסם במאגרים; בפיסקה 73 לחוות דעתו).

...

התיק הוחזר לדיון בבית משפט זה כדי לבחון את טענות התובעת "לדמי נזק בנוסף על כל סעד אחר שבית המשפט הדן בדבר מוסמך לתיתו". לכן ההתדיינות בנושא הוחזרה על מנת לבחון "את טענת המערערת לנזקים או לכל סעד אחר". לחוות דעת זו הצטרפו כב' השופט זילברטל וכבוד השופט, כתוארו אז, רובינשטיין, שציין כי "המקום הנכון לבירור הסוגיה שבמחלוקת היה בפני רשם סימני המסחר, ודבר זה לא נעשה; תמהני מדוע בחרו המשיבים שלא ללכת בדרך המלך, ואין מנוס מכך שישאו לעת הזאת בתוצאות, שכן תוקף הסימן הרשום של המערערת בעינו" (פסקה ד לחוות דעתו).

התובעת הפנתה לעברו הפלילי של מר גואטה, וטענה כי זה פגע בסימן, אך נראה לי כי מדובר בעניין שולי יחסית לתועלת שהפיק הסימן מפעילותו המסחרית.

על רקע אפנה לבחון את שני מעשי העוולה – פעילות הסניף שנפתח בצמוד לנכס התובעת, ברח' ישעיהו 1; ופעילות הסניפים הנוספים באזור הסניף ברח' ישעיהו 1 – לאחר שבחנתי את הנתונים שלפני מצאתי לקבוע את הפיצוי המקסימלי בגין הפעילות של סניף זה. ראשית, מדובר בתקופת ההפרה הרחבה והמקיפה ביותר; שנית, מדובר בפעילות הצמודה ממש לנכס התובעת, והחומרה של פעילות זו היא גבוהה.

את התאריך קבעתי בשים לב לתקופות ההפעלה המאוחרות יחסית של הסניפים האמורים, ולצורך לקבוע את התאריך כתאריך ממוצע בשים לב להתייחסות המכלילה לסניפים השונים בקטגוריה זו. התוצאה התביעה מתקבלת בחלקה, וסך הפיצוי מועמד על 200,000 ₪ בתוספי הפרשי ריבית והצמדה כאמור בפסקאות 75-74.

שימוש אסור וגניבת סימן מסחרי, האומנם? לטענת התובעת, הנתבע עשה שימוש בשמה המסחרי ובמוצריה לצרכיו האישייים באמצעות אתר המכירות אמזון ובכך הפר את סימן המסחר הרשום על שמה של התובעת בארה"ב המהוה "סימן מסחר בין לאומי" בהתאם להגדרתו בפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972.

(1) מסמן לשם מסחר, בלא רשות בעל הסימן או מי מטעמו, סימן מסחר רשום או חיקויו, על טובין שלגביהם נרשם הסימן בפנקס, או על אריזה של טובין כאמור, ועלול להטעות בכך אדם אחר; (2) מייבא לשם מסחר, בלא רשות בעל הסימן או מי מטעמו, טובין או אריזתםם שסומנו בסימן מסחר הרשום בפנקס לגבי אותם טובין או בחיקויו של סימן כאמור, והסימון עלול להטעות אדם אחר; ואולם הוראות פסקה זו לא יחולו לגבי טובין שסומנו בהרשאת מי שהוא בעל הסימן בארץ שבה נעשה הסימון; (3) עוסק במכירה, בהשכרה או בהפצה של טובין שסומנו או יובאו לישראל בנגוד להוראות פסקות (1) או (2),ף או מוכר, משכיר או מפיץ טובין כאמור, בהקף מסחרי; (4) מחזיק טובין שסומנו או יובאו לישראל בנגוד להוראות פסקות (1) או (2), לשם מסחר בהם.

...

משכך – בהעדר הוכחה כאמור, דין התביעה במרכיב זה להידחות.

סוף דבר בהעדר הוכחה, דין התביעה להידחות.

יחד עם זאת, כאמור בסעיף 26 בפסק הדין לעיל, אנו מחייבים את הנתבע להשיב לתובעת את יתרת הסכום הנמצא בחשבון אמזון בסך 1,417.37 $ וזאת תוך 30 ימים.

כן נקבע כי אין בבטול סימני התובעת כסימני מסחר רשומים משום שלילת טענות התובעת לתוקפם בתור "סימן מסחר מוכר היטב", בהתאם לתנאי הפקודה, ונקבע כי "אם אורנג' תוכיח שסימניה הנם סימנים מוכרים היטב בישראל היא תהיה זכאית למנוע רישום של סימנים מאותו הגדר סימנים ודומים עד כדי הטעה בהתאם לסעיף 13 11(13) לפקודה וכן לסעד במסגרת תביעת הפרה של סימן מסחר מוכר היטב בלתי רשום או במסגרת של תביעה בעילה של גניבת עין". בשולי הדברים יצוין, כי רשם סימני המסחר היתייחס לטענות התובעת כי הנתבעת, אשר ביקשה את הביטול, "ביקשה לעשות שימוש בצבע כתום הדומה לכתום של אורנג'". רשם סימני המסחר קבע כי קשה לקבל את הסברי הנתבעת בעיניין, אך בהעדר שימוש בסימני המסחר בישראל על ידי התובעת, הרי ש"הפניה לביטול סימן מסחר רשום שלא נעשה בו שימוש על ידי עוסק המבקש לעשות שימוש בסימן או בסימן הדומה לו עד כדי הטעה היא כדין".

...

לאור כל האמור, נראה שיש בשימוש הנתבעת 1 בתבנית הייחודית משום הפרה של סימן מסחר מוכר היטב של התובעת.

ההתחייבות העצמית והערבויות שנתנה התובעת לטובת הסעד הזמני יושבו לה. סוף דבר לאור כל האמור, התביעה מתקבלת לעניין אחריות הנתבעת 1.

לאור משכו של ההליך, אך בשים לב להיעדר פירוט הוצאות התובעת והעובדה כי ההוצאות שנפסקו לטובתה בהחלטה לסעד הזמני נוגעים לתוצרים ששימשו אותה גם בהליך גופו, הנני מחייב את הנתבעת 1 בהוצאות התובעת בגין שלב זה של ההליך בסך של 35,000 ₪.

הוא מיקד המבט באיסור השמוש בסימן המסחר עצמו או בסימן הדומה לו. אין בנמצא איסור הפניה למוצרים שסימן המסחר מגן עליהם, תוך היתייחסות לסימן המסחר שאינה עולה לגדר שימוש בו או בסימן הדומה לו. מבחינה זו הדין הישראלי המצוי אינו כולל הכרה בהקף הזכות השקולה לזו המוענקת לסימני המסחר בדין האירופי.

כב' השופטת חיות הצביעה על הפסיקה ולפיה "משכשל התובע בהוכחת הפרתו של סימן מסחר רשום ומשאינו זכאי להגנה קניינית מכוח 'זכות ממוסדת' זו, אין מקום למתן סעד על פי עילה חלופית הנסמכת על חוק עשיית עושר...אך גם אם נניח לצורך הדיון כי דחיית טענה בדבר הפרתו של סימן מסחר רשום אינה שוללת מניה וביה עילה חלופית בעשיית עושר, דומה כי אין מי שיחלוק על כך שדחייה זו נושאת משקל משמעותי ביותר לצורך בחינת התקיימותם של יסודות העילה החלופית, בייחוד בהנתן הממצא בדבר העדר הטעה" (פסקה 21 לחוות דעתה).

...

המסקנה היא שזכות הפרסום של התובעת 10 לא הופרה.

לא לכך כיוונה הפקודה, לא לכך כיוון המחוקק, ולא נראה לי כי כדאי לצעוד בדרך זו, הפוגעת פגיעת יתר בשוק החופשי ובתחרות החופשית.

התוצאה התביעות נדחות, ועל הנתבעים לפעול כאמור בפסקה 96 לעיל, ותשומת ליבם מופנית לאמור בפסקה 97 לעיל.

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"א 35870-10-22 טלזר 019 שרותי תקשורת בנלאומיים בע"מ נ' הסתדרות הפועל המזרחי בישראל ‏25 נובמבר 2023 מספר בקשה: 13 לפני כבוד השופטת תמר אברהמי תובעת טלזר 019 שרותי תקשורת בנלאומיים בע"מ ע"י ב"כ עו"ד נרדה בן צבי ועו"ד לנה מור [סלומון ליפשיץ ושות', עורכי דין] נתבעת הסתדרות הפועל המזרחי בישראל ע"י ב"כ עו"ד מתן קובץ' [גילת, ברקת ושות'] החלטה

על אלה ניתן להוסיף כי לפי הדין דהיום, בעת בחינת הפרת סימן מסחר רשום אין רלוואנטיות ליסוד הנפשי (ע"א 1248/15 Fisher Price Inc.

...

יובהר כי מסקנה זו נוגעת לתכתובת המוגבלת שהועברה לעיון.

במקרה הקונקרטי, על רקע החומר המוגבל שהועבר לעיוני, לא שוכנעתי בדבר.

בית המשפט רשאי שלא להיעתר לבקשה לזמן עד לעדות, בין היתר אם מצא שאין בה צורך או אם מצא שיש שיקולים נוספים המצדיקים שלא להיענות לבקשה, שיקולים שאינם מוגבלים לרלוונטיות ולקבילות של העדות.