הפרת חוק התכנון והבנייה - בניית קונסטרוקציית ברזל ללא היתר

ביום 31.7.16 הוצא על ידי המשיבה צו הפסקה מינהלי, בהתאם להוראות סעיף 224 וסעיף 230 לחוק התיכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (בנוסחו לפני תיקון 116) (להלן: "החוק") כנגד מערער מס' 3, לפיו נצטווה להפסיק את כל פעולות הבנייה שנעשו במקרקעין ללא היתר, כאשר השלב שבו הייתה הבניה היה שלב שינוי פני הקרקע (להלן: "הצוו המינהלי").

במסגרת פסק הדין פירט בית המשפט המחוזי פסיקה נרחבת שנסיבותיה דומות למקרה שבפנינו ואביא את סקירתו כלשונה וכדלקמן:" אפנה, איפוא, לפסיקה הרלבנטית, על מנת לבחון את מדיניות הענישה לעניין קנסות וכפל אגרה. להלן פסקי הדין אליהם הפנה בית משפט קמא בגזר הדין: - ע"פ (נצרת) 32286-10-10 חכמת מוסלם נ' הוועדה המקומית לתיכנון ובניה מבוא העמקים (1.12.2010) בו נגזר עונש של קנס בסך 20,000 ₪ בגין שימוש חורג, ללא היתר (התואם את הייעוד, אך לא הוגשה בקשה להיתר), בשטח של 1,330 מ"ר בכפר כנא, לצורך עסק של מיגרש גרוטאות ברזל וחלקי רכבים. - תיק תו"ב (בית שאן) 3337-05-10 הוועדה המקומית לתיכנון ובניה מבוא העמקים נ' סלימן (13.2.2013) (להלן: "עניין סלימאן") שם היה מדובר במקרקעין שייעודם חקלאי.

בנוסף הכשיר הנאשם את כל החלקה ופיזר חומר מסוג מחלוטה לצורך הקמת עסק ובנה סככה מקונסטרוקציות ברזל ואסכורית בשטח של כ-150 מ"ר. על פני הדברים, מדובר במקרה חמור בהרבה מאשר המקרה דנן.

ואכן העבירה של אי ציות לצוו שפוטי מצדיקה החמרה אך בהקשר זה ורק לשם הדוגמא אפנה לתו"ב (קריות) 10709-12-15 ועדה מקומית לתיכנון ובנייה לב הגליל נ' תאופיק חלאלילה (8.1.19), שם הוטלו קנסות בשיעורים של 60,000 ₪ ו-90,000 ₪ בגין עבירות של בנייה ושימוש ללא היתר במקרקעין חקלאיים , תוך בניית מבנה בגודל של 400 מ"ר מבנייה קלה כמו במקרה שלפנינו לצורך עסק של תיקון משאיות, ותוך הפרה של צו הפסקה מנהלי ולמותר לציין כי גם רמת ענישה זו קלה באופן מהותי מרמת הענישה שנקבעה על ידי בית המשפט קמא.

...

לעניין אי הטלת קנס יומי, ציין בית משפט קמא כי "עסקינן באישום המתייחס ל-4 מבנים נפרדים... הנאשמים אף מואשמים בעבירת שימוש ללא היתר בכל אחד מהם, כמו גם בעבירות נוספות של הפרת צו מנהלי, צו שיפוטי וצן למניעת פעולות. על פי ההלכה הפסוקה על בניית כל מבנה בנפרד ועל כל עבירת שימוש בכל מבנה ניתן לחייב בתקרה הקבועה בסעיף 61 לחוק העונשין... דומה על כן נוכח הסכום הניכר אליו ניתן להגיע, כי מתייתר הצורך לדון בשאלת הקנס היומי. למעלה מן הצורך, אני מקבל את טענת המאשימה, אשר הוכחה במסגרת הגשת ראיות לעונש, כי הזמנה לחקירה עומדת בתנאי ההודעה בכתב לנאשמים (סעיף 204 לחוק הישן) המאפשרת הטלת קנס יומי." (עמ' 5, שורות 17-26 לגזר הדין).

כמו כן ישלמו המערערים 2-3 ביחד ולחוד , תשלום בגין שווי בנייה בסך של 70,000 ₪ , עד ליום 1.8.2020 , בכפוף לאפשרות ביטול מרכיב זה בגזר הדין בהתאם לתנאים שקבעתי בסעיף 96 לעיל.

לא יחול שינוי בהוראות גזר הדין ביחס לעונש המאסר על תנאי , וכן ביחס לכתב ההתחייבות עליו נדרשה המערערת 2 לחתום , ובנסיבות אני מורה על הארכת המועד לחתימתו עד ליום 15.5.2020 , ואם לא יחתם עד למועד זה , יאסר המערער 3 ל-15 יום כפי שנקבע בגזר הדין.

בנוסף לכל האמור , ומהטעמים שפורטו בגזר הדין , ובשים לב למצב החירום אני מורה כי עיכוב הביצוע עליו הורה בית המשפט קמא ביחס לצו ההריסה וצו איסור השימוש שנקבעו על ידו ,יוארך עד ליום 31.5.2020.

כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום בגין ביצוע עבודה ושימוש במקרקעין ללא היתר, עבירה לפי סעיף 204(א) (כנוסחו לפני תיקון 116) לחוק התיכנון והבניה, תשכ"ה -1965 ותקנות התיכנון והבנייה (עבודות ושימוש הטעונים היתר), תשכ"ז-1967 וכן בגין ביצוע עבירה של אי קיום צו הפסקת עבודה מינהלי, עבירה לפי סעיף 237 לחוק התיכנון והבנייה תשכ"ה- 1965 (להלן: החוק).

בימים שלאחר מכן נמצא כי במקרקעין בוצעו עבודות בניה שיש בהן משום הפרת צו הפסקה מינהלי: המשך ביצוע עבודות להקמת בר משקאות מפרופיל פלדה, רשתות ברזל ולוחות עץ במידות של כ-11 מ"א ובגובה של כ-1.1 מ'.

טענת הנאשמים כי העבודות כלל אינן דורשות היתר בסיכומים נטען לראשונה כי העבודות שביצעו הנאשמים אינן טעונות היתר שכן מדובר בעבודות הגבהת גדר ואיטומה וכן "קונסטרוקציה כהכנה לסככה ובר משקאות" וזאת בהתאם לתיקון 101 לחוק התיכנון והבניה.

בסעיף 1 לחוק מוגדר "בנין" ככל מבנה, בין שהוא בנוי אבן ובין שהוא בנוי ביטון, טיט, ברזל, עץ או כל חומר אחר, לרבות- (1) כל חלק של מבנה כאמור וכל דבר המחובר לו חיבור של קבע; (2) קיר, סוללת עפר, גדר וכיוצא באלה הגודרים או תוחמים, או מיועדים לגדור, או לתחום, שטח קרקע או חלל; בהתאם לעדות המפקח, וכפי שניתן בבירור להתרשם מהתמונות שהוגשו, מדובר במבנה המורכב מקיר בגובה של כ-3 מ' ובאורך של כ-11 מ' מפרופילי פלדה ולוחות עץ, קונסטרוקציית שנראות כהכנה לסככה, דלפק בר בגובה 1.10 ובאורך 11 מ', כמפורט בדוחות הפיקוח ובכתב האישום.

...

נטען כי מסקנה זו עולה גם מהתמונות שהוגשו לבית המשפט ובהן ניתן לראות כי לא ניתן לראות שינוי בתמונות שצולמו לאחר ה-28.05.17 ובתמונות שצולמו ביום 04.06.17.

דין טענה זו להידחות.

סוף דבר אני מרשיע את הנאשמים בביצוע העבירות המיוחסות להם בכתב האישום המתוקן, עבירות של ביצוע עבודה ושימוש במקרקעין הטעונים היתר, ללא היתר, בניגוד לסעיף 204(א) לחוק (כנוסחו אז) ועבירה של אי קיום צו הפסקת עבודה מנהלי, עבירה לפי סעיף 237 לחוק (כנוסחו אז).

רע"פ 8701/08 מלכה וונש ואח' נגד הוועדה המקומית לתיכנון ובניה לודים (3.6.2009) - המבקשים 1 ו-2 הורשעו בבית המשפט קמא בעבירות של ביצוע עבודות ושימוש במקרקעין ללא היתר בקרקע חקלאית (שבה הם בעל זכויות), וכן בעבירה של אי קיום צו שפוטי לאחר שלא מילאו גזר דין ולא הרסו מבנים נרחבים ולא הפסיקו שימוש במבנים אסורים.

בנוסף, בשל בניית מבנים ללא היתר, מבנה מפח מבודד, המשמש למכירת ירקות בשטח 30 מ"ר, בשטח המיועד לדרך, ומבנה מפח גלי המשמש כחדר אוכל לעובדים, בשטח של כ- 10 מ"ר, נגזר קנס בסך של 25,000 ₪, וזאת בשל גודלם הקטן יחסית של המבנים, ובגין שימוש במבנים ללא היתר, מבנה של קונסטרוקציית ברזל ומעליה גג מחומרים קלים בשטח כולל של 600 מ"ר, המשמש לאיחסון מוצרים לצורך הפעלת חנות המזון וכן להצבה של קונטיינרים ולשימוש במבנה ובקונטיינרים, היתייחס בית המשפט לגודל המבנה ולשווי הכלכלי וגזר קנס בסך של 75,000 ₪.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 5 חודשי מאסר למשך 3 שנים שלא יעבור עבירה בה הורשע בתיק זה ו/או עבירה של בניה שלא כחוק ו/או הפרת צו איסור שימוש ו/או צו הריסה – לפי חוק התיכנון והבניה התשכ"ה 1965.

...

לעניין זה קובעת הוראת סעיף 14 (1) לחוק העבירות המנהליות, כי משביקש אדם להישפט על העבירה נשוא הקנס המנהלי "...לא יפחת הקנס אם הוא העונש היחידי...לעניין קנס מנהלי קצוב – מסכום הקנס או משיעורו...ואולם בית המשפט רשאי מנימוקים שיירשמו להפחית את הקנס אם ראה נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת". בנוסף, משהורשע הנאשם בבית המשפט, בעשיית שימוש אסור במקרקעין, הנוגד את ייעודם החקלאי, חלות הוראות העונשין הקבועות בסעיף 243 (ד) + 245 (3) לחוק התו"ב. לפי סעיף 243 (ד) לחוק התו"ב חל במקרה זה כפל הקנס האמור בסעיף 61 (א) (4) לחוק העונשין, שהינו - 452,000 ₪ "...וכן קנס נוסף על עבירה נמשכת לכל יום בו נמשכת העבירה מיום שהומצאה לנאשם התראה בכתב על ביצוע אותה עבירה...או מיום הגשת כתב האישום, לפי המוקדם, וקנס לפי סעיף 245". סעיף 245 (3) לחוק התו"ב, מוסיף וקובע, כי אדם המורשע בעבירות לפי סעיף 243 (ד) כבנדוננו, רשאי בית המשפט, נוסף לכל עונש או תשלום אחר להטיל עליו גם "...קנס בגובה כפל ההפרש שבין השווי שהיה למקרקעין שבהם נעשה השימוש האסור אילו היה אותו שימוש מותר, לבין שווי אותם מקרקעין לפי התוכניות או ההיתרים החלים עליהם". לפי ת/1 - חוו"ד הראיה השמאית, שהגישה התביעה לעונש, כפל ההפרש האמור, בו דנה הוראת סעיף 245 (3) לחוק התו"ב, עומד ע"ס מיליון שלוש מאות ושבעים ₪ (פסקה 11 לשומה).

לסיכום, לפי הוראות החוק, כאשר עסקינן בכתב אישום שהוגש במסגרת בקשה להישפט בעבירה על הוראות סעיף 243(ד) לחוק התכנון והבנייה, הקנס הקצוב המינימלי עומד על סך של 300,000 ₪, במידה ומדובר בעונש היחיד שהוטל על הנאשם.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 5 חודשי מאסר למשך 3 שנים שלא יעבור עבירה בה הורשע בתיק זה ו/או עבירה של בניה שלא כחוק ו/או הפרת צו איסור שימוש ו/או צו הריסה – לפי חוק התכנון והבניה התשכ"ה 1965.

נטען כי לאחר פגישה בין הנתבעות לתובעת, הסתבר כי הנתבעת 2 עושה שימוש בשטח הגג הפתוח, המוצמד למושכר , ובו התקינה קונסטרוקציה ברזל, לשם כך בוצעו קידוחים ברצפת הגג ובמעקה.

נטען כי הקידוחים בגג , לצורך התקנת מחסה וכן התקנת הדק בגג, נעשו ללא היתר בנייה, ובנגוד לחוק התיכנון והבנייה.

וממילא גם לא ייתקבל אישורה של לישכת הבריאות המחוזית ת"א. טוענת כי ריצפת העץ (דק) במרפסת העסק, מעולם לא נקדחה בריצפה הקיימת, אלא הונחה על גבי מוטות ברזל, וזו הותקנה על פי דין.

נזקים ״ הלכה למעשה נוהגים, לעניין הנזק מהפרת חוזה, אותם השיקולים והכללים, הנוהגים לעניין הנזק, כשהוא נימנה עם מרכיבי עוולה בנזיקין: גם בשל עוולת רשלנות, למשל, אין אתה יכול לזכות בפיצויים, כל עוד לא הוכחת, שניגרם לך נזק כתוצאה מן המעשה או המחדל הרשלני, שניתן היה לצפותו מראש; אבל משהוכחת, שניגרם לך נזק אשר כזה, רשאי בית המשפט לפסוק לך פיצויים על-פי אומדנא דדיינא, ובילבד ששעור הפיצויי יואמד לפי מידת הנזק המשוערת״ [ע״א 355/80 נתן אניסימוב בע״מ נ׳ מלון טירת בת שבע בע״מ, עמ׳ 805].

...

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

אני מחייב את הנתבעות , ביחד ולחוד, לשלם לתובעת פיצוי בגין אובדן דמי שכירות סך 46,200 ₪ , צמוד ונושא ריבית כחוק מיום הגשת התביעה, ועד לתשלום בפועל.

אני מחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד , לשלם לתובעת הוצאות ושכ"ט עו"ד, בסך 13,000 ₪ צמוד ונושא ריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום בפועל.

ביום 2.7.17 נגזר דינם של חב גרינפילד ומר גל. ביחס לאוהל שניבנה ללא היתר כתב בית המשפט בסעיפים 30-31 לגזה"ד כדלקמן: "מקובלים עלי טיעוני המאשימה כי אין להקל ראש בבצוע העבודות במקרה דנן, שכן מדובר בקונסטרוקציית ברזל בהקף לא מבוטל של ב- 156 מ"ר, אשר הוקמה ללא היתר ובנגוד לתוכניות. טענת הנאשם בדבר אישור קונסטרוקטור נטענו בעלמא וללא אסמכתות, ואך מטעם זה אין בידי לקבלם.

בכך הפרו כל צדדים אלו הפרה חקוקה, והם חוקי התיכנון והבנייה האוסרים שימוש חורג במקרקעין ובנייה ללא היתר במקרקעין.

...

סבור אני שיש לדחות טענה זו מהסיבות כדלקמן: האוהל נבנה ללא פיקוח הנדסי, ולא ידוע מה חוזק הקונסטרוקציה שלו, כיצד עוגן לקרקע ואילו עבודות תחזוקה נעשו בו במהלך השנים; בדרך כלל השירות המטאורולוגי מפרסם תחזית ואזהרות כאשר הוא צופה מזג אוויר קיצוני.

הכרעה בעניין האחריות: לאור האמור לעיל, סבור אני שהנתבעת אחראית אחריות מלאה כלפי התובעת לקרות התאונה.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, תוצאת פסק הדין הינו כדלקמן: בתביעה העיקרית: התובעת והנתבעת הגיעו להסכמה לפיה התביעה תועמד על סך כולל של 72,235 ₪ לסילוק מלא וסופי ולפנים משורת הדין, והתביעה תמשיך ותתברר בין הנתבע לבין מועדון הגולף לבין צד שלישי קיבוץ געש והצדדים הרביעיים.