מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הפרת חוזה שכירות: עזיבת דירה באמצע תקופה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

מכל האמור לעיל, עולה כי לנתבע לא הייתה עילה לשלוח את הודעת הביטול, ובכך שעזב את הדירה באמצע תקופת השכירות, הפר את ההסכם.
...
סוף דבר הנתבע שכר את דירת התובע לתקופה של שלוש שנים.
למרות שקיבלתי רק חלק משיעור הנזק, הנתבע לא התייחס לדרישות לתיקון הליקויים ועל כן אני מאשר גם את שכר השמאי במלואו, בסך של 3,500 ₪.
על כן, אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע 72,766 ₪.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2015 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

אני מבקשת לציין שבאמצע תקופת השכירות, נולד לנתבעים 2 ו-3 ילד והם ביקשו ממני לא לשלם באותו חודש את דמי השכירות וכשהם ייצאו מהדירה הם ישלמו בסוף עבור אותו חודש שכירות שהם לא שילמו ולכן מגיע לי חודש נוסף של דמי שכירות בסך של 1,900 ₪ עבור אותו חודש באמצע תקופת השכירות שעבורו הם לא שילמו.
אני מפנה לסעיף 4 לתביעתי ששם ציינתי שכשהם ניכנסו לדירה, הם אמרו שיש להם ילדים קטנים והם אמרו שהם רוצים להתקין סורגים על החלונות ושהם יעשו זאת על חשבונם בתמורה לכך שאוותר להם על דמי שכירות לחודש הראשון של השכירות והסכמתי לזה ולכן הנתבעים לא שילמו דמי שכירות לחודש השכירות הראשון שלהם, דהיינו לתקופת השכירות שהתחילה ב-15.12.09 אולם כשהם עזבו את הדירה, נוכחתי שהם בכלל לא התקינו סורגים לדירה ולכן אני תובעת גם שהם ישלמו לי דמי שכירות לחודש הראשון של תקופת השכירות בסך של 1,900 ₪.
משנשאל נתבע 2 בחקירתו הנגדית על ידי התובעת "החוזה הסתיים ביום 31.12.12 ולמה אתם נשארתם בדירה ולא פיניתם אותה לפי החוזה, ונשארתם בדירה עד 10.3.13" השיב נתבע 2 "לא מצאנו דירה והיו לנו ילדים קטנים ולא יכולנו לצאת עם הילדים לרחוב שעה שלא שכרנו עוד דירה אחרת. ביום שמצאנו דירה אחרת התקשרנו לאבא שלך פינינו את הדירה ומסרנו לו את המפתח". קובעת אני כי הנתבעים 2 ו-3, כטענת התובעת שהוכחה בפני הפרו את הסכם השכירות בכך שלא פינו את דירת התובעת אותה שכרו על פי הסכם השכירות ת/1 במועד שנקבע בחוזה - 31.12.12, אלא נשארו בדירה מעבר לתקופת השכירות, תוך הפרת תנאי חוזה השכירות ופינו את הדירה רק ביום 10.3.13.
...
בחקירתה הנגדית על ידי נתבע 2 לשאלה : "אני אומר לך שאני בכלל לא מכיר אותך. את לא חתומה על החוזה בכלל. החוזה ת/1 נערך מול אבא שלך. הוא חתום על החוזה. השיבה אני כן מכירה אותך ואת אשתך שהיא נתבעת 3. אבא שלי חתם על החוזה והוא רשם שיש לו ייפוי כוח ממני. מפנה לחוזה השכירות ת/1 כתוב בכותרת אריאלה בוקטוס הגרה בקיבוץ הגושרים כי אז גרתי בקיבוץ הגושרים ואחרי זה רשום השם בוקטוס ראובן שגר בכפר סבא והוא מיופה כוח". נתבע 2 פרטי איציק תאר בעדותו את אופן השתלשלות האירועים בציינו הדברים הבאים: "אני עשיתי את חוזה השכירות שהוצג לבית המשפט לא עם התובעת, אלא עם אבא שלה ששמו בוקטוס ראובן. אני בכלל לא מכיר את התובעת והתובעת גם לא מכירה את הנכס ששכרנו. הדירה היא דירה שהייתה דירה חדשה שהתובעת קנתה אותה אבל היא בכלל לא הכירה את הדירה הזו. הצד לחוזה היה אבא של התובעת. לעניין הסורגים עליהם דיברה התובעת בסוף עדותה, אני מבקש לציין שאני הבטחתי לאבא של התובעת ראובן שאני אתקין סורגים לשני חלונות בחדרי השינה שבדירה וסוכם שיעשו לי הנחה בתשלום החודש הראשון לשכירות של 900 ₪ שזה ערכם של הסורגים, כך שעבור החודש הראשון לתקופת השכירות אני אשלם רק 1,000 ₪ ואני שילמתי 1,000 ₪ במזומנים לאביה של התובעת עבור החודש הראשון, כך שסך הכל שילמנו את שכר הדירה לחודש הראשון לתקופת השכירות בסך של 1,900 ₪ באופן ש-1,000 ₪ שולם במזומנים ו-900 ₪ שולם באופן שאני הבטחתי להתקין סורגים בשני חלונות שבדירה. אני בסופו של דבר לא התקנתי סורגים בשני חלונות של הדירה, כך שנשאר חוב של 900 ₪ עבור חודש שכירות ראשון לתקופת השכירות שאני באמת חייב לשלם לתובעת. לגבי חוב לועד הבית לשנים שציינה התובעת, הייתי צריך לשלם כל חודש לועד הבית 100 ₪. למעשה בבנין לא היה ועד מוגדר וכל פעם היינו צריכים לחפש מי הועד וכשהחליטו מי הועד והחליטו שהועד יהיו ברוך ובני שהם היו דיירים בבניין, ולברוך ביד נתתי לו את רוב החודשים + עבודה שאני עשיתי לבניין בסך 900 ₪. כלומר, אני עשיתי עבודה בבניין בסך של 900 ₪ עוד לועד הלא מוגדר. פרצו לדלת של עליית הגג בבניין ועשיתי את עבודת תיקון הדלת האמורה תמורת סך של 900 ₪ וסכום זה היו צריכים להפחית לי מהחוב לועד הבית. אין לי שום קבלה לתשלום סכום כלשהו לועד הבית. הצלחתי למצוא קבלה אחת אבל לא הבאתי אותה. לגבי תשלום הגז, כשנכנסנו לדירה, היה חוב על סך 680 ₪ מחברת פז- גז ולא היה גז כשאני נכנסתי לדירה. כשניגשתי שיחברו לי את הגז, אמרו לי שיש חוב של 680 ₪ וכדי שיחברו לי, הייתי צריך לשלם את הסכום הזה ושילמתי. אין לי קבלה על תשלום זה. לגבי הדירה עצמה ככל שנוגע לתשלום דמי השכירות אני רוצה לומר שכאשר אני פניתי לאבא של התובעת שהוא למעשה טיפל בכל מה שנוגע להשכרת הדירה לנו, ואמרתי לו ששיפצתי את הדירה על ידי נתבע 1. לפני שנכנסנו לדירה, אחרי שחתמנו את החוזה עם אבא של התובעת, אז אבא שלי שיפץ את הדירה כדי שיהיה אפשר להיכנס ועבד 3 ימים כדי לשפץ אותה. מה שהוא עשה זה עבודות סיוד של הדירה כולה. במהלך תקופת השכירות, אם משהו היה מתקלקל בדירה, אז הייתי פונה לאבא של התובעת ראובן והוא היה מפנה אותי אל התובעת. פעם אחת הניאגרה בשירותים התקלקלה והייתי צריך להחליף אותה. הבאתי את אבא שלי שהוא איש שיפוצים והוא החליף את הניאגרה. אין לי מושג כמה עלתה הניאגרה ואני לא יודע את המחיר. אני לא שילמתי עבור זה, זה אבא שלי הביא. הברז במטבח הוחלף כי הייתה נזילה. אבא שלי תיקן את הברז הזה והחליף את הברז הזה ואני לא יודע כמה הברז עלה ולא שילמתי עבורו. גוף חימום של דוד חימום מים גם הוא התקלקל. אבא שלי הוא זה שהחליף את גוף החימום, אני לא שילמתי עבור זה ולא יודע כמה זה עלה. בנוסף, שלטר של חשמל בתוך הבית התקלקל, נשרף וזה עשה קצר בבית ואבא שלי תיקן את זה ויום שלם היינו בלי חשמל. אני לא יודע כמה עלה התיקון ואיזה חלקים הוא קנה. אנחנו לא שילמנו עבור זה. בנוסף אני רוצה לומר שאם היו תקלות כלשהן בדירה, אז באופן קבוע הייתי מתקשר לראובן ולפעמים הוא לא היה עונה. אני הייתי איתו בקשר. אבא של התובעת ראובן ישב אצלי בדירה וקיבל 2,600 ₪ במזומן באחד מהחודשים לפני שפינינו את הדירה ואני לא זוכר באיזה חודש, זה היה בערך חצי שנה או 7 חודשים לפני שפינינו את הדירה. הסכום הזה של 2,600 ₪ היה עבור איזשהי תקופה שלא שילמנו לו. נכון ששכר הדירה היה 1,900 ₪ לחודש, שילמתי 2,600 ₪ ואני לא זוכר עבור איזה תקופה זה היה. הזמנתי את ראובן לראות את הדירה כי היו קירות מפוצצים בדירה. היה עובש בדירה. באותו זמן שהוא בא, הבאתי לו את הכסף. הוא התעלם מהעובש שהיה בדירה ומהקירות המפוצצים. הוא אמר לי שאם אני רוצה לסדר את הדירה, אז שאעשה זאת על חשבוני. אני אומר שנכון שיש מס' חודשים של שכירות שלא שילמנו לתובעת דמי שכירות עבור שכירות הדירה, אבל אני אומר שסך הכל לא שילמנו דמי שכירות עבור אולי 3 חודשים ולא עבור 8 חודשים. אין לי מושג על איזה חודשים לא שילמנו את דמי השכירות. היינו מפקידים את דמי השכירות בחשבון בנק של התובעת. נכון ששילמנו דמי שכירות לא לפי ההסכם, אלא דילגנו חודש ושילמנו עבור חודש אחד כן וחודש אחד לא וזה לא כך היה כתוב בחוזה. לגבי אותו חודש שהתובעת טוענת שלא שילמנו דמי שכירות כי הבן שלנו נולד, וביקשנו לשלם עבור אותו חודש במועד שבסופו של דבר נפנה את הדירה או במועד מאוחר יותר לפני שנפנה את הדירה כשתהיה לנו אפשרות, אז אני אומר שבאמת סיכמנו כך אבל התובעת מטוב לבה אמרה לי שהיא מוותרת על תשלום חודש זה והיא נותנת לי את הסכום של שכר הדירה עבור החודש שהבן שלי נולד כמתנה. זה היה בחודש אפריל 2010. עכשיו התובעת פתאום מתחרטת על זה.
הנתבעים לא הביאו ראיה ממשית כלשהי להוכחת טענתם האמורה לא באמצעות הצגת קבלה על תשלום שכזה, ולא באמצעות עד מחב' פזגז אף שיכולים היו הנתבעים לעשות כן. נתבע 2 בעדותו ציין לעניין החוב לחב' פז גז הדברים באים: "לגבי תשלום הגז, כשנכנסנו לדירה, היה חוב על סך 680 ₪ מחברת פז- גז ולא היה גז כשאני נכנסתי לדירה. כשניגשתי שיחברו לי את הגז, אמרו לי שיש חוב של 680 ₪ וכדי שיחברו לי, הייתי צריך לשלם את הסכום הזה ושילמתי. אין לי קבלה על תשלום זה". הנתבעים לא הביאו ראיה ממשית כלשהי להוכחת טענתם לא באמצעות הצגת קבלה המעידה על תשלום סך של - 680 ₪ לחב' פזגז במועד כניסתם לדירה, ולא על תשלום סך של - 928 ₪ שזה הסכום שהיה עליהם לשלם לחב' פזגז נכון ליום פינוי הדירה ומשכך דין טענותיהם להידחות וכך אני מורה.
עתירת התובעת לתשלום נזקים שגרמו הנתבעים 2 ו-3 בדירה באופן שהשאירו את הדירה שעה שפינו אותה במצב "שאינו ראוי למגורים" דבר שחייב את התובעת לבצע עבודות שיפוץ כללי בדירה וכך גם נגרמה לה עגמת נפש ובגין כל האמור מבקשת היא לחייב את הנתבעים בסך של – 4,000 ₪ לא הוכחה בראיה ממשית מקצועית כלשהי דינה להידחות וכך אני מורה.
לסיכום, אני מחייבת את הנתבעים 2,1 ו-3 ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את סכום תביעתה שהוכח בפני בסך כולל של - 24,894 ₪.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2015 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

הנתבעים עזבו את הדירה במהלך חודש ינואר 2014 (חצי שנה לפני תום תקופת האופציה), ושילמו דמי שכירות עד חודש פברואר 2014 (כולל), כאשר במהלך חודש פברואר, בוצעה צביעה של הדירה בהתאם להתחייבות הנתבעים בהסכם השכירות (סעיף 13.2).
העובדה שהנתבעים הודיעו לתובעים שבכוונתם לעזוב את הבית באמצע תקופת האופציה, אין משמעה כי קיבלו הסכמה או פטור מתשלום דמי השכירות או שיש בידיעה זו של התובעים משום ויתור על דמי השכירות המגיעים להם על פי החוזה.
חרף הקביעה לעיל, כי הנתבעים עזבו את המושכר במהלך תקופת האופציה, טרם סיום תקופת השכירות ובלא למצוא שוכר חלופי, אינני מחייבת אותם לשלם פיצוי נוסף בגין הפרת הסכם השכירות, שכן מקובל עלי כי הם סברו שאם הם מודיעים מראש לתובעים – ובמיוחד כאשר הם מחויבים כעת להשלים ולשלם את יתרת דמי השכירות, הארנונה, תשלומים לועד המקומי והביוב – אין עליהם לשלם תשלומים נוספים מעבר לכך.
...
אשר על כן, אני קובעת כי בסוף חודש אפריל 2014, הבינו שני הצדדים כי הנתבעים נשארים לגור בדירה במהלך תקופת האופציה.
בשים לב למסקנה האמורה, אני קובעת כי הנתבעים חייבים לשלם לתובעים דמי שכירות בגין 4 חודשים, לפי הסכום ששולמו עד למועד עזיבתם, סך של 4,000 ₪ בסך הכל, 16,000 ₪.
הדרישה לחייב את הנתבעים לשלם לתובעים עבור הוצאות משפטיות נדחית: חשבוניות שצורפו לכתב התביעה מתייחסות ל"ייעוץ משפטי" בלא שיש פירוט או הסבר לייעוץ זה ולא ניתן על בסיס מסמכים אלו לקבוע כי מדובר בהוצאה משפטית אשר הנתבעים אחראים לה. סוף דבר על הנתבעים לשלם לתובעים סך כולל של 17,740 ₪.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2022 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

בטרם אכריע בבקשה אסקור בקצרה את הקיים והרלוונטי בתיק · ביום 1.9.2021 הוגש כתב תביעה "כספי" על סך 18,086 ₪ בסדר דין מהיר, בגין הפרת חוזה שכירות (התובע השכיר לנתבעת דירת מגורים).
בבקשה הועלו מספר טענות וביניהן נטענו טענות נגד היתנהלות התובע בתקופה שמיום המצאת כתב התביעה ועד ליום מתן פס"ד. בנוסף, הנתבעת מודה בהמצאת מיסמכי כתב התביעה לידיה במועד המדווח בבקשת פס"ד וטוענת כי בין באי כוח הצדדים סוכם על הארכת מועד הגשת כתב הגנה, מבלי לציין מהו המועד.
באשר לשאלת סכויי ההגנה, לצורך הליך זה ונוכח הגישה הליבראלית הידועה בהליך מסוג זה, וגם נוכח זכות הגישה של הנתבעת לערכאות, ובנוסף לאור טענות ההגנה שנטענו בבקשת הביטול (טענות עובדה המצריכות בירור עובדתי וראייתי לכאורה), אני קובע כי טענות אלו ראויות להשמע ולהתברר ובמיוחד הטענות לפיהן הנתבעת שילמה לתובע את כל התשלומים המגיעים לו על פי דין וכי התובע אף הרויח סכומים מכך; בכניסתה לדירת התובע הדירה לא היתה ראויה למגורים; זיוף חתימותיה על חוזה השכירות; תשלום מלא עבור כל חודש 2/2021 חרף עזיבתה באמצע חודש 2/2021.
...
באשר לשאלת סיכויי ההגנה, לצורך הליך זה ונוכח הגישה הליברלית הידועה בהליך מסוג זה, וגם נוכח זכות הגישה של הנתבעת לערכאות, ובנוסף לאור טענות ההגנה שנטענו בבקשת הביטול (טענות עובדה המצריכות בירור עובדתי וראייתי לכאורה), אני קובע כי טענות אלו ראויות להישמע ולהתברר ובמיוחד הטענות לפיהן הנתבעת שילמה לתובע את כל התשלומים המגיעים לו על פי דין וכי התובע אף הרוויח סכומים מכך; בכניסתה לדירת התובע הדירה לא היתה ראויה למגורים; זיוף חתימותיה על חוזה השכירות; תשלום מלא עבור כל חודש 2/2021 חרף עזיבתה באמצע חודש 2/2021.
על כל האמור לעיל בקשת הביטול – מתקבלת.
הנתבעת תשלם לתובע הוצאות ההליך בסך 1,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2006 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בפועל, עזבו השוכרים את הדירה המושכרת באמצע חודש אוקטובר 2004.
לטענת המשכירים, הפרו השוכרים את ההסכם כאשר נטשו את הדירה, ללא סיבה וללא הסכמה של המשכירים, ביום 15.10.04, כחודשיים וחצי לפני מועד תום תקופת השכירות.
הסכם השכירות אינו קובע מנגנון מפורט של החלפת שוכרים באמצע תקופת השכירות.
...
משלא הוכח נזק כלשהוא כתוצאה מעניין זה, אין גם כל מקום לפסוק לשוכרים פיצוי כלשהו בגין עניין זה. נוכח מסקנה זו, אעבור לידון בטענות התובעים להפרת ההסכם מצד הנתבעים.
אני קובע, כי הנטל לעניין זה לא הורם על ידי התובעים, ואני דוחה את התביעה בנקודה זו. (א) חדר אמבטיה.
על דרך האמדן, אני קובע כי פרק הזמן הסביר לביצוע הפעולות שבאחריות השוכרים היה של כשבוע ימים.
התוצאה אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעים סך של 22,500 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו