הפרת חובות בעל שליטה ונושא משרה בהקצאת מניות פרטית

כדי להשיג תוצאה חריגה זו פעלו נושאי המשרה, תוך הפרה בוטה של חובות הגילוי המוטלות עליהם, להעביר החלטות שונות באספה הכללית של בעלי יחידות ההישתתפות שתוצאתן הסופית הייתה הוספת סעיף 9.6 להסכם השותפות.

במסגרת מגעים שהתקיימו בין זולטי לרותם בקשר לביטול סעיף 9.6 להסכם השותפות – הציע רותם באמצעות באי כוחו כי תיערך עבור זולטי הקצאה פרטית של מניות השותף הכללי, בהקף של 6% מהון המונפק לאחר ההקצאה בתמורה לסכום של כ- 58,000 ₪.

עוד הוחלו, בין היתר, על חברת השותף הכללי והשותפות המוגבלת הציבורית, בעלי השליטה בהן ונושאי המשרה בהן – חובות הזהירות וחובות האמונים על פי סימנים א' ו- ב' לפרק השלישי בחלק הששי לחוק החברות.

בעלי היחידות, כמו בעלי מניות, שומרים על קשר מעין קינייני לחלק מנכסי התאגיד וחובת נושאי המשרה מטיבה באורח עקיף גם עם בעלי יחידות ההישתתפות (סעיפים 24-25 לבקשה).

...

בחינת העובדות הרלוונטיות במקרה שלפניי מביאה למסקנה חד משמעית כי ניהול התביעה באותם שני נושאים שפורטו לעיל, בגינם קמה לכאורה עילת תביעה לחברה – אינו לטובת החברה.

המסקנה העולה בבירור מכל האמור לעיל, נראה בבירור כי לא יהיה זה לטובתה של השותפות לנהל את התביעה הנגזרת בשתי העילות בגינן קמה לה לכאורה עילת תביעה.

בית המשפט העליון קבע "במקרה הנדון החלטת בית המשפט המחוזי שלא להעביר את הסכסוך לבוררות היא מבוססת ואינה מגלה פגם המצדיק התערבות שיפוטית חריגה של ערכאת הערעור". התוצאה היא, כי מתן אישור לניהול תביעה נגזרת על פי הבקשה שלפניי - בעילות התביעה לכאורה המוקנות לשותפות - יהווה הסטה למחוזות בלתי רלוונטיים, יקרים ותיאורטיים – שאינם לטובתה של החברה.

פתח דבר לפניי תובענה, שבבסיסה טענה להפרת חובות של בעל השליטה שכיהן גם כנושא משרה בחברה, עת לא גילה לחברה מידע מהותי אודות ניגוד העניינים בו היה מצוי שעה שאושרה בחברה הקצאת מניות פרטית למשקיע נוסף.

...

לסיכום, בלוטרייך הפר את חובת האמונים אותה חב לחברה הן כשנמנע מגילוי המידע ערב ההקצאה הפרטית, הן כאשר פעל למקסם את רווחיו על חשבון רווחי החברה.

סוף דבר בהתאם להסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים, מצאתי לקבוע שבלוטרייך אכן הפר את חובותיו כבעל שליטה וכנושא משרה בחברה, בדגש על חובת ההגינות וחובת האמונים בהם חב בלוטרייך כלפי החברה.

אני פוסק הוצאות לשלב זה בסכום של 60,000 ש"ח, בתוספת מע"מ כדין, אותן ישלם הנתבע לתובעת.

באשר לנטל ההוכחה בדבר קיומו של "תרחיש אלטרנאטיבי" להקצאת מניות פרטית לבעל השליטה: המבקשים סבורים כי מאחר שהוכח כי נפל כשל תאגידי בהחלטות המשיבים בנוגע להקצאות נושא הבקשה דנן – עובר הנטל אל המשיבים לשלול קיומו של תרחיש אלטרנאטיבי לגיוס ההון שנידרש לחברה באמצעות ההקצאות הפרטיות נושא הבקשה דנן.

(3) כלל שיקול הדעת העיסקי "המוגבר" במרחב שבין "כלל שיקול הדעת העיסקי" מצד אחד לבין "כלל ההגינות המלאה" מצד שני, ממוקם "כלל שיקול הדעת המוגבר". בעיניין אלוביץ' קבע כב' השופט עמית ביחס לחלוקת דיבידנד שנעשתה בעקבות רכישה ממונפת, כי אין די ביישום כלל שיקול הדעת העיסקי, נוכח החשש כי כלל זה יורחב למקרים של הפרות של חובות אמון המוטלות על נושאי משרה בחברה וזאת, למשל, כאשר קיים מתח פוטנציאלי בין טובת החברה לבין טובת נושאי המשרה או בעל השליטה (שם, בפס' 85).

באשר לטענה כי היה על המשיבים לידרוש "חוות דעת הוגנות" באשר למחיר המניה בהקצאת 2013: כפי שצוין בדיון לגבי הקצאת 2008 - לא קיימת חובה בדין המחייבת את הדירקטורים ונושאי המשרה בחברה לידרוש לפני קבלת החלטה הנוגעת להקצאת מניות לבעל שליטה לקבל ולבחון "חוות דעת הוגנות". על מנת להמנע מחזרה על דברים שכבר נאמרו בפסק דין זה, אני מפנה לדיון בנושא זה בהקצאת 2008.

...

בנוסף, אני סבור כי יש להביא בחשבון, במסגרת פסיקת ההוצאות, העובדה כי חלק ניכר מהטענות שהועלו על ידי המבקשים נמצאו על ידי חסרות בסיס עובדתי ראשוני ובלט כי חלקן התגבשו על ידי המבקשים תוך כדי ניהולו של ההליך דנן.

ברי, אפוא, כי גם הזמן השיפוטי הינו משאב יקר, ואני סבור כי ראוי להביאו בחשבון בעת פסיקת הוצאות בבקשה זו. באיזון בין העקרונות והרציונלים שפורטו לעיל, ולאחר שהבאתי בחשבון את נסיבות המקרה דנן והממצאים שנקבעו בפסק דין זה, אני מוצא לנכון לחייב את המבקשים בהוצאות משפט משמעותיות.

לפיכך, הנני מחייב בזאת את המבקשים, ביחד ולחוד, לשלם לכל אחת מבין שלוש קבוצות המשיבים, קרי: למשיבים 1-2, למשיבים 3-9, ולחברה, שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסך של 105,000 ₪, כך שהמבקשים, ביחד ולחוד, ישלמו לכל המשיבים יחד שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסך כולל של 315,000 ₪ אשר יחולק בחלקים שווים בין שלוש קבוצות המשיבים.

בעקבות זאת, החלה גם חברה פרטית נוספת, הרשומה באוקלהומה, ארה"ב, והקרויה Viceroy LLC (חברת וייסרוי, הנתבעת 4), להציג טענות דומות (תוך שבין שתי החברות, דהיינו חברת אלפא קפיטול מזה וחברת וייסרוי מזה, קיימת מחלוקת, שהוכרעה בנתיים בהתדיינות בארצות הברית, בשאלה מי מהן הייתה בעלת השליטה בחברת נויה עובר להקצאת המניות לסולטן).

(3) הטענה להפרת חובות אמון וגילוי של נושאי המשרה בחברת נויה – התובעות גורסות כי אנשי נויה, דהיינו מר בלייברג, עו"ד ברפמן ורו"ח סאבו, פעלו מתוך אינטרסים אישיים, ולא לטובתה של חברת נויה, וכי הם הפרו את חובת האמון וחובות הגילוי שהם חבו הן כלפי חברת נויה והן כלפי בעלי השליטה בה, לרבות בכך שהטעו אותם והסתירו מהם מידע.

ואולם ספק אם אפשרות כזו הייתה קיימת מבחינה מעשית, ומכל מקום המדובר בעיניין צדדי, הנוגע להיתחשבנות הפנימים בין בעלי המניות בחברת מודיעין ניהול, כך שגם אם היה מוכח, לא היה בו די כדי להצדיק את ביטול ההחלטה על הקצאת המניות לסולטן; הטרוניה השלישית, והמשמעותית ביותר, היא שאנשי נויה הפרו חובות גילוי ואמון כלפי בעלת השליטה, קרי חברת נס ישראל, הן בכך שלא דאגו לעסקה המיטבית מבחינתה, והן בכך שהסתירו ממנה מידע, ומסרו לה מידע מטעה.

...

עד כה בחנו את ההשלכות של ערבוב בין קניינים שאינם מקרקעין, ומצאנו כי בנכס שנוצר מערבוב זה תיווצר בעלות משותפת או שהבעלות תוקנה למי שתרומתו היא בגדר העיקר.

במצב דברים מיוחד זה סבורני שמן הראוי לראות בפעולתם של מר סולטן וחברת אי.די.בי. משום "שינוי בנכס", ולהכיר בכך שאף אם פעלו שלא כדין מן הראוי להכיר בכך שיש להם זכויות בחברת נויה מכוח ההשבחה שהרעיפו עליה ועל התאגידים שבשליטתה.

סוף דבר מכל אחד מארבעת הנימוקים שפורטו לעיל דינה של תביעה זו להידחות.

עניינה של התביעה שבנידון בטענה להפרת חובותיו של הנתבע, מר גיל בלוטרייך (להלן – בלוטרייך), הן בכובעו כבעל שליטה והן בכובעו כנושא משרה – וזאת, נוכח אי-גילויו של מידע מהותי על אודות קיומו של ניגוד עניינים בעת אישורה של הקצאת מניות פרטית על-ידי החברה, לטובת משקיע נוסף.

...

במסגרת החלטתי זו קבעתי, גם, כי למומחה יינתן שיקול דעת מלא בדבר המתודולוגיה המתאימה לכימות הנזק (סעיף 3 להחלטה), וכי הכרעתי בפסק הדין החלקי תשמש כבסיס לעבודתו (סעיף 2 להחלטה); ובהמשך, ביום 08.07.2021, הוגשה חוות דעת המומחה לתיק בית המשפט (להלן – חוות הדעת).

בהינתן הרצון לעודד הקמתן של ועדות מיוחדות או בלתי תלויות בהקשרים שונים, כפי שהובע לא פעם בפסיקות בית משפט זה, סבורני כי אין להטיל ככלל את עלויות פעילות הוועדה על הגורמים הנבדקים [לשימוש בוועדות בלתי תלויות ראו תנ"ג 41255-11-16 טלמור נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ (נבו 06.04.2020); תנ"ג 815-09-13 בארי לנואל נ' גליה מאור (נבו 14.09.2016); ת"צ 40404-03-16 עצמון נ' אסם השקעות בע"מ (נבו 04.08.2020) (להלן – עניין אסם); ת"צ 26809-01-11 דב כהנא נ' כור תעשיות בע"מ (נבו 15.05.2011).

אדרבא, הואיל ובנסיבות המקרה מדובר בוועדה מיוחדת (לא בלתי תלויה) שהמליצה על מיצוי זכויות התביעה כנגד בעל השליטה, סבורני כי פוחת החשש מפני הטיית פעילות הוועדה לטובתו של בעל השליטה [פס' 58 לפסק הדין החלקי].

סוף דבר בהתאם לסעיפים 72 ו-75 לעיל, אני מורה לבלוטרייך לשלם לחברה פיצוי בסך כולל של 10,263,600 ש"ח בגין הפרת חובותיו כבעל שליטה וכנושא משרה בחברה, וזאת תוך 30 ימים מהיום.