(3) הפצוי המוסכם בגין הפרת ההסכם הנו 100,000 ₪ "בתור דמי נזק קבועים ומוערכים מראש" (סעיף 10.6 להסכם);
(4) סעיף 12 להסכם דן באפשרות הרוכש ליטול משכנתא לשם מימון חלקי של התמורה ומנגד התחייבויות המוכר באשר לכך: "הקונה רשאי לקבל משכנתא [...] המוכר מתחייב לחתום תוך 4 ימים מהמועד שיידרשו לכך ויקבלו לידיהם את הטפסים הדרושים בפני בא כוחם שיאמת את חתימותיהם, על כל מיסמך שיידרש על ידי בנק למשכנתאות [...] לרבות הסכמתו של המוכר לרישום הערת אזהרה לזכות הבנק האמור ובגין הלוואה הנ"ל, בנוסח מקובל מבלי שיהיה בכך בכדי לפגוע בזכויות המוכר. [...] אי קבלת משכנתא מסיבה שמקורה במוכר ו/או בדירה לא תהווה הפרת חוזה מצד הקונה."
כמו כן הוסכם בסעיף 7.2 להסכם: "המוכר מתחייב בזאת לשתף פעולה ככל הניתן על מנת שיתאפשר לקונה לקבל משכנתא לצורך מימון הממכר, הכל במידת הצורך. אין בכך בכדי ליצר חיוב פלוני על המוכר."
במעמד חתימת ההסכם במשרדו של עו"ד וטמן, חתמו הצדדים על הסכם נוסף נפרד שבו נכללו ההטבות הנוספות למוכר ובכללם ההסכמה כי מעבר לשנה שעד למועד הפינוי 2.5.22 כפי שנקבע בהסכם- שנה שבה רשאי המוכר להתגורר בדירה ללא כל תשלום, בנוסף קיימת אופציה למוכר לשכור את הדירה למשך 3 שנים נוספות, קרי עד יום 2.5.25, תמורת תשלום שכר דירה מוסכם וקבוע של 4,000 ₪ לחודש עד לתום תקופת האופציה (להלן: "הסכם האופציה").
· הערה: הואיל וזכרון הדברים נחתם ביום 2.5.21 ומיד למחרת ביום 3.5.21 נחתם הסכם המכר, נכנה מועדים אלו ביחד כ"מועד העיסקה";
תמצית טענות המוכר
למעשה אם מזקקים את טענות המוכר, הן בכתבי טענותיו כאשר היה מיוצג (כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד), והן בעדותו (בקדם המשפט ובדיון ההוכחות), טענת המוכר הנה אחת בלבד: הרוכש ניצל לרעה את כובעו כמתווך והציג למוכר במועד העיסקה מצג שוא שהדירה שווה מיליון ₪ בלבד, בעוד ששוויה האמתי נכון למועד העיסקה היה הרבה למעלה מכך – כ-1.5 מיליון ₪.
...
(6) אני ממנה את ב"כ הרוכש עו"ד גיא יעקב ככונס נכסים להשלמת העסקה, ברם מינויו זה ייכנס לתוקף רק במידה והמוכר יסרב לשתף פעולה ו/או יסכל את השלמת העסקה ו/או לא יחתום על מסמכים נדרשים, במקרה שכזה תישלח למוכר הודעת התראה בכתב לכתובתו בדירה מושא התובענה, וככל שהמוכר לא יחזור לשתף פעולה באופן מלא כנדרש, בתוך 10 ימים מיום ההמצאה כדין, יכנס לתוקף מינויו של ב"כ הרוכש ככונס נכסים.
(7) בנוסף, אני מחייב את המוכר לשלם לרוכש הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 70,000 ₪: בעניין זה נתתי את דעתי למגוון שיקולים, לרבות: אופן ניהול ההליך מצד המוכר אשר התעקש להיות לא-מיוצג, התעקשותו לקבלת פסק-דין למרות שהוצע לו בסיום מועד ההוכחות להסכים להשלמת העסקה ללא צורך במתן פסק-דין, מידתיות והכרחיות, התעריף המינימלי המומלץ בשים לב לכך שמדובר למעשה בשתי תביעות ובשתיהן הפסיד המוכר, כמו כן הבאתי בחשבון את התנהגותו חסרת תום הלב של המוכר כמפורט בסעיפים 49-54 לעיל.
אמנם הרוכש מצידו לא הזכיר במסגרת הסעד של אכיפת חוזה המכר, גם את הסכם האופציה, המוכר מצידו גם הוא לא עתר לאכיפת הסכם האופציה (שכן הוא עתר לביטול הסכם המכר), ברם כפי שהבהרתי בסעיף 9 לעיל, להתרשמותי הצדדים ראו ורואים בשני ההסכמים מיקשה אחת, ועל כן ובמסגרת סמכותי ומתוך הגינות כלפי המוכר, והואיל והבעתי את דעתי לעיל שניתן לראות בהסכם האופציה כחלק מהתמורה הכוללת גם לשיטת המוכר שסכום התמורה שנקבע בהסכם הינו נמוך משווי הדירה, הרי שאני קובע שאכיפת הסכם המכר מתייחסת גם להסכם האופציה ויש לראות בשני ההסכמים כמקשה אחת, תוך שאני מבהיר למען הסר ספק, כי המועדים הנקובים בהסכם האופציה ו/או שאליהם מתייחס הסכם האופציה, אינם משתנים, ואין בעובדה שכתוצאה מההליך המשפטי דנן העסקה תושלם שלא במועדה המקורי עפ"י ההסכם, בכדי לדחות ו/או להאריך את המועדים שבהסכם האופציה, שכן דחיית השלמת העסקה נגרמה בגלל המוכר והתנהגותו חסרת תום הלב, ו"לא יצא חוטא נשכר".