הפרת זכויות יוצרים במרחב המקוון

נראה כי ספקי שירות ייקחו על עצמם תפקידי פיקוח, וידאגו להסיר מיידית ובאופן עצמאי כל פירסום פוגעני, אם לא יחששו כי באם יפקחו, תוטל עליהם אחריות (לחשיפת פרטים או לעצם הפירסום) במקרים בהם לא יעשו כן. כלומר, כפי שמציינים ברזילי-נהון וברזילי, חופש הביטוי באנטרנט: "במקום המדינה קיימים באנטרנט סוגים אחרים של רגולטורים המגבילים את חופש הביטוי במרחב המקוון. אחד הסוגים המרכזיים של רגולטורים כאלה הם ספקי התשתית של הקהילות" (שם, בעמ' 494).

כך למשל קובע הדין האירופי שספק תשתית שקיבל פנייה בדבר חומר מפר (לשון הרע, זכויות יוצרים או עוולות אחרות), יפעל להסרתו בתנאים מסוימים – EC 2000 Electronic Commerce Directive.

...

גם אם, כפי שיש הטוענים, הם עושים זאת ממניע כלכלי של משיכת יותר גולשים המעדיפים לגלוש באיזור "נקי" ומהוגן, התוצאה היא שחשובה.

לסיכום, יינתן צו לחשיפת זהות גולש באינטרנט בטענה שפרסם דברי לשון הרע כאשר מהפרסום עולה לכאורה כי הדברים שנאמרו מהווים עבירה פלילית לפי חוק איסור לשון הרע.

נראה לי כי אם יש תרומה מרכזית לרשת האינטרנט, זהו אחד המקרים המעידים על כך. כותב בפורום העוסק בקרית אונו, מעלה חשדות חמורים עליהם שמע בנוגע לעו"ד סבו, המעמיד עצמו לבחירה למשרה המוניציפאלית הרמה ביותר – ראש העירייה.

התובעת עתרה לפצוי כספי, כמפורט בסעיף 1.1 לעיל וכן לחייב את הנתבעת בצוים הבאים: להסיר כל חומר אשר הנו בבעלותה של התובעת ו/או תחת מטריית יצירותיה המוגנות, כמשמעות הדבר בחוק, בכל פלאטפורמה נלמדת שהיא, לרבות קורסי לימוד פרונטאליים ו/או דיגיטאליים ו/או מקוונים, מערכי שיעור, מצגות, ספרי ומחברות לימוד, נוסחות, דוגמאות, שאלות מבחינות וכיוצ"ב; להמנע מהעתקה ו/או שימוש ו/או הפצה ו/או מכירה ו/או שיווק חומרי הלימוד, לרבות חוברות ושיטות למידה, כלים ועזרים, מערכי שיעור, דוגמאות, שאלות בחינה וכל כיוצ"ב המזוהים או משויכים לתובעת, בכלל זאת מרחבי המרשתת (אינטרנט) את עמוד/י הפייסבוק ו/או אתר/י האנטרנט ו/או כל פלאטפורמה שיווקית ו/או אינטרנטית אחרת, המנוהלים ע"י הנתבעת ו/או צדדים שלישיים מטעמה ו/או כיוצ"ב; לפעול לאלתר לשינוי תכנים המקצועיים של הקורס/ים באופן שלא יאפשר מעתה ועד בכלל זהות ו/או דימיון ו/או הטעה, במישרין ו/או בעקיפין, לתובעת, שמה ומעמדה בקרב קהל הסטודנטים, הסגל האקדמי והניהולי של אוניברסיטת אריאל ו/או בכלל; להמנע מלעשות שימוש בכל אופן אחר, בין היתר שמות, בסימנים ובסמלים השייכים לתובעת, תוך פגיעה במוניטין ו/או בזכויות היוצרים ו/או זכות קניין וקניין רוחני , תוך שימוש בתאור מסחרי כוזב ו/או הפרת חוק עוולות מסחריות, התעשרות שלא במשפט וכל כיוצ"ב. ליתן סעד הצהרתי לפיו היא הבעלים החוקי של המסמכים ו/או החומרים בהם עושה שימוש הנתבעת בקורסים אותם מעבירה כחלק ממרתון ההכנה לקורסים ו/או הבחינות וכל כיוצ"ב הנלמדים, המשויכים והמזוהים עם התובעת.

...

חלק שישי, סוף דבר סיכום יש לקבל את התביעה בכל הקשור לטענת התובעת להפרת זכות יוצרים.

אשר על כן וכאמור בסעיף 8.5 לפסק הדין, אני מחייב את הנתבעת בתשלום הסך של 120,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 10/7/2019 ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף אני מחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 30,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק דין זה ועד למועד התשלום בפועל.

כן סוכם כי תעשה הפצה בחו"ל בכל המדיות וכי המו"ל יהיה בעל זכויות ההפצה הבינלאומיות הבלעדיות של הספר בחו"ל. במסגרת זו המו"ל יפעל לתרגם את הספר מעברית ולאנגלית, יעצב את הספר באנגלית, ידפיס 25 עותקים שיווקיים, יפיץ את הספר בקטלוג הבנלאומי של החברה ויפיץ את הספר בין מו"לים וסוכנים ספרותיים מרחבי העולם הירייד הספרים הבינלאומיים למשך שנתיים, יפיץ את הספר בחנויות המקוונות הגדולות בעולם, כספר מודפס POD וכספר דיגיטאלי למשך שנתיים.

עם זאת, בקביעת פיצויים ללא הוכחת נזק בהתאם לסעיף 56(ב) לחוק זכויות יוצרים, על בית המשפט לשקול מכלול של שיקולים וביניהם את הקף ההפרה, משך הזמן שבו בוצעה, חומרתה, הנזק הממשי שניגרם לתובע, הרווח שצמח לנתבעת בשל ההפרה, מאפייני פעילותו של הנתבע, טיב היחסים שבין הנתבע לתובע, ותום לבו של הנתבע.

...

בת"א 36911-07-16 ישלם התובע יגאל פנחס לנתבעים שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט בסך כולל של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ. בנוסף ישלם התובע לנתבעים הוצאות משפט בסך של 5,000 ₪.

בת"א 30226-11-16 תשלם התובעת אביטל סבג לנתבעים שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט בסך כולל של 24,000 ₪ בתוספת מע"מ. בנוסף תשלם התובעת לנתבעים הוצאות משפט בסך של 5,000 ₪.

בת"א 14685-09-18 ישלם התובע אורי ארזי לנתבעים שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט בסך כולל של 20,000 ₪ בתוספת מע"מ. בנוסף ישלם התובע לנתבעים הוצאות משפט בסך של 5,000 ₪.

ר' למשל: "הפרת זכויות יוצרים מהוה, על פי טיבה, עוולה נמשכת, במובנו של מונח זה בסעיף 89(1) לפקודת הנזיקין... על רקע זה פסק בית המשפט העליון, כי כל יום בו נמשכת ההפרה של זכויות יוצרים, נוצרת עילת תביעה חדשה, אשר מתחילה מחדש את מירוץ ההתיישנות (ע"א 4600/08 האולפנים המאוחדים בע"מ נ' ברקי פטה המפריס ישראל בע"מ...)." ת"א (מחוזי י-ם) 9467-05-10 רוזנגרטן נ' רגן (11.11.2014) (עניין רוזנגרטן), סע' 18 (השופט ע' שחם).

המורכבות יכולה לעלות בין השאר גם על רקע פרסומים במרחב הדיגיטאלי (ר' שם; כן ר' אלעד פלד "מניין תקופת היתיישנות בתביעות בגין עוולות מקוונות" חוקים ד' 57 (2012)) וייתכן, מבלי לקבוע מסמרות, כי נושא זה יבוא בחשבון בעת סיווגה של עוולה בעיניין מסוים.

...

העובדה שהפרת זכות יוצרים יכולה להיחשב לעוולה מתחדשת אינה מובילה למסקנה כי הדיון בטענת התיישנות מתייתר בכל הליך של הפרת זכות יוצרים ואינה בהכרח נותנת מענה מלא גם בהליך הנוכחי.

קביעה כי הפרת זכות יוצרים יכולה להיות עוולה מתחדשת אינה מחייבת את המסקנה כי כל מעשה או מחדל לו טוענת התובעת ואשר התרחש בתוך שבע שנים קודם להגשת התביעה, הקים לה עילת תביעה עצמאית.

לאור האמור, דין הבקשה לסילוק על הסף להידחות.