הפרת זכויות יוצרים בהשמעת מוסיקה במסעדה

לעניין זה נקבע בסעיף "'מקום בידור צבורי' - מקום המשמש למופעי בידור ותרבות, לרבות אולם שמחות, גן אירועים, מסעדה, בית קפה או מועדון". כך נפסק לא אחת כי אולמות אירועים, הנם בבחינת מקום פומבי לעניין השמעת תקליטים, וחלים עליהם דיני זכויות היוצרים.

יפים לעניין זה דבריה של כב' השופטת תמר שרון נתנאל בע"א (חיפה) 28088-10-18 צ'רלטון בע"מ נגד פרזי (31.1.2019): "נפסק, כי השמעת שידורי רדיו בבית עסק, עבור הלקוחות, במטרה להנעים את זמנם, היא השמעה שיש בה הפרה של זכויות היוצרים, שכן מדובר בהשמעה פומבית שמטרתה למשוך לקוחות לבית העסק. כאמור – חוק זכויות יוצרים אינו מבחין בין האופן בו מועברת יצירה מוגנת לציבור, בין אם בהשמעה קולית בלבד ובין אם בהקרנה ויזואלית, או אחרת. אותו דין חל על כל דרכי ההעברה לציבור, בין באמצעות רדיו, בין באמצעות טלביזיה ובין בדרך אחרת...

לעניין זה ראו עדותו בדבר תשלום תמלוגים לאקו"ם דרך הפדרציה כל שנה על השמעת מוזיקה וזכויות יוצרים (ע' 37, ש' 6-8), כמו גם עדותו כי הוא מודע לכך שגם אם משמיעים מוזיקה דרך הנייד הוא חייב לשלם להוט (ע' 41, ש' 1-3).

...

כל אלו הביאוני למסקנה כי ההפרה לא הניב לנתבעים רווח כספי משמעותי.

ו - סוף דבר הנתבעים יישאו בתשלום סך של 16,000 ₪ כפיצוי בגין הפרת זכויות היוצרים של התובעת במשחק.

כן ישלמו הנתבעים לתובעת הוצאותיה בסך 3,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 6,000 ₪.

בבית המשפט העליון ע"א 5797/05 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המערערת: אקו"ם, אגודת קומפוזיטורים,מחברים ומו"לים למוסיקה נ ג ד המשיבים: 1. ב.ש. מסעדות הרצליה פיתוח בע"מ 2. ברוך סופר 3. סיימון תורג'מן ערעור על החלטת פסלות של בית משפט השלום בהרצליה בת"א 1429/03 מיום 8.6.2005 אשר ניתנה על ידי כבוד השופטת מ' שריר בשם המערערת: עו"ד נחום גבריאלי ][]פסק-דין

עובר לקביעות אלה והחל משנת 2003, פתחה המערערת בהליך משפטי כנגד המשיבים על הפרת זכויות יוצרים ועשיית עושר שלא במשפט בגין השמעת יצירות מוסיקליות מוגנות בעסק שלהם.

...

לאור כל האמור, הערעור מתקבל.

ביום 23.11.98, הגישה הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ (להלן: המבקשת) לבית המשפט המחוזי בחיפה תביעה, שנושאה הוא הפרת זכויות יוצרים בהשמעה פומבית ללא הרשאה, של מוסיקה מוקלטת, שמתועדת על כל אמצעי התעוד (תקליטים, תקליטורים וקלטות), אשר המבקשת היא בעלת הזכות הבלעדית להרשות את השמעתה בפומבי ו/או את שידורה, בישראל.

המבקשת עתרה למספר סעדים, כדלקמן: צו מניעה קבוע כנגד המשיבה, האוסר עליה ו/או על מי מטעמה להשמיע בפומבי מוסיקה מוקלטת במסעדה האיטלקית אשר בבעלותה ו/או בשליטתה.

...

עיינתי בבקשה על נספחיה ובאתי למסקנה, כי אחד מהסעדים המבוקשים בתביעה היא בסמכות בית המשפט המחוזי, ואילו האחר הינו בסמכות בית משפט השלום.

על סמך כל האמור לעיל, מתקבל הערעור במובן זה שההחלטה להעביר את הדיון בסעד לצו מניעה לבית משפט השלום מבוטלת, והדיון בתביעה לסעד זה מוחזר לבית המשפט המחוזי בחיפה.

פסק דינו של בית משפט קמא (א) בית משפט קמא תחם את גדר המחלוקת בשאלות האלה: "האם הופעת האומן והשמעת המוסיקה הייתה ברחבה של הקניון, האם בהיות הרחבה שייכת לקניון יש להטיל האחריות להשמעת המוסיקה על הקניון, האם הופעת האומן הייתה בשטח המסעדה ומשטח זה בקעה המוסיקה אל עבר השומעים מחוץ לשטח המסעדה, האם האומן הוזמן על ידי הנתבעים ושולם לו על ידיהם והאם המוסיקה שהשמיעה הנתבעת היא בגדר יצירות מוגנות והאם התובעת היא בעלת זכויות היוצרים ביצירות שנוצרו על ידי היוצרים בישראל והחברים בה – זכויות יוצרים אשר הועברו אל התובעת על ידי כל אחד מחבריה" (עמ' 21 לפסק הדין).

לפיכך, משנקבע שהמערערת אחראית לארגון המופע, ובכלל זה להשמעת יצירות מוגנות בפומבי ללא אישור או רישיון מהמשיבה, ומשאין מחלוקת שהמופע נועד לתועלתה של המערערת, אזי נמצאה המערערת מפרה את זכויות היוצרים ביצירות שהושמעו, כאמור בסעיפים 1(2), 35(1) ו-2(3) לחוק.

...

טענת המערערים שהמשיבה פועלת במסגרת הסדר כובל לא נתמכה בראיות ולא הוכחה, וגם לגופו של עניין אין אנו סבורים שהמשיבה ניצלה לרעה את כוחה בנסיבות המקרה, כך גם לא מצאנו ממש בטענת המערערים לשינוי חזית מצד המשיבה.

סוף דבר אנו דוחים את ערעור המערערת 1.

אנו מקבלים את ערעור המערער 2 ומבטלים את החיובים שהוטלו עליו בפסק הדין קמא.

כב' השופט בן דרור, דחה טענה זו בהסתמכו על ספרו של ד"ר א. זליגסון "יסודות דיני זכות יוצרים" סימני מסחר ופטנטים ומדגמים (ע' 44) שם כתב: "אין ספק כי גם מקבל השידור אשר משמיע את מכשירו בפני קהל ועדה מבצע יצירה בפומבי ועליו לשלם תמלוגים ליוצר בלי להתחשב בכך אם תחנת השידור מחויבת אף היא לשלם עבור אותו שרות". אין ספק שמגבירי קול שהותקנו ע"י המשיבים במקומות שונים במסעדה הם בגדר: "מכשיר מכאני" והשמעת המוזיקה באמצעותם במקומות שונים במסעדה היא לכן בגדר: השמעה המהווה הפרה של זכות היוצרים ע"י המשיבים.

...

הנתבעת טוענת כי לא צורף לכתב התביעה הסכם או מיסמך התומך בזכויות התובעת, ועל כן דין התביעה להדחות על הסף.

השופט נאמן קבע: נראה לי כי נכון יהיה להפריד בין שמיעת המוזיקה בשטח המסעדה מהרדיו לבין הצבת מגבירי קול ע"י המשיבים המעבירים את המוזיקה גם לאותם מקומות שם אין שומעים את המוזיקה מהרדיו.

על פי כל האמור לעיל, אני קובע שהנתבעת לא ביצעה את היצירות המוגנות ביצוע פומבי המפר את זכויות היוצרים שבידי התובעת, ועל כן אני דוחה את התביעה.

התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 3,000 ₪ בתוספת מע"מ. המזכירות תמציא העתק לב"כ הצדדים ניתן היום ט' בסיון, תשס"ה (16/06/2005) בהיעדר הצדדים.