הפרת התחייבות עובד לא לעבוד אצל מתחרים

] "תשמע, נעשה פה משהו לא אתי, אני לא יודע אם בכוונה או לא בכוונה, אבל למען ההגינות אני התקשרתי אליך בתור מנכ"ל למנכ"ל ובעלים לבעלים, היה יום עיון שלכם, כמה ימי עיון, עם אדובי... אנחנו לקוחות שלכם ואני שולח את האנשים שלי נאמנה אליכם ואנחנו עובדים איתכם וקרה משהו שהוא לא יפה, שעובד שלי לא מאיזה סיבה הוא עבר לעבוד אצלכם, זה לא מתאים לי, זה לא אתי, זה לא, לא יודע מה להגיד לך, זה מקומם, יש לי פה את מנהלת המחלקה ליאת היא פשוט לא מוכנה לעבוד איתכם יותר, אתם גם מפסידים פה לקוח וגם לקחת לנו עובד, זה היתנהגות לא יפה.... אתה יודע הוא חתום איתי בחוזה והוא לא מגשים את החוזה, הוא חתום איתי בחוזה ואני מתפלא עליך איך אתה לא הרמת אלי טלפון, אני מבטיח לך ואני עושה את זה גם, שבאים לפה אנשים מאיי- דיגיטל לבקש ממני עבודה, אני קודם כל מתקשר לבעלים כדי לברר לקבל את הסכמתם מאחורי הגב של העובד כדי לקבל את ההסכמה, ופה נעשה אחרי שישבתי ולימדתי אותו שנים, כדי שהוא ידע והוא ילמד ואני מוציא אותו לקורסים וזה וזה וזה מה שאי מקבל פה, החבר'ה פה מה זה מאוכזבים.... אני רק מתקשר אליך כדי להגיד לך שזה לא בסדר, זה לא אתי מה שקרה פה... הבנאדם לא התכוון לעזוב ברגע שהוא יצא הוא היה שמה בארוע שהיה האחרון של אדובי יחד איתכם והחבר'ה היו שימת ליאת היתה והוא היה, הוא פיתאום התדסקס עם האנשים שלך בחוץ, ליאת ראתה את זה אמרה לו משהו פה קורה לא טוב, הוא ניכנס ללחץ שבוע אחרי זה הוא הוציא לי מכתב פיטורין אחרי שהוא סדר את העסקה שמה, זה לא אתי, זה לא היתנהגות, זה לא אתי... היית מוצא יותר טוב אני מבטיח לך שהיית מוצא יותר טוב אתה תראה עם הזמן אתה תשחרר אותו לבד הביתה, לא קשור אלי, תשאיר אותו אל תשאיר אותו תחליט מה שאתה רוצה.... אם הוא עושה לי את זה מחר הוא יעשה את זה לך זה לא משנה זה רק עניין של זמן, אני אומר לך שזאת לא היתנהגות אנחנו קודם כל בני אדם... זה לא לקחת איזה תרנגול תטיל לך ביצי זהב ממש לא, אני יודע את מי אתה הולך לקבל זאת לא היתה הבעיה, לא שאני הולך ללכלך עליו שיהיה לו לבריאות, הוא איש חכם שיהיה לו לבריאות... אז היום הוא עושה את זה באדובי ומחר הוא יעשה את זה בחברה שלך בתחום אחר זה רק עניין זה זמן וזה מה שחורה לי, אם הבנאדם היה בא אליי והיה אומר לי ואני שאלתי אותו לפני שהוא עזב שמעון, אמרתי לו אני רוצה לדעת בבקשה אם אתה הולך לעבוד אצל מתחרה שלי או אצל ספק שלי, הוא אמר לי שמעון השוק הזה זה שוק חרא זה שוק של אנשים רעים, זה שוק לא טוב, אני לא הולך... כי הביא לי את המכתב פיטורין לא הבנתי מה קרה, זה היה בבום, אמרתי לו תקשיב אז לאיפה אתה הולך הוא אמר לי אני לא יכול, אני מנוע להגיד לך אבל אני מבטיח לך שאני לא הולך לעבוד לא אצל ספק שלך ולא אצל המתחרה שלך במאה אחוז ועכשיו מה נודע..." בתגובה השיב מנכ"ל אבנט שהוא נימנע מלגייס עובדים של לקוחות כדוגמת החברה, של מתחרים או של שותפים עיסקיים, אלא שבנסיבות המקרה כאן לא ראה לנכון לעשות כן משום שהעובד עזב ממילא את אזור הצפון.

העובד טען שניסוח הפניה לרביד באופן בוטה וחריף, תאור העובד כמי ששודל או נגנב כאילו היה חפץ ולא אדם, כמי שהפר את התחייבויותיו כלפי החברה וגרם לה לסחרור ולנזקים, והדרישה להביא לפיטוריו ממקום עבודתו החדש ולמנוע את העסקתו בכל חברה מתחרה – כל אלה עולים כדי פירסום לשון הרע, באופן שנועד לבזותו ולפגוע בפרנסתו.

...

] על יסוד האמור, נדחות הטענות בדבר התעמרות והתנכלות תעסוקתית.

סוף דבר הנתבעת 1 תשלם לתובע את הסכומים הבאים:             1.

בגין פרסום לשון הרע ישלמו הנתבעים לתובע, ביחד ולחוד, סך 15,000 ₪.

לטענת התובעת, הנתבעים במעשיהם הפרו את היתחייבותם לשמירת סודיות והפרו את חובת תום הלב החלה עליהם מכוח יחסי העבודה בינם לבינה.

השני, העברת עובדי חברה לעבודה אצל חברה מתחרה מהוה אף היא הפרה של חובת הסודות, שכן הנתבעים עשו שימוש בפרטים של עובדי החברה (אשר מהוים מידע מסחרי) לצורך העברתם לעבוד בחברה מתחרה, וסביר מאד להניח כי עשו גם שימוש במידע הנוגע לשכרם של עובדים אלו, שולי הרווח של החברה מהעסקת עובדים אלו וכו' (ס' 54 לכתב התביעה).

באשר לטענת התובעת לפיה הנתבעים עשו שימוש בפרטים של עובדי החברה (אשר מהוים מידע מסחרי) לצורך העברתם לעבוד בחברה מתחרה "וסביר מאד להניח כי עשו גם שימוש במידע הנוגע לשכרם של עובדים אלו, שולי הרווח של החברה מהעסקת עובדים אלו וכו'" (ס. 54(ב) לכתב התביעה) (ראו גם ס' 52 לתצהיר מר קמפנר) – התובעת לא ציינה ולא פירטה בכתב התביעה ולו שם של עובד אחד שלה, אשר סיים העסקתו בשורותיה והועבר על ידי הנתבעים לחברה מתחרה.

...

התובעת תשלם חלף הודעה מוקדמת כדלקמן: לנתבע 1 – 9,625.30 ₪.

התובעת תשלם לכל אחד מהנתבעים 3 ו-4 פיצוי בסך 5,000 ₪ בגין פגיעה בפרטיות.

התובעת תשלם לכל אחד מהנתבעים הוצאות משפט בסך 5,000 ₪.

דיון והכרעה: סעיף 1 לחוק הודעה לעובד קובע כי מעסיק ימסור לעובד לא יאוחר מ 30 ימים מהיום שהעובד התחיל לעבוד אצלו הודעה בכתב שבה יפרט את תנאי העבודה בעניינים המפורטים בסעיף 2(א) לחוק.

טענות הצדדים: לטענת הנתבעים- התובע הפר ברגל גסה את ההסכם בכך שנטל חומרים ממחשבי החברה; מסר לצד שלישי את רשימת הלקוחות של החברה; עבד ו/או שיתף פעולה עם עסק מתחרה שלה במהלך 12 החודשים שלאחר העזיבה ופנה באמצעות צד שלישי ללקוחותיה במהלך 24 החודשים שלאחר העזיבה.

בכל מקרה, מדובר בהסכם חסר תוקף שכן הוא לא עומד במבחנים שנקבעו בפסיקה זאת מהטעמים הבאים: לתובע לא ניתנה תמורה מיוחדת עבור התחייבותו שלא להתחרות בחברה לאחר סיום יחסי העבודה; החברה לא השקיעה משאבים בהכשרתו כאשר הוא היתקבל לעבודה כמעצב גרפי עם ידע מקצועי קודם; הגבלת חופש העיסוק של ולמשך 12 חודשים לאחר סיום יחסי העבודה חורגת מתחום הסבירות והמידתיות ואף הייתה עלולה לגרום לכך שייפלט ממעגל העבודה.

...

תביעת התובע בגין אי מתן הודעה לעובד על תנאי ההעסקה ו/או הודעה על שינוי בתנאי ההעסקה נדחית, הכל כמפורט לעיל.

תביעת התובעים שכנגד, מתקבלת חלקית באופן כזה שעל הנתבע שכנגד לשלם לתובעים שכנגד סך של 20,000 ₪.

בנסיבות תיק זה לא מצאנו לחייב אף אחד מהצדדים בהוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.

בנוסף, הנתבע התחייב שלא להתחרות בתובעת במשך תקופה של שנה מתום תקופת העסקתו בתובעת; ואף לא לעבוד במקום עבודה אחר בתקופת עבודתו בתובעת.

בנסיבות העניין ומשהתובעת טוענת כי עוד בתקופת עבודת הנתבע אצל התובעת ועוד בטרם ייסדו הנתבעים 1, 3 ו-4 את הנתבעת 2, הנתבעים 3 ו-4 פעלו בצוותא חדא עם הנתבע על מנת להקים עסק מתחרה בתובעת, על אף שידעו על העסקתו של הנתבע אצל התובעת ואודות התחייבויותיו כלפי התובעת על פי הסכם העסקתו, הרי שבית הדין לעבודה קונה סמכות ייחודית לידון גם בעיניינם של הנתבעים 3 ו-4 ביחס לעילה של גרם הפרת חוזה.

...

על רקע האמור, התובעת עותרת לקבלת הסעדים הבאים: מתן פסק דין הצהרתי השולל את זכאות הנתבע לתשלום פיצויי פיטורים.

סוף דבר לאור לכל האמור לעיל, הננו קובעים כדלמקן: הבקשה לסילוק התביעה בעילת גרם הפרת חוזה כנגד הנתבעים 3 ו-4- נדחית.

הבקשה לסילוק התביעה בעילת הפרת חוק עוולות מסחריות מתקבלת באופן חלקי, כך שהתביעה בעילה זו תמחק כנגד הנתבעים 2-4 ותעמוד בעינה כנגד הנתבע.

לעניין זה, בסעיף 82 לכתב התביעה יירשם "לחייב את הנתבע לשלם לתובעת בסך של 54,000 ₪ כפיצוי סטטוטורי בגין גזל סוד מסחרי כקבוע בסעיף 13 לחוק" במקום "לחייב את הנתבעים...". בקשה לסילוק חלק מעילות התביעה המופיעות בסעיפים 38-46, 56-62, 83 ו- 85, כנגד הנתבע - נדחית.

בסע' 18 נכתב כי "לתובעת נודע כי הנתבע מסר למתחרה של התובעת מידע עסקי סודי, כמו רשימת לקוחות ושיטות חיסום. מדובר במידע קריטי ביותר אשר נותן למתחרים של התובעת מידע ויתרון תחרותי משמעותי על-פני התובעת;". בסע' 24 נכתב כי "...הנתבע התחייב לשמור בסודיות כל מידע שהגיע לידיו עקב עבודתו בתובעת… מפר ברגל גסה כל שהתחייב…". בסע' 27 נכתב "שימוש במידע פנימי", בסע' 29 "הריני להצהיר כי… הנתבע נחשף… לידע עסקי סודי, ידע ייחודי… בנוסף לרשימת ספקים ולקוחות…", ובסע' 30: "30. הריני להצהיר כי רשימת הלקוחות… מהוה סוד מסחרי, באשר היא כוללת מידע בדבר הלקוחות, המקומות הפיסיים בהם יושבים לקוחותיה של התובעת, מידע בדבר אותם לקוחות, אנשי הקשר של אותם לקוחות ומידע עסקי ייחודי ביחס לכל לקוח ולקוח, אשר יש יתרון עסקי ברור בקבלתו 'מן המוכן'... המידע… אינו מידע צבורי הזמין לכל, אלא מידע אשר היה מצוי אצל הנתבע ואצלו בלבד ורק לו היתה גישה אליו." חיפשנו בין נספחי תצהירו של עמאד ראיה לענין קיומו של מידע סודי, ולא מצאנו.

לאחר בחינת הראיות שנסקרו לעיל בהרחבה, וכן בחינת כלל הראיות שבתיק, אנו קובעים כי התובעת לא הוכיחה שהנתבע מס' 1 קיבל ממנה שכר בגין תקופות בהן לא עבד עבורה.

...

סוף דבר כאמור בסע' 60 לעיל, בגין הפרת חובת הנאמנות, אנו פוסקים כי על הנתבע מס' 1 לשלם לתובעת פיצוי ללא הוכחת נזק, בסך 10,000 ש"ח. בשל הפער הגדול בין הסכום שנתבע לסכום שנפסק, התובעת תשלם 2,000 ש"ח הוצאות, לטובת הנתבע מס' 1.

התביעה כנגד הנתבעת מס' 2 נדחית.

התובעת תשלם לה הוצאות בסך 5,000 ש"ח. זאת על הצד הנמוך בשל כך שהנתבעת מס' 2 היתה שותפה להפרת האמונים.