הפרת הסכם עבודה לתקופה קצובה ע"י העובד

המחלוקת: לטענת התובעת, היא זכאית לשכר בעבור 3 חודשי עבודה על פי ההסכם לתקופה קצובה שנחתם עימה (22,500 ₪) וכן זכאית היא להפרשות פנסיוניות בסך (2,700 ₪).

האם נחתם עם התובעת חוזה לתקופה קצובה ? התובעת העבירה לנתבעים טיוטת חוזה, באמצעות הדוא"ל של הנתבע 2, בזו הלשון: "ישראל שלום,

...

כל אלה מובילים למסקנה כי הנתבעים 1 ו-2 העסיקו את התובעת בעצמם.

סוף דבר: הנתבעים ישלמו לתובעת את הסכומים הבאים: סך של 3,750 ₪ בגין שכר עבודה לחודש 3/15; סך של 357 ₪ בגין חלף הודעה מוקדמת; סך של 2,000 ₪ בגין פיצוי בעבור אי עריכת שימוע; הסכומים דלעיל יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.4.15 ועד התשלום בפועל.

כמו כן, הנתבעים ישלמו לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 1,000 ₪ והוצאות משפט בסך 200 ₪.

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב - יפו סע"ש 5318-03-16 04 ספטמבר 2018 לפני: כב' השופט יצחק לובוצקי - שופט בכיר התובע בן מורביצ'יק ע"י ב"כ עו"ד שגיב אבגי. הנתבעת לב.סי. מסעדות בע"מ ע"י ב"כ עו"ד שרון מגן. פסק דין

לתובע מספר תביעות (עמ' 4, שורה 20): "פיצוי על הפרת הסכם לתקופה קצובה"; "פיצוי על פיטורים שלא כדין" (העדר "שימוע"); "גמול עבודה בשעות נוספות" ו- "הפרישי פנסיה". אדון בכל אחת מתביעות התובע, לאו דוקא על פי סדרן.

...

התביעה ככל שהיא מתייחסת ל"פיצויי פיטורים" – דינה להידחות.

סוף דבר: הנתבעת תשלם לתובע, את הסכומים הבאים: סך של 15,000 ₪ בקשר ל"פיטורים שלא כדין" והפרה חוזית לתום לב בעת כריתת החוזה (5,000 ₪ בקשר להיעדר שימוע מלא, ו- 10,000 ₪ בקשר להתנהלות בעת כריתת החוזה).

על כן התובע זכאי לפיצויים בגין הפרה זו. הפסד שכר על פי חוזה לתקופה קצובה לפי הפסיקה, במקרה בו הופר הסכם עבודה לתקופה קצובה, הפצוי בגין הפרה זו מבוסס ככלל "על ההפסד שניגרם לצד המקיים על ידי הצד המפר, דהיינו שכר ונלווים, בנכוי הסכום (לרבות הנלווים) שהשתכר העובד באותה תקופה, או שיכול היה להישתכר, בשקידה סבירה" (דב"ע מח/3-22 טלמיר אלקטרוניקה בע"מ – יפה, פד"ע כ' 107 (1988); דב"ע נד/3-128 קמחי – דיור לעולה בע"מ,  פד"ע כח 342 (1995); ע"ע (ארצי) 260/06 רמת טבעון מעונות הורים בע"מ – פניבלוב, 29.1.09; ע"ע (ארצי) 345/06 פרץ טסטה – אטיס אלקטרוניקה בע"מ,  1.9.09).

...

הנתבעת הגישה תביעה שכנגד, על יסוד טענתה כי במעשי התובע, שהביאו בסופו של יום לפיטוריו, הוא הפר הפרה יסודית את חוזה העבודה ועל כן עליו לשלם לה פיצויים בגין נזקים שגרם לה. רקע עובדתי הנתבעת היא חברה העוסקת בייבוא ושיווק של מכשור רפואי המיועד לטיפולי אסתטיקה.

אשר על כן התביעה לעמלות נדחית.

לאור המסקנות המפורטות שם, יש לדחות את התביעה שכנגד.

סוף דבר – התביעה מתקבלת בחלקה ועל הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים:   הפרשים בגין שכר עבודה בסך 56,781 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.3.16 ועד התשלום בפועל; פדיון הבראה בסך 2,457 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.3.16 ועד התשלום בפועל; הפרשי פיצויי פיטורים בסך 14,572 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.3.16 ועד התשלום בפועל; דמי גמולים לפנסיה (חלק המעסיק בתגמולים) בסך 7,200 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.3.16 ועד התשלום בפועל.

הוכח לפנינו, כמו כן, כי ההסכמים שנחתמו בין הצדדים הנם הסכמים לתקופה קצובה שהופרו ע"י הנתבעים הפרה יסודית, כאשר לא שולמו לתובע המשכורות והזכויות שההסכמים היקנו לו. כאמור לעיל, ביה"ד הארצי קבע, כי הפצוי בגין הפרת הסכם עבודה מבוסס על ההפסד שניגרם לצד המקיים, דהיינו התובע, על ידי הצד המפר, ("שכר ונלווים, בנכוי הסכום (לרבות הנלווים) שהשתכר העובד באותה תקופה או שיכול היה להישתכר, בשקידה סבירה").

...

המחלוקת בין הצדדים נטושה אודות השאלות הבאות: האם נכונה טענת התובע כי השכר שסוכם איתו עמד על 24,000 ₪ נטו וכי הוא פוצל לבקשת הנתבעת 1 באופן שלבקשתה הסכים התובע שחלק מהשכר האמור ישולם ע"י הנתבעת 2; מי מהצדדים הפר את הסכם ההעסקה והאם התובע זכאי למלוא השכר שההסכמים מקנים לו בקיזוז השכר שקיבל בפועל באותה תקופה; העובדות הצריכות לעניין: לאחר ששמענו את הצדדים, את באי כוחם, עיינו בתצהירים על נספחיהם, בכתבי הטענות ובסיכומים, אנו מכריעים כדלקמן: התובע עבד כשחקן כדורגל בנתבעת 1 בעונת המשחקים 2018-2019 (אם כי הצדדים התכוונו מלכתחילה כי הוא ישחק גם בעונה 2019-2020).

בנסיבות אלו אנו מקבלים את גרסת התובע כי היתה לו קרן פנסיה/פוליסה מתאימה כשהחל לעבוד בנתבעת 1.

בנסיבות אלו אנו סבורים כי יש לחייב את הנתבעת 1 בתשלום הלנת שכר בסך 20,000 ₪.

לסיכום – הסכומים הבאים הם הסכומים שמצאנו כי הנתבעת 1 היתה צריכה לשלם לתובע (חלקם בערכי נטו).

בנוסף הודיעה התובעת כי הסעדים שנותר לידון בהם הנם פיצוי בגין פיטורים שלא כדין והפרת הסכם עבודה לתקופה קצובה וכן פיצוי בגין פירסום לשון הרע, פגיעה בשם הטוב ובמוניטין ועוגמת נפש (סעיפים 253, 263 לכתב התביעה).

הפרת חוזה עבודה על ידי אחד מהצדדים לו, יכולה לזכות את הצד שכנגד הן בסעד האכיפה והן בסעד הפצוי, בין אם בגין נזק ובין אם ללא הוכחת נזק, ואין האחד מוציא את השני.

...

לכן הטענה ביחס לפרסומים אלו נדחית.

סוף דבר על יסוד האמור לעיל מוחלט כדלקמן: התביעה לפיצוי כספי בגין פגמים בפיטורים – נדחית.

התביעה לפיצוי בגין פרסום לשון הרע מתקבלת ועל הנתבע לשלם לתובעת פיצוי בסך 107,000 ש"ח. אשר להוצאות ההליך, בשים לב למשך ההליך ולתוצאתו ולאחר שנתנו דעתנו לחיוב האיגוד בהוצאות בגין ההליך הזמני בסך 10,000 ש"ח, אנו מחייבים את הנתבע לשלם לתובעת בגין ההליך העיקרי שכר טרחה בסך 30,000 ש"ח והוצאות בסך 5,000 ש"ח. ניתן היום, כ"ד תשרי תשפ"ד, (09 אוקטובר 2023), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.