מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הפרת הסכם נאמנות בעיכוב הכספים חוק הנאמנות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לאור האמור לעיל ומשלא הובאה כל ראייה בעלת משקל לטענה כי עזרא נותר חייב כסף לחנות בגין רכישות דגים, יש לדחות את טענה זו. (5) העולה מן המקובץ: מסיקה רצה לרכוש את החנות הצמודה לחנותו ולא היה לו מימון לצורך כך. לפיכך, הוא פנה לחברו הטוב עזרא, על מנת שירכוש עבורו את החנות בנאמנות ועזרא שילם את התמורה (למעט המע"מ ומס הרכישה) למוכרת והחנות נרשמה על שמו.
זכותו של עזבון עזרא לעכב את העברת החנות עד לתשלום החוב, מעוגנת בסעיף 19 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א- 1971 הקובע כי: "קיבל הנפגע עקב החוזה נכס של המפר שעליו להחזירו, תהא לנפגע זכות עכבון באותו נכס כדי תשלום הסכומים המגיעים לו מן המפר עקב ההפרה". שהרי, פאני הפרה את הסכם ההלוואה שבין עזרא למסיקה ולא פרעה את החוב.
כמו כן, הנאמן זכאי לעכב את הנכס שבידו עד לסילוק החוב המגיע לו, בהתאם לסעיף 8(ג) לחוק הנאמנות תשל"ט – 1979.
...
יחד עם זאת, מועד העלאת תביעה זו מחלישה מאוד את רצינותה ומכלול הנסיבות מביא למסקנה כי הנטל להוכחת חוב זה לא הורם.
לפיכך, יש לקבל את התביעה שכנגד ולקבוע כי ביום 11.3.14 עמד החוב על 1,940,000 ₪ ולאחר התשלום בסך של 125,000 דולר, בהתאם לשער היציג שהיה באותו יום – 3.473, נפרע סך של 434,125 ₪.
ברם, אין עילת תביעה כנגד חיים ומבורך והתביעה נגדם, נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

המבקשת הדגישה בבקשתה לעיון חוזר כי אינה מעוניינת לעכב את המשך הפרויקט.
למבקשת טענות נגד פעולות עורך דין שרם בשמשו כנאמן ומשכך, הסמכות העניינית לידון בתביעות נאמנות מוקנית מכוח סעיף 37 לחוק הנאמנות התשל"ט-1979, לבית המשפט המחוזי באופן ייחודי.
לפיכך, טוען עו"ד שרם כי זכאות המבקשת לכספים, היא מתוקף הסכם ההשקעה ולא מכוח הסכם הנאמנות וככזו היא זכאית להחזר השקעתה מהרווחים מהפרויקט (ככל שיהיו רווחים) בסיומו, ואין לה זכות להקדים ולקבל כספים כל עוד הפרויקט לא הסתיים או לקבל זכויות בדירה על דרך קזוז זכויות החזר ההשקעה.
הפנייה לבית המשפט היתה בשיהוי לא סביר נוכח העובדה שהמבקשת מסתמכת על הסכם הנאמנות שהופר, לטענתה, כבר ממועד מחתימתו.
...
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים וראיותיהם, דין הבקשה להידחות ולהלן טעמיי.
לפיכך, מכל הטעמים לעיל כשלעצמם ובהצטברותם, אני דוחה את הבקשה.
אני קובעת לקדם משפט בתיק העיקרי ליום 3/5/20 שעה 09:30 .

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

בין היתר ציין הנאמן כי כבר ביום 31.12.2018 קיבל הודעת הפרה מטעם המשיבות במסגרתה נידרש לעכב את העברת התמורה למבקשים.
בנסיבות אלה, אף אם ייקבע כי התובענה היא תובענה שהוגשה מכוח חוק הנאמנות, הלכה היא כי הסמכות העניינית נקבעת על פי מבחן הסעד ושעה שהסעד הכספי מצוי בסמכותו של בית משפט השלום היה על המבקשים להגיש תביעתם אליו ולא לבית משפט זה. בהחלטה מיום 24.8.2020 ניתנה למבקשים האפשרות להגיב לטענות המשיבות, ובפרט לטענותיהן בנוגע לסמכות העניינית.
בהודעה מיום 3.3.2021 ציינו המשיבות, כי נכון למועד זה טרם נערך על ידן חישוב מדויק לשם קביעת כלל הנזקים שנגרמו להן עקב הפרת ההסכם, אך בכל מקרה מדובר בנזק כספי נמוך מסך של 2.5 מיליון ₪.
למעשה, המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת זכאותם של המבקשים לכספי התמורה שהוסכמה במסגרת ההסכם והתקיימות התנאים לקבלתה ולא מדובר במחלוקת בין מי מהצדדים לבין הנאמן או בשאלות הנוגעות לגופה של הנאמנות [ראו גם החלטתי במסגרת ה"פ 13379-08-20 אילות השקעות בנכסים (אב"ג) 1992 בע"מ נ' חן (פורסם בנבו, 17.1.2021)].
...
סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, הסמכות העניינית לדון בתובענה נתונה לבית משפט השלום.
משכך, אני מורה על העברת התיק לנשיא בתי משפט השלום במחוז תל אביב לשם ניתובו.
המזכירות תדוור העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד מציינים הנתבעים כי העובדה שמדובר בטענות להפרת הסכם הנאמנות ולגרם הפרת ההסכם אינן מוציאות את העניין מהיותו עניין כלכלי.
כמו כן מוסיפים הנתבעים ומציינים את העובדה שבית המשפט המוסמך לפי חוק הנאמנות הוא בית המשפט המחוזי, גם היא אינה גורעת מסמכותה של המחלקה הכלכלית בעניינינו (ר' ת"א (תל אביב) 33552-12-20 לרנר נ' שדיב (פורסם בנבו, 4.11.21)).
לדברי התובעים עתוי הבקשה מעיד על ניסיון לבצע "תימרון דיוני" כמעין מוצא אחרון לעיכוב ההליך והם מפנים אף להחלטה הכללית שנקבעה בעיניין ברע"א 11183/02 כלפה נ' זהבי, הלכה אשר אושררה ברע"א 3640/03 דקל נ' דקל (פורסם בנבו, 16.12.07), והדברים אף צוטטו בע"א 5048/18 ציון נ' עו"ד ישראל פפר – כונס נכסים (פורסם בנבו, 4.1.21) (ר' בהרחבה סעיף 16).
בגדרי סעיף 38 לכתב התביעה אף נתבקש בית המשפט להתיר לתובעים פיצול סעדים מאחר שכתב התביעה אינו ממצה את כלל הסעדים העומדים להם כלפי הנתבעים או מי מהם "...ובכלל זה סעדים כספיים להם זכאים התובעים כבעלי מניות בחברה וסעדים כספיים להם זכאית החברה כלפי מנהליה ובעלי השליטה בה". המסגרת המשפטית סמכותה העניינית של המחלקה הכלכלית בבית משפט זה, כמו גם בבית המשפט המחוזי בחיפה, קבועה בסעיף 42ב לחוק.
...
דיון והכרעה לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.
סוף דבר בשולי הדברים ולאחר עיון בכתבי הטענות, אפנה לסעיף 42ב(א)(6) לחוק.
סבורני כי ניתן גם לקבוע בענייננו, כי עסקינן בעניין אזרחי הכרוך בעניין כלכלי ושחלקו של העניין הכלכלי הוא משמעותי.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

ככל שהנאמן (המוכר) מעל בתפקידו והעביר את נכסי הנאמנות לצד שלישי (התובעים), קמה לנהנה בנאמנות (הנתבעים) זכות לעקוב אחר הכספים שווי ערך למה שנימסר לנאמן ולעכב גם כלפי הצד השלישי את ההשבה ההדדית – מסירת החזקה בנכס מושא הזכות.
הנתבעים מפנים להוראות סעיף 9(א) לחוק החוזים תרופות, הקובע כדלקמן: "משבוטל החוזה, חייב המפר להשיב לנפגע מה שקבל על פי החוזה, או לשלם לו את שוויו של מה שקבל אם ההשבה היתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה או שהנפגע בחר בכך; והנפגע חייב להשיב למפר מה שקבל על פי החוזה, או לשלם לו את שוויו של מה שקבל אם ההשבה היתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה או שהנפגע בחר בכך". דא עקא, שהוראות אלה מחילות את חובת ההשבה על הצדדים לחוזה.
סעיף 8(ג) לחוק הנאמנות קובע כדלקמן: "נאמן רשאי להחזיר לעצמו את שכרו והוצאותיו מנכסי הנאמנות, והוא רשאי לעכבם בידו כערובה לסילוק המגיע לו לפי סעיף זה." בעניינינו, הנתבעים אינם טוענים כי מגיע להם שכר והוצאות כנאמנים, ולא בגין כך מבוקש העכבון.
...
דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים, דין התביעה להתקבל.
מכל האמור, טענת הנתבעים כי יש להם זכות לעכב את פינוי המשק, נדחית.
על כן, יש לקבל את בקשת התובעים בעניין זה. סוף דבר משנדחתה טענת הנתבעים, נקבע כי אין להם זכות לעכב את פינוי המשק.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו