הפרת הסכם לרכישת מטבח: אי ביצוע מדידות ואי אספקת המטבח

על פי ההסכם החתום על ידי הצדדים [הנושא את הכותרת "אישור הזמנה מספר 13140021] – התחייבה הנתבעת לספק לתובעים מטבח, לפי התכניות והשרטוטים המוזמנים על ידי התובעים – וזאת תוך 60 יום מיום חתימת התובעים על התוכניות/מדידה סופית של האתר – לפי המאוחר מביניהם (סעיף 8 להסכם). עוד הוסכם בין הצדדים, במסגרת רשימת "תנאים מיוחדים להספקת ארונות מטבח", כי תאריכי הספקת המטבח יחייבו את המוכר בכפוף לקיומם של מספר תנאים (סעיף 1 ל'תנאים המיוחדים'), וכי "ביטול ההזמנה על ידי הקונה, מחייבת את הקונה בתשלום שלא יהיה פחות מ- 20% מערך ההזמנה, וזאת בתנאי שתכנית המטבח לא עברה את הייצור" (סעיף 8).

וכך כותב התובע למר אושרי דוד, סמנכ"ל הנדסה בחברה הקבלנית, ביום 30.10.2014 (נספח 6.5 לתצהיר התובע): "בתחילת חודש אוגוסט השנה, החליטה חברת 'סמל מטבחים' באופן חד צדד להפר את החוזה שחתמנו עמה בחודש ינואר 2013. ביטול החוזה מצדם נעשה ימים בודדים לפני קיום הפגישה הסופית שכבר נקבעה איתנו לצורך הורדת המטבח לבצוע... לאור זאת, ביקשנו מנציגי "יובל אלון" לאפשר לנו להתקדם עם חברת המטבחים הנוספת שמעמיד פרויקט "מגדלי דוד" לרשות דייריו (או עם כל ספק מטבחים אחר), זאת על מנת להתקין את המטבח בדירתנו לפני מסירת הדירה.

מכאן, שביטול ההסכם על ידי הנתבעת גרם לתובעים לנזק בדמות הפרשים שמקורם בשינוי גובה אחוז המע"מ. מצאתי הצדקה חלקית בלבד לטענת התובעים, כי יש לחייב את הנתבעת בפצוי בגין התייקרות מדד המחירים לצרכן בתקופה זו. יש לזכור כי התובעים לא שילמו את מלוא התמורה בגין רכישת המטבח, ומכאן שלא נגרם להם נזק הנובע מעליית מדד המחירים לצרכן ביחס למלוא התמורה החוזית.

סעיף 8 לתנאים המיוחדים להסכם בין הצדדים (נספח 1.1 לתצהיר התובע) קובע כי: "ביטול ההזמנה ע"י הקונה, מחייבת את הקונה בתשלום שלא יהיה פחות מ- 20% מערך ההזמנה, וזאת בתנאי שתכנית המטבח לא עברה את הייצור". כאמור – ההסכם אינו קובע פיצוי מוסכם הדדי, אלא רק לטובת הנתבעת, במקרה של ביטול ההסכם על ידי הקונה (תנאי אשר היגיון כלכלי בצדו, נוכח העובדה כי עם ביצוע ההזמנה – נגרמות לנתבעת הוצאות שונות הנוגעות לתיכנון המטבח, אף בטרם תחילת הייצור).

...

אשר לטענת התובעים כי על הנתבעת לפצות אותם בגין "עגמת נפש" – סבורני כי דין התביעה להתקבל.

סוף דבר: התובעים הרימו את הנטל המוטל עליהם והוכיחו כי הנתבעת הפרה את ההסכם עימם, עת הודיעה להם שלא כדין על ביטול ההסכם להזמנת מטבח לדירתם.

אשר על כן אני מחייב את הנתבעת בפיצוי התובעים, לפי הפירוט שלהלן: הפרשים הנובעים משינויים בשיעור המע"מ: 243 ₪ הפרשים הנובעים משינויים במדד המחירים לצרכן: 172 ₪ נזק לא ממוני (עגמת נפש): 3,500 ₪ סה"כ: 3,915 ₪ נוכח האמור בסעיף 41 לפסק הדין, אני מחייב את הנתבעת, בנוסף, בתשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד (ומע"מ) בסכום כולל של 1,500 ₪ בלבד.

לטענתם, הפרה הנתבעת הסכם זה עמם על יסוד ראשי הנזק הבאים: איחור במסירת הדירה נטען כי בהתאם לקבוע בסעיף 3ו' להסכם המכר, היה על הנתבעת למסור את הדירה עד "לא יאוחר" מסוף חודש דצמבר 2016, אך הנתבעת אכן הודיעה לתובעים במכתבה מיום 21.02.16 כי דירתם תמסר להם בחודש ספטמבר 2016 וכי עליהם להערך למועד זה בהתאם.

במסגרת שאלות הבהרה שהנתבעת הפניתה למומחה בעיניין זה, השיב זה כי קבע שגובה המחסן אינו אחיד לנוכח מדידה שעשה מבלי שישנו תימוכין לשוני בגבהים זה במקום כלשהוא; כי הוא מכיר את שיטת כללי המדידה של צו הארנונה; כי לא ידוע לו שמדידת ארנונה היא מדידת ריצפה נטו בעוד ששטח מחסן נמדד לפי הנחיות חוק המכר בהתאם למועד החתימה על החוזה; כי הוא לא ביצע השוואה בין שיטות מדידה הנ"ל וכי לא ידוע לו שבהתאם להסכם המכר זכאי הקבלן להעביר בשטח המחסן תשתיות.

מעבר לכך אציין כי כפי שהוטעם בסיכומי הנתבעת, כי לא נסתרה טענתה כי התובעים אישרו בחתימתם את שטח המחסן "נטו" בשונה מעמדתם הנוגעת לשטחו "ברוטו" (עם הקירות), וזאת בהתבסס על חוק המכר הקובע במקרה זה לרבות בעיניין גובה המחסן שאינו חורג מהוראת תקנות התיכנון והבנייה במקרה זה. איחור במסירת הדירה סעיף 5א (א) לחוק המכר (דירות) התשל"ג-1973 (להלן: "חוק המכר") (הרלוואנטי לעניינו טרם התיקון לחוק מיום 2.7.22) , מסדיר את הפצוי לו זכאי רוכש דירה בגין איחור במסירת דירה מקבלן.

הוא הדין ביחס לדרישתם להשיב לידיהם את עלות התקנת שיש סטנדרטי למטבח ע"ס 4,500 ₪ מהטעם שהוא לא סופק להם על ידי הנתבעת.

...

‏ בהתאם , לאחר ששקלתי בדבר, בשים לב למהות הליקויים שנותרו בדירת התובעים כעולה מחוות דעת מומחה בית המשפט בעיקר, ובפרט מהליקויים הנוגעים לשימוש התדיר בדירה דוגמת הריצוף במרפסת, במשך תקופה יחסית ארוכה, והתעסקות התובע 1 בפרט עם נושא זה רבות כעולה מתכתובות הדוא"ל מטעמו לנתבעת שצורפו לראיות התובעים, דבר שלא צלח בסופו של יום אך ומנגד דחיית טענת התובעים ביחס לאיחור במסירה, אני סבור כי עומדת לתובעים זכאות חלקית לפיצוי בגין ראש נזק זה אותו מעמיד אני על סך 20,000 ₪.

סוף דבר על יסוד האמור על הנתבעת לפצות את התובעים בגין ראשי הנזקים הבאים: ליקויי בנייה- 95,180 ₪.

הוצאות משפט בנוסף, אני מורה כי על הנתבעת לשאת בשכ"ט ב"כ התובעים בסך 30,000 ₪ ובהוצאות התובעים ע"ס 15,000 ₪, נגזרת סכום פסק הדין ביחס לעלות האגרות ששולמו על ידם; התייצבותם לדיונים, ועלותן המשוערת –היחסית, של חוות הדעת מטעמם לרבות זו של מומחה בית המשפט.

עו"ד פלד הגיש בקשת רשות להיתגונן במסגרתה טען בהרחבה כי אילן הפר את ההסכם, כי העבודות בוצעו על ידו ברשלנות, וכי נגרמו לפלד נזקים משמעותיים עקב כך. במקביל, הוגשה תביעת בני הזוג פלד, במסגרת תא 40496/01/15, במסגרתה נטען בהרחבה, כי עבודתו של אילן הושלמה באיחור, כי בוצעה ברשלנות, וכי התגלו בה ליקויים רבים, אשר גרמו לפלד נזקים.

גב' מוכתר ציינה אף היא, כי בתחילת חודש מרץ 2014, לאחר סיום עבודות הטיח והריצוף, בוצעו מדידות סופיות, ואילן התחייב לספק את כלל העבודות בתוך 60 יום ממועד מדידה זה, ועקב כך הלכה עם גב' פלד להזמין התקנת מטבחים בהתאמה.

גב' מוכתר עמיאל תארה את הדין ודברים שהיה לה מול חברת קליל בנושא האחריות, אשר בסיומה הובהר לה כי מכיוון שחתמו עם המתקין על הסכם שאינו הסכם קליל, והאלומיניום שסופק אינו כולו מתוצרתם, אזי הם לא נותנים אחריות.

אילן טען, כי עם חתימת עו"ד פלד על הצעת המחיר השתכלל החוזה ביניהם, וכי מועדי התשלום המוסכמים היו כי תשולם מקדמה בסך 40,000 ₪ ולאחר מכן יתקדמו התשלומים לפי קצב היתקדמות העבודה והצורך ברכישת חומרי גלם, כאשר היתרה תשולם לפי דרישת אילן לא יאוחר מסיום העבודות.

אף המסמכים הנוגעים לדחיית התקנת המטבח אין בהם כדי לסייע לה"ה פלד, שכן ממסמכים אלו עולה כי התקנת המטבח נדחתה מספר פעמים (ראו נספחי 5 לתצהיר עו"ד פלד, מהם עולה כי לכתחילה היה המועד המשוער לאספקת המטבח 23.1.14, שונה ל – 24.4.14, לאחר מכן לשבוע שבין 11-16.5 (לטענת פלד על סמך התחייבותו של אילן) ולבסוף לסוף מאי).

...

בנסיבות אלו, וכאשר אין כל חולק כי לכתחילה ביקשו ה"ה פלד להזמין חלק מהסחורה שאינה מתוצרת קליל, לרבות מנועי סומפי, אשר עצם התקנתם מבטלת את אחריות קליל (כפי שהעידה גב' שפיצר מפורשות, ואף הדגישה כי הבהירה זאת לה"ה פלד – שם, בש' 12) – הרי שאין כל בסיס לתביעה נגד אילן בגין אי מתן אחריות ודינה להידחות.

סיכום סוף דבר, אני מקבלת את תביעתו של התובע בתא 45856/12/14 מר אילן אלמקיאס, בכפוף לניכוי הסכום שפירטתי לעיל, ומחייבת את הנתבע, עו"ד דרור פלד, לשלם לו את הסך של 95,431 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל, ובניכוי סך של 11,750 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.2.16 (מועד חוות הדעת).

בכפוף לניכוי זה, אני דוחה את תביעתם של ה"ה פלד בתא 40496/01/15.

בפניי תביעת התובעים בהליך של תביעה קטנה שעניינה ביטול עסקת רכישת מטבח בשל אי עמידה במועד האספקה.

אין מחלוקת שביום 2/3/20 הזמינו התובעים אצל הנתבע מטבח בעלות כוללת של 28,000 ₪; וביום 9/3/20 הגיע נציג מטעם הנתבע לצורך מדידות בביתם של התובעים.

לטענת התובעים למרות התחייבות בהסכם לספק את המטבח בתוך 60 ימים לא סופק המטבח במועד ורק ביום 18/5/20 התחייב הנתבע לספק את המטבח בתוך 45 ימים נוספים.

יוצא איפוא שהנתבע לא עמד בתנאי האספקה שהוסכמו – לספק את המטבח בתוך מסגרת זמן של כ- 60 ימים; כאמור, לא הוכח שהנתבע דרש מהתובעים תשלום שני של כ- 50% מעלות ההזמנה לצורך העברת התוכניות לבצוע וממילא לא הוכח שהתובעים הם אלו שנמנעו העברת התשלום באופן שעיכב את המשך הבצוע של ההסכם.

ואולם, במקרה כזה מאחר שמדובר ב'סיכול החוזה' מצדו של הנתבע במובנו של סע' 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, הרי שיש אמנם לאשר את ביטול העסקה, אלא שהנתבע פטור מתשלום פיצויים (סע' 18(א) לחוק) – לפיכך רכיב זה של התביעה נדחה.

...

על-פי הנתונים שהובאו בפניי המסקנה היא שהנתבע לא התקדם ביישום ההסכם משלב ההזמנה לשלב התוכניות הסופיות לצורך הבאתן לביצוע, בשל משבר הקורונה, באופן שלאחר שנלקחו מידות למטבח בדירת התובעים ביום 9/3/20 הופסקה עבודת הנתבע וספקיו באופן מלא או חלקי (סע' 25ז' לכתב ההגנה; עדות מר גל סגל בעמ' 2, ש' 15 לפרוט').

יוצא אפוא שהנתבע לא עמד בתנאי האספקה שהוסכמו – לספק את המטבח בתוך מסגרת זמן של כ- 60 ימים; כאמור, לא הוכח שהנתבע דרש מהתובעים תשלום שני של כ- 50% מעלות ההזמנה לצורך העברת התוכניות לביצוע וממילא לא הוכח שהתובעים הם אלו שנמנעו העברת התשלום באופן שעיכב את המשך הביצוע של ההסכם.

התוצאה: אשר על כן אני מורה לנתבע להשיב לתובעים 2,500 ₪ בתוך 30 ימים מהיום.

אין חולק בין הצדדים כי המטבח סופק לתובע, אך התובע לא היה שבע רצון מהשרות שקבל, ועל כן הגיש תביעה זו לפיצויים על הפרת הסכם ובפיו מס' טענות, כדלקמן: המטבח סופק באיחור, מעבר ל-14 ימים ממועד חתימת ההסכם, בנגוד לאמור בהצעת המחיר של הנתבעת (נספח א' לכתב התביעה, להלן: "הצעת המחיר"), וב-4 פעימות שונות.

הנתבעת הייתה אמורה להמליץ לתובע לרכוש את המדידות שביצעה "חברת מלמטר" בדירה, ולקזז 1,000 ₪, כאמור בהסכם, אך הנתבעת לא עשתה כן, ובכך גרמה לתובע לשלם הוצאות נוספות עבור שינוי חציבות נקודות חשמל וצנרת מים.

טענות הנתבעת הנתבעת טענה כי בעת החתימה על ההסכם, התובע לא רכש את החזיתות, החיפויים והמסד למטבח, והנתבעת שיקפה זאת במפורש בהסכם עת כתבה מתחת לחתימתו של התובע "לבקשת הלקוח נמכרו ארונות מטבח ללא חזיתות, חפויים ומסד" (דף אחרון להסכם, להלן: "החזיתות").

לטענת הנתבעת, החזיתות הוזמנו על ידי התובע ביום 13/10/16, ונרכשו ביום 3/11/16, כך שכל החזיתות הותקנו ביום 9/11/16, למעט שלושה מסדים וחזית מטבח שהוזמנו מחו"ל, וסופקו למחסני הנתבעת כשהם פגומים (להלן: "החזיתות החסרות"), על כן הנתבעת ביצעה הזמנה נוספת לחזיתות החסרות שהגיעו ביום 2/4/17, אך התובע בחר שלא לקחתם.

אמנם, בהצעת המחיר מיום 29/6/16, נרשם כך "מחיר המטבח כולל: ארונות, חזיתות, צירים, מגירות...", אך שעה שהתובע בחר שלא לרכוש את החזיתות, ככל הנראה מכיוון שהחזיתות לא היו במלאי הנתבעת, וכי הצדדים רשמו זאת מפורשות בהסכם, אין ממש בטענותיו כי לא סופקו לו החזיתות במועד.

...

סוף דבר, התובע לא הוכיח את תביעתו, באיזה מרכיביה, קיפוח, הטעיה, הפרת חוזה או התרשלות הנתבעת, גובה הנזק וקשר סיבתי.

התובע נקב בסכום מוגזם, ואני דוחה את התביעה.

התובע ישלם לנתבעת, הוצאות משפט בסך 500 ₪, שישולמו תוך 30 יום ממסירת פסק הדין.