הפרת הסכם העסקה טרם תחילת העבודה

התובע טוען כי הוא זכאי לפצוי בגין פיטוריו והפרת הסכם עבודתו על ידי הנתבע טרם תחילת העסקתו בפועל ובין היתר פיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לתובע .

...

זאת ועוד, הנתבע כלל אינו משוכנע כי הוא אוחז באותן ״התכתבויות פנימיות״ בשל חלוף הזמן שעבר ואף הוגש תצהיר משלים בעניין זה. ואשר לדעתי, אני סבור שיש רלבנטיות למסמך המבוקש.

סוף דבר: הבקשה לגילוי מסמכים – נדחית למעט לעניין העברת התכתבויות פנימיות (אימיילים) הנושאות את שמו של התובע לחודשים מאי-אוגוסט 2013 שבוצעו במשרדי הנתבע.

המחלוקת התובעת טוענת כי ביטול ההתחיבות להעסיקה ,מזכה אותה בפצוי (תחילה הועמד על מעט פחות מכך, ולבסוף במסגרת תיקון כתב התביעה על 30,000 ₪) לדבריה נערכה לתחילת עבודתה, גמלה את בתה תוך יסורים, בעלה נערך ליטול ימי חופשה על מנת לאפשר לתובעת להתחיל עבודתה בתקופת חופשת הקיץ של מוסדות הלימוד, והיא רשמה את בתה למעון.

לאחר מכן נדון בשאלה האם איזו מן הנתבעות חבה בפצוי שכזה, ככל שיקבע שזכאית לו. פיצוי לתובעת אין חולק כי חל שינוי בעמדת ויסבורד אשר הביא בפועל להפרת ההסכם להעסקת התובעת כמתוכנן, וזאת כשבוע בטרם תחילת ההעסקה.

...

עם זאת , כאמור סבורים אנו כי על אוקיי, שנגררה בעל כרחה למצב שבו הסכם שחתמה עם התובעת מופר, היתה צריכה לנקוט בצעדים אקטיביים ולא אקראיים בשתים: א. בעריכת שימוע כדלעיל .

( גם אם כנטען על ידי אוקיי, בשלב הראשוני בשל כעסה סרבה התובעת להיות קשובה, אין בכך כדי לגרוע מחובת אוקיי ליצור קשר לאחר מכן (כפי שהובהר- רונית לא מצאה קושי לעשות כן בהמשך)) סוף דבר הנתבעות ישלמו ביחד ולחוד לתובעת פיצוי בסך 3000 ₪.

אשר לענין ההוצאות- נוכח התוצאה אליה הגענו ובהתחשב בסכומים הגבוהים בהרבה שנתבעו ללא טעם של ממש- מצאנו כי ראוי שכל צד ישא בהוצאותיו.

האם הפרה צביה את חוזה העסקתה באופקים? במסגרת סיכומיה טוענת אופקים כי צביה הפרה את חוזה העסקתה בחברה במספר דרכים: הפרת ההיתחייבות לפיה תיק הביטוח יהיה בבעלות מלאה של אופקים; הפרת ההיתחייבות לאי תחרות ביחס ללקוחות שנכללו בתיק הביטוח של אופקים; הפרת החובה לשמור בסודיות את פרטי תיק הביטוח, והפרת החובה להקדיש את מלוא זמנה בעבודתה באופקים לטובת קידום פעילותה של החברה (ר' פרק ג' לסיכומי התובעת).

כך לדוגמה, קבע רו"ח מימון כי "ברור לי שאמנון גור ידעה שצביה אינה הבעלים של התיק" או כי "סוכנות אמנון גור הייתה אמורה, לכל הפחות, לבדוק את הסכם ההעסקה של צביה בסוכנות אופקים עוד לפני תחילת עבודתה אצלה" (ר' סעיף 6 לחוות הדעת).

...

בנוסף ומעבר לכך, מקום בו אופקים ממילא לא הוכיחה את עילות התביעה שנטענו על ידה, וכאשר הגענו למסקנה כי היא זכאית לפיצוי אך בשל הפרת חובת תום הלב בין עובד למעסיק – אין מקום להיעתר לתביעתה לסעד של מתן חשבונות.

סוף דבר תביעתה של אופקים כנגד הנתבעת 1 (צביה) מתקבלת בחלקה, כמפורט לעיל.

התביעות כנגד הנתבעות 2-3 נדחית בשלמותן.

עוד נקבע בהסכמים אלו, כי הקבלן מתחייב להמציא לעירייה אחת לחצי שנה, אישור אודות עמידתו בכל החובות והתשלומים החלים עליו לפי חוקי העבודה כלפי העובדים, נותני השירותים מטעמו המוצבים באתרי ובמתקני הערייה, חתום ע"י מורשה חתימה ומאושר ע"י רו"ח. בהסכמים אלו, נקבע כי אי קיום חבות הקבלן בעיניין זכויות עובדים לפי חוקי העבודה, החוזה ומסמכי המיכרז, צוי ההרחבה וההסכמים הקבוציים הרלוואנטיים לענף – יהוו הפרה יסודית של חוזה ההיתקשרות.

בד בבד, התובע אישר בעדותו כי הלכה למעשה נאמרו לו תנאי העסקתו והקף משרתו טרם תחילת עבודתו (ע' 12 ש' 1-6 לעדות התובע).

...

כמו כן הוחלט כי אין מקום לצרף לתיק מסמכים שהוגשו לאחר הגשת תצהירי הנתבעת 1 (16.3.22), העוסקים בסוגיה זו. לפיכך, כל טענות הנתבעת 1 בעניין חוזה הפסד (ע' 1-2 לסיכומי הנתבעת 1) - נדחות.

סוף דבר: בסיכומו של דבר, לאחר ששמענו את העדויות ועיינו בכל המסמכים שהוגשו, אנו קובעים כי יש לסלק את התביעה כנגד העירייה בהיעדר יריבות.

אנו דוחים את הטענות בדבר אי מסירת הודעה לעובד על תנאי העסקתו, הפרת חוק הגנת השכר, אי תשלום בגין הודעה מוקדמת ואי קיום שימוע.

אנו קובעים כי על התובע חל צו ההרחבה בענף הניקיון.

ביום 03.12.17 (כחודש לאחר תחילת ההיתקשרות), נשלחה לתובע הודעת דוא"ל בכותרת: "הסכם עבודה". אין חולק שהתובע קיבל ביום זה הסכם העסקה חתום ע"י החברה ("הסכם 2017", נספח 2 לתצהיר הנתבעים), בין אם זה הועבר לו בעותק פיסי ובין אם נשלח לו בהודעת הדוא"ל (התובע אישר את קבלת ההסכם ע"י התובע – עמ' 20, ש' 8 לפרוטוקול).

כותרת ההודעה נושאת תאריך 12.03.19 (נספח כב' לתצהיר התובע) היא: "הפרת הסכם העסקה – והודעה על סיום עבודתי בחברה." מהקשר ההודעות עולה שטענת התובע להפרת הסכם ההעסקה מתייחסת להסכם 2018 (על אף שהתובע נימנע מלהזכיר הסכם זה במפורש).

ובהמשך: "... אז דבר אחרון לפני סיום בנתיים... לא חפשנו אותך בציציות, לא דרשנו פירוט שעות כי כמנהל וכחלק מהיוזמה קשה ל"כמת" את הזמן שמושקע במחשב בתקשורת ובמפגשים גם בשעות הקטנות של הלילה לפי העניין והצורך, ייתכן שהיעדרותך בתקופות האחרונות באמתלה שאין הסכם יחייב את ישרותך לומר שאין הסכם מחייב גם אין זכויות ולא ייתכן שאת משכורתך תמשוך כרגיל אך להופיע ולעבוד לא תהיה מחויב" (ההדגשה לא במקור).

...

חננאל: "מקובל, מבחינת הסכמים נראה לי שיש לנו עוד שלושה חודשים לחפיפה. צריך גם את זה..." בהמשך הודיע שי: "זהו, אני... כאילו זה כבר היה, דיברתי על זה ב-14, רציתי לדבר איתך על זה שבוע שעבר, אתה לא היית פה יום אחד, גם אני לא הייתי. אני רציתי לתת לך את המכתב. זהו. אני לא, גם מבחינת האמון וזה, אני לא חושב שזה נכון שאני אמשיך פה, גם לי, בצורה שלי וגם עם מה שנוצר". מהאמור לעיל מקובלת עלי טענת התובע כי הודיע עקרונית על עזיבה כבר ביום 13.02.19 ובהתאם לחלופת ההודעות של חננאל מול הילה.

לנוכח האמור התביעה ברכיב זה נדחית.

סוף דבר: הנתבעות 2 ו-3 ישלמו לתובע כדלקמן: הפרשי שכר – הפרשים לחודש 08/2018 בסך 12,000 ₪ והפרשים לחודש 03/2018 בסך 16,200 ₪ ובסה"כ – 28,200 ₪.