הפרת הסדר פשרה בתביעה ייצוגית צרכנית

אין מדובר ב"הפרה חוזרת" או בהפרת "פסק דין". היתנגדות גינר נגועה בחוסר תום לב משום שסכום ההטבות הכולל כאן וסכום ההטבה לכל לקוח בנפרד גבוהים משמעותית מן הסכומים שנפסקו בעיניין גינר; העובדה שהמיתנגד לא מצא כל דופי בעיניין גינר מונעת ממנו לטעון אחרת; בשורה ארוכה של פסקי דין אושרו הסדרי פשרה אשר מבוססים בעקרם על מתן הטבות לחברי הקבוצה; ולבסוף - הסכם פשרה בתובענה ייצוגית טומן בחובו "קניית סיכון" של כל צד לכך שטענותיו יתקבלו או יידחו, ומטבע הדברים אינו יכול לגלם את מלוא הסיכון המוטל על מי מהצדדים.

המסקנה היא שאין בחלק ההטבה שבהסדר פיצוי מספק לציבור, הן משום אופי ההטבה בנסיבות הענין, הן משום שמדובר בהטבה קיימת אשר מוצעת לכל הצרכנים מזה תקופה ארוכה, ללא קשר להסדר הפשרה בתובענה הייצוגית.

...

הקבוצה הוגדרה "כל מי שרכש, או נרכש עבורו, כרטיס טיסה או חבילת נופש הכוללת כרטיס טיסה, מן המשיבה, במישרין ו/או באמצעות אחרים המורשים מטעמה, לרבות מסוכנויות נסיעות, ב - 7 השנים שקדמו למועד הגשת בקשה זו, ואשר מועד הטיסה ששווק ו/או נמכר על ידי המשיבה או מי מטעמה ללקוחות המשיבה ו/או שצוין על גבי כרטיס הטיסה, היה מועד טיסה פיקטיבי ו/או שאינו תואם את האישור שניתן ע"י רש"ת למשיבה בגין אותה טיסה ו/או בהעדר אישור מוקדם של רשות שדות התעופה למועד הטיסה, ומבלי שנמסרה על כך הודעה ללקוחות, בטרם רכישת כרטיסי הטיסה". המשיבה הגישה תגובתה לבקשת האישור וטענה כי יש לדחות את הבקשה מן הטעמים הבאים: המשיבה פועלת כדין, מגלה גילוי כהלכה אודות המוצרים שהיא מוכרת, ודואגת להנפיק כרטיסי טיסה שהמועד הנקוב בהם הולם את המועד שאושר על ידי רש"ת. אין מקום לנהל תובענה ייצוגית בעניין שכבר הוכרע בתובענה ייצוגית קודמת, במסגרת הסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין.

המסקנה היא שגם ללא בחינת פרטי ההסדר, אין מקום לאשר הסדר פשרה מסוג זה לגבי הפרה חוזרת.

המסקנה היא שאין בחלק ההטבה שבהסדר פיצוי מספק לציבור, הן משום אופי ההטבה בנסיבות הענין, הן משום שמדובר בהטבה קיימת אשר מוצעת לכל הצרכנים מזה תקופה ארוכה, ללא קשר להסדר הפשרה בתובענה הייצוגית.

סיכום אשר על כן הבקשה לאישור הסדר פשרה נדחית.

זה עיקרו של ענין גינר: ביום 12.1.2012 אושר הסדר פשרה בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שבה נטען כי המשיבה נהגה למכור ללקוחותיה כרטיסי טיסה שנשאו מועדי טיסה כוזבים, למרות שמועדי הטיסות הנכונים היו ידועים לה עובר למכירת הכרטיסים.

עילות התביעה בעניינינו הן: הפרת חוק שירותי תעופה; בזיון בית משפט והפרת הסכם הפשרה שאושר על ידי בית המשפט בעיניין גינר; הפרת חובות גילוי בהתאם לתקנות שירותי תיירות (חובת גילוי נאות), תשס"ג – 2003; הפרת חוק הגנת הצרכן, תשמ"א – 1981; הפרת חובת תום הלב; הטעה מכח חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973; הפרת חוזה לטובת צד שלישי; עשיית עושר ולא במשפט; תרמית; פגיעה באוטונומיה וגרימת עוגמת נפש.

...

הקבוצה הוגדרה "כל מי שרכש, או נרכש עבורו, כרטיס טיסה או חבילת נופש הכוללת כרטיס טיסה, מן המשיבה, במישרין ו/או באמצעות אחרים המורשים מטעמה, לרבות מסוכנויות נסיעות, ב - 7 השנים שקדמו למועד הגשת בקשה זו, ואשר מועד הטיסה ששווק ו/או נמכר על ידי המשיבה או מי מטעמה ללקוחות המשיבה ו/או שצוין על גבי כרטיס הטיסה, היה מועד טיסה פיקטיבי ו/או שאינו תואם את האישור שניתן ע"י רש"ת למשיבה בגין אותה טיסה ו/או בהעדר אישור מוקדם של רשות שדות התעופה למועד הטיסה, ומבלי שנמסרה על כך הודעה ללקוחות, בטרם רכישת כרטיסי הטיסה". בתגובה לבקשת האישור טענה המשיבה כי יש לדחות את הבקשה מן הטעמים הבאים: המשיבה פועלת כדין, מגלה את פרטי המוצרים שהיא מוכרת כנדרש, ודואגת להנפיק כרטיסי טיסה שהמועד הנקוב בהם הולם את המועד שאושר על ידי רש"ת. אין מקום לנהל תובענה ייצוגית בעניין שכבר הוכרע בתובענה ייצוגית קודמת, במסגרת הסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין.

הטעם העיקרי לדחיית ההסדר הוא שלא שוכנעתי כי ההסדר משרת את תכליתו של חוק תובענות ייצוגיות בדבר "אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו (סעיף 1(2) בחוק תובענות ייצוגיות). על אף שההטבות שהוצעו כאן גבוהות מאלו שאושרו בעניין גינר, מדובר בהטבות מאותו סוג. בנסיבות אלו סברתי כי אין די בהן על מנת להרתיע את המשיבה, שלכאורה המשיכה להפר את הוראות הדין. רק 1,200,000 ₪ ישולמו ישירות לזכאים, ואילו חלקו הארי אינו מהווה הוצאה בפועל של המשיבה. על כן לא ראיתי חשיבות בבקשת הצדדים לקבוע את שווי ההטבות, שממילא ישמש רק לקביעת הגמול ושכר הטרחה.

משום כך, אני סבורה כי יש להתחשב בהטבות אלה בהערכת שווי ההסדר ובקביעת הגמול ושכר הטרחה.

הסבר המבקש באשר לאופן פריסת התשלומים מקובל עליי ואני מאשרת אותו.

סיכום אני מאשרת את הסכם הפשרה (בכפוף לתיקון שנערך בסעיף 22 לעיל) ונותנת לו תוקף של פסק דין.

לפניי בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית שעניינה בטענה להטעיה צרכנית של לקוחות המשיבה.

המבקשת טענה כי עובדות אלה מקימות לה ולחברי קבוצת המשתמשים במשחות האמורות, עוולה של הטעה צרכנית והפרת חובת גילוי, בגינן הם זכאים לנזק הממוני והלא ממוני שניגרם להם, לרבות בגין פגיעה באוטונומיה.

...

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את הסדר הפשרה המתוקן, הגעתי למסקנה כי הסדר הפשרה הוא הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.

בשים לב לתועלת שצמחה לציבור מן ההסדר, ולטרחה שטרחו המבקשים ובא כוחם, אני מאשרת את המלצת הצדדים לענין שיעור הגמול למבקשת ושכ"ט עו"ד לבאי כוחה, לרבות המועדים המוסכמים לתשלומם.

עניינה של בקשת האישור היה בטענה כי המשיבה מחייבת את הצרכנים הרוכשים ממנה מוצרי עוף טרי באמצעות אתר האנטרנט (להלן גם: "אתר האונליין"), במשקל גבוה מזה שמופיע על מדבקת המוצר, וכי עקב כך משלמים הצרכנים סכום גבוה יותר בעבור מוצרים אלה, העולה על המחיר הנקוב על גבי המוצרים עצמם בפסק דין מיום 22.7.19 אושר הסדר פשרה אשר לפיו, בין היתר, התחייבה המשיבה להעניק הטבה ללקוחות אתר האונליין, בצורה של הנחות על מוצרי עוף טרי הנמכרים בו, כך שבכל סל קניה של מוצרים אלו תנתן הנחה של 5 ₪ לסל הקניה.

כן ברור שעל המשיבה לעשות בדק בית ולהקפיד מעתה יותר על ביצוע מדויק ומלא של הסדרי פשרה שהושגו במסגרת תובענות ייצוגיות, תוך עריכת בדיקה יסודית לגבי כל רכיב ורכיב בהסדר הפשרה.

אמנם, הפרת הסדר פשרה יכולה להביא בעקבותיה תוצאות אופראטיביות, כגון ביטולו, תקונו, ועוד, אך במקרה זה השתכנעתי כי ההפרה היא בדרגת חומרה קלה, שכן פירסום ההנחה נעשה רק לאחר שהלקוח הביע דעתו כי הוא חפץ לקנות את המוצר, וההנחה לא הופיעה בשלב בו הלקוח מבצע את בחירתו בדבר אותו מוצר.

...

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים בנושא זה, אני סבור כי יש לשבח את המפקח על בדיקותיו המעמיקות, ועל כך שגילה את הפרסום שנעשה בניגוד להסדר הפשרה.

נוכח האמור לעיל, אני קובע כי הושלם ביצוע הסדר הפשרה על ידי המשיבה.

עיון בתצ(מרכז) 9852-07-16 זהר אוזדין נ' השטיח המעופף בע"מ וכן ב בת"צ (מחוזי מרכז) 6493-01-10 גינר נ' השטיח המעופף (ניתן ביום 12.1.2012) מעלה כי המקבל "שכלל את השיטה" באי הנפקת הכרטיס תוך המשך הטעיית הצרכנים, כאשר בתיקים לעיל נכתב: " השטיח המעופף בע"מ, מכרה כרטיסי טיסה שכללו מועדי טיסה פקטביים שלא אושרו על ידי רשות שדות התעופה ("רש"ת"), בנגוד לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב – 2012 ("חוק שירותי תעופה").

בנוסף נטען כי המשיבה הפרה את התחייבויותיה בהסכם פשרה בתובענה ייצוגית קודמת שקבל תוקף של פסק דין בת"צ (מחוזי מרכז) 6493-01-10 גינר נ' השטיח המעופף [פורסם בנבו] (12.1.2012) ("עניין גינר")"

וכן " זה עיקרו של ענין גינר: ביום 12.1.2012 אושר הסדר פשרה בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שבה נטען כי המשיבה נהגה למכור ללקוחותיה כרטיסי טיסה שנשאו מועדי טיסה כוזבים, בעוד שמועדי הטיסות הנכונים היו ידועים לה עובר למכירת הכרטיסים." עוד נכתב בפסקי הדין לעיל כי הדבר נעשה בנגוד לתקנה 18(ב) בתקנות רשוי שירותי התעופה (טיסות שכר), תשמ"ב – 1982 ("התקנות") לפיה אין לפרסם כל פירסום בדבר טיסת שכר שחברה עומדת לבצע, אלא אם הפירסום הוא אמת.

...

למעשה המקבל ממשיך בסורו ובהטעיית הצרכנים בפרסום ובמכירה של מקומות טיסה והפעם ללא הנפקת כרטיסי טיסה, כדי לחמוק מתחולת החוק ואת זה אין לאפשר.

הנתבעת 1 משמשת כסוכנות נסיעות ולא מצאתי פגם בהתנהלותה לפיכך התביעה כנגד נדחית.

הנתבעת 2 הודיעה מבעוד מועד כי לא מפעילה טיסות לדובאי לפיכך התביעה כלפיה נדחית.