תביעה לאכיפת הסכם לרכישת עגורן ולפיצויים בגין הפרת ההסכם.
בהסכם הראשון נרשם, כי התובעת רוכשת מנוף גשר לפי הצעת המחיר דלעיל, ושהמנוף יורכב בקבוץ מורן.
וכך הבהירה המהנדסת בעדותה:
"שוב פעם, אני אומרת שלבן אדם מקצועי שקשור לבנייה, לתיכנון ולבצוע, החתך הזה מספק ידע מלא על אומדן עלויות. לא לבצוע. חס וחלילה. אחרי שאני מקבלת הזמנה או היתייחסות או אפילו טלפון. אצלנו זה לא כמו קבלני ביצוע. המתכננים בד"כ עובדים על פי הזמנה טלפונית. כך נהוג. אם הייתי מקבלת איזו שהיא היתייחסות, בודאי שהייתי מוציאה תכניות לבצוע, אבל לא היה לזה המשך ושכחתי" (עמ' 12 לפרוטוקול, שורות 12-16).
...
עוד אין חולק, כי הקונסטרוקציה הנדרשת לשם התקנת העגורן והפעלתו (עמודים ומסילות) לא סופקה בסופו של דבר.
עם זאת, מהמסקנה כי ההסכם בוטל כדין מתחייבת הקביעה, כי על הצדדים להשיב זה לזה את אשר קיבלו על פי ההסכם.
אני מורה לנתבע להשיב לתובעת סכום של 92,800 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום הגשת התביעה (23.6.16) ועד היום, ובקיזוז הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד על פי פסק דין זה.
אני מחייבת את התובעת לשלם לנתבע שכ"ט עו"ד בסכום של 25,000 ₪ (כולל מע"מ).
כן תשלם התובעת לנתבע הוצאות משפט בסך 3,000 ₪ (סכום הכולל גם את הוצאות העדה וגם את ביטול זמנו של הנתבע), ובנוסף לכך תשלם התובעת את שכ"ט השמאי מטעם הנתבע, על פי קבלה.