מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הפרת הוראה חוקית - הפרת איסור יצירת קשר

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2017 בעליון נפסק כדקלמן:

זאת, בעוד שעבירת המקור של המשיב היא הפרת הוראה חוקית של צו האוסר על יצירת קשר עם האחרים, דבר שהוא, לדידו "הפרת צו ברמה המינימאלית ביותר", ואין מדובר בהפרת צו שפוטי.
...
בנסיבות אלו, סבורני כי קיימת הבחנה ברורה בין המשיב לבין יתר המפרים, אשר מצדיקה את מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו, אף אם יתר המעורבים שוחררו לחלופת מעצר.
על יסוד כל האמור, הגעתי לכלל מסקנה כי יש ליתן למבקשת רשות ערר, ולקבל את הערר, באופן שתבוטל החלטתו של בית המשפט המחוזי.
סוף דבר, הנני מורה על מעצרו של המשיב, עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

בהליך תיק פלילי קהילתי (תפ"ק) שהוגש בשנת 2021 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

בתאריך 30.4.17 ניתנה החלטת בית-המשפט בדבר איסור יצירת קשר עקיף או ישיר עם ג.פ. ואיסור להתקרב אליה למרחק שיפתח מ – 50 מטר הכל כמפורט בחלק הכללי של ת"פ 51648-09-17.
יום למחרת, לאחר שהוא נשלח אל שירות המבחן לבחון את התאמתו לבית-המשפט הקהילתי, בתאריך 26.12.17 (אישום שני של ת"פ 35189-08-18 באר-שבע) יצר עימה קשר והפר את הוראת בית המשפט בדבר אי יצירת הקשר.
בשל כך, הורשע בעבירות של הפרת הוראה חוקית, הפרת צו שפוטי והטרדה.
...
למרבה הצער, הנאשם לא השכיל לחבק את שהוצע לו. מסקנה: הנאשם נשלח לקבלת חוות דעת מאת הממונה על עבודות השירות לבקשתו והובהר לו כי מבלי שיפתח צפייה, ונמסרה חוות דעת חיובית.
נוכח כל האמור, מסקנתי היא כי למורת העדר עבר פלילי והנסיבות המקלות, יש לגזור את דינו של הנאשם לענישה בדרך של מאסר בפועל, בהתאם למתחם הענישה שהוצג לעיל, באשר אין כל סיבה לחריגה לקולה, אלא שאדרבא יש להשיב לנאשם כגמולו נוכח מסכת האיומים וההטרדות, שהיו מנת חלקן של שתי המתלוננות, וכדי להרתיע אותו מלשוב על מעשיו, לאחר שהמפגש עם רשויות האכיפה ובית-המשפט במהלך הדרך לא השיג את ההרתעה המיוחלת.
תוצאה: לאור כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 12 חודשי מאסר בפועל מהם תנוכה תקופות מעצרו בכל התיקים הקשורים לתיקים שבכותרת לפי רישומי שב"ס. לשם כך, יתייצב בנאשם בתאריך 1.6.21 בשעה 09:00 בבית הסוהר "הדרים", כשהוא מצויד בעותק מגזר דין זה ובתעודת זהות.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובעת הטעימה, כי העובדה שהעבירות בוצעו בתוך ביתה של המתלוננת, מגלמת "פגיעה קשה במיוחד"; היא הוסיפה כי "בדרך כלל מעשים אלה מבוצעים ללא עדים, והמתלוננת ניצבת לבדה אל מול הנאשם, איומיו ותקיפותיו". התובעת עמדה על כך שהנאשם איים על המתלוננת "איומים קשים ומכוערים, הנאשם מאיים ברצח ממש, מאיים שיביא סכין ישחט אותה ירצח אותה ואם תביא מישטרה הוא ירצח אותה מולם... הנאשם נעצר ושוחרר בתנאים של הרחקה ואיסור יצירת קשר, מפר את ההוראה החוקית ומגיע עם סכין לביתם המשותף, ואז גם מאיים על שוטר ועם הסכין גם". התובעת הטעימה כי המדובר ב"תקיפות חוזרות ונישנות, שהנאשם משליך חפצים על המתלוננת, מקלל אותה, מאיים עליה.
...
ראו לעניין זה את קביעת בית המשפט העליון בעניין פלוני, שם נקבע כך:" פצעים נפשיים נוטים להגליד באיטיות, בניגוד לעיתים – לפצעים גופניים, ויש שאינם מגלידים לעולם. הנזק הנפשי, אם כן, עשוי להיות חמור ועוצמתי ואין כל מקום להקל בעונשו של מי שבמעשיו גרם אך (או בעיקר) לנזק כזה". על כן, אני קובע כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים במקרה דנא היא לפחות ברמה הבינונית.
במסגרת רע"פ 3077/16 פלוני נ' מדינת ישראל (2.5.2016) דחה בית המשפט העליון בקשת רשות ערעור נגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי, במסגרתו נדחה ערעורו של המבקש נגד גזר הדין שניתן בעניינו.
לאור האמור לעיל, ובהיקש ממנו, ולנוכח ריבוי העבירות היחסי בפרשה זו ובשים לב למשך התקופה בה אימלל הנאשם, באורח פלילי, את שאדיה, אני קובע כי מתחם העונש ההולם במקרה כאן, ביחס לכלל העבירות המתוארות בכתב האישום, נע בין 15 חודשי מאסר בפועל, ועד 30 חודשי מאסר.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

סיפר העד שהגיע לתחנת המישטרה בבוקר המחרת והחליט לשחרר את הנאשם תוך שהוא מוסיף תנאים מגבילים וכלשון העד: "אחרי שהגעתי בבוקר וראיתי הוא עצור על אותם תנאים עמדו לנגד עיני שתי אפשרויות או שאני מעלה אותו לבימ"ש להארכת מעצר, או שבעצם אני נוקט באמצעים שהוא פחות מבחינת החומרה שלו ונותן לו היזדמנות נוספת אם כי בהוספה של תנאי השיחרור שנקבעו ובאותו יום החלטתי שאני לא מעלה אותו לבימ"ש שוב משחרר אותו לאותם תנאים שבכתב הערובה, כאשר הבסיס לשיחרור הוא הפרת הוראה חוקית, ועילת מסוכנות כאשר בעיניינו של הנאשם העילה היתה גם מצדיקה אפילו מעצר העלאה לבימ"ש ודיון נוסף בעיניינו אך באותו רגע שיקול הדעת שלי היה שאני משחרר אותו בתנאי ערובה ושחררתי אותו בתנאים שנראו לי סבירים באותו מקום". לטענת העד, משהפר הנאשם תנאי השיחרור אותם קבע בית המשפט במסגרת הליך מעצר הימים והתייצב בתחנת המישטרה בעיר נהריה, קמה לו סמכות לשחרר בתנאים מגבילים בגין ביצוע עבירה של "הפרת הוראה חוקית"- הפרת תנאי השיחרור שנקבעו על ידי בית המשפט וכלשונו של העד: "הכוונה שלי היתה לדעתי ברורה, בימ"ש שדן במעצר ימים החליט שהוא משחרר למעצר בית והרחקה מסוימת, באתי והוספתי עוד תנאים אני לא יכול להתערב בהחלטת בימ"ש, יש לי סמכות בגלל העבירה הנוספת של הפרת הוראה חוקית להוסיף על התנאים והוספתי על תנאים איסור כניסה לנהריה למשך 14 יום, ואיסור יצירת קשר עם מי מהמעורבים למשך 30 יום. חשוב להדגיש שלא היתה לי כוונה בתיק העקרי להוריד תנאים או להחמיר בהם, כוונתי היתה בגין אותה עבירה של הפרת הוראה חוקית לשחרר כאשר התנאים האלה מתווספים לכל תנאי נוסף שהוא מנהל בגין עבירות אחרות". בחקירתו הנגדית נישאל העד איזו הפרה ביצע הנאשם והשיב: "הוא התחייב בפני בימ"ש שהוא הולך למעצר בית לחיפה, כאשר בפועל להבנתי באותו רגע לא היה לו שום כתובת של מעצר בית, הוא יצא ממעצר בית בחיפה וחזר לנהריה. כאשר אני אומר חזר לנהריה הוא בשלב מסוים גם הגיע לתחנת נהריה, מבחינתי מדובר בהפרה. הוא לא יכול לעשות דין לעצמו יש דרך לעשות זאת בהעזר בסנגור, להיתקשר ל 100 או להתייצב לתחנת מישטרה קרובה בחיפה. לא לעשות דין לעצמו ולחזור לנהריה כל המטרה של תנאי השיחרור להרחיק אותו מהעיר..." אישר העד, כי אין לו ידיעה אישית האם הנאשם שוטט בעיר נהריה טרם הגעתו לתחנת המישטרה בנהריה (ההדגשה שלי ס.פ.ק).
...
באותו בוקר לטענתו הפעיל שיקול דעת והחליט שלא להביא הנאשם, שהיה אז חשוד בפני שופט וכלשונו: "כפי שהסברתי בראשית העדות שלי העניין נתון לשיקול דעתי, על פי חוק המעצרים אני תמיד חייב לבחון אמצעי שפגיעתו פחותה בחשוד בטרם קבלת החלטה למאסר. באותו יום בבוקר אחרי שנחשפתי לנסיבות אני סברתי שהם היוו עבירה החלטתי שנכון באותו יום לא להעלות אותו לבימ"ש ולתת לו הזדמנות נוספת כאשר אני עושה בהדרגתיות בגלל שבוצעה עבירה נוספת... אני לא מחויב להעלותו. זה שיקול דעתי באותו רגע בהתאם למכלול הנסיבות. אני לא מקבל החלטה על סמך מילה של מוטי, באותו רגע החלטתי לשחררו בערובה בתנאים שהוריתי עליהם". נשאל העד הכיצד שחרר את הנאשם בידיעה שהוא מפר הוראה חוקית שיצאה תחת בית המשפט כאשר הנאשם מצהיר כי אין לו כל מקום לשהות והשיב: "אני לא ידעתי שהוא לא יכול באמת לשהות אני יודע שאם הוא רוצה לקיים הוראות בימ"ש הוא יוכל להתייצב אצל המפקח שחתם עליו ולקיים את ההחלטה. מאחר ואני מכיר את הדמות הוא רוצה את האפשרות הפחות חמורה מבחינתו כי הוא רוצה לחזור לעיר...הייתה פתוחה בפניו להגיש בקשה לבימ"ש לשנות התנאים". העד שלל טענת הסנגור ולפיה לא הביא את הנאשם בפני שופט מאחר ובעת הרלוונטית חל יום העצמאות- יום שבתון וטען, כי הפעיל שיקול דעת ובמכלול האיזונים שערך והחליט להורות על שחרורו תוך שהוא לשיטתו מחמיר את תנאי השחרור בהוסיפו "יומיים- שלושה" של הרחקה מהעיר נהריה.
המשיך הנאשם וטען שהשוכר קיבל את מפתחות הדירה לידיו יום עובר להגעת הבלשים לדירה ומציאת האופניים, או אז עומת עם העובדה כי האופניים נגנבו באותו היום בו הגיעו הבלשים לדירה ומצאו את האופניים והסביר: "אני לא זוכר באיזה יום זה היה, מהבוקר היה לו מפתח ביד. אני חושב שזה היה יום שישי. מהבוקר היה לו כבר מפתח ביד. זה מה שאמרתי לך". עוד טען הנאשם, כי האופניים לא נתפסו בדירה שבה שהה אלא בדירה אחרת במתחם הדירות אשר בבעלות אמו, או אז עומת עם גרסתו בחקירתו במשטרה ולפיה השוכר שם חלק מהדברים בדירה שלו וטען: "אולי המשמעות שלי כי זה בבעלותי, של אימא שלי, שלי. אם הייתי משקר ויודע שזה גנוב לא הייתי אומר שלי, ישר הייתי מפנה את זה ומפיל על אימא שלי". ביחס לעבירה של הפרת הוראה חוקית, העיד הנאשם כך: "אמרתי שאני זוכר שחתמתי על משהו. לא קראתי את זה, אמרתי מלכתחילה שלא קראתי". אישר הנאשם, כי הקצין איימן הסביר לו פרטי כתב הערובה ובהם היותו מורחק מהעיר נהריה למשך 14 ימים וכי הוא חתם מרצונו וכלשונו: "אני לא מכחיש. אמרתי לך שאיימן החתים אותי, לא קראתי מה היה רשום. אמרתי במילים פשוטות שאין לי לאן ללכת ושיעצור אותי, אם לא אני הולך הביתה...כן. התחננתי אליו אחרי שעצר אותי לילה, שאין לי לאן ללכת, שהוא משחרר אותי. אחתום לך ואלך הביתה... לא הפרתי. הייתי בבית. אם זה נקרא להפר אז יכול להיות. אני לא משקר". בחקירתו במשטרה מיום 04.05.2022-ת/4 ביחס לעבירה של הפרת הוראה חוקית תאר הנאשם כך: "אני וגנגה נסענו אתמול אחרי בית המשפט לבית אח שלו לקיים את המצער בית, היום בבוקר גנגה היה צריך לקחת את הטיפול אדולן שלו בנהריה, אני נסעתי יחד איתו ואחר כך החלטנו לא לחזור לבית אח שלו כי זה בית מאוד קטן ולא נח ולא אכלנו שם כלום אנחנו לא יכולים להמשיך לביות שם במעצר בית". משנשאל מדוע לא חזר למקום מעצר הבית, כפי שהורה בית המשפט, השיב: "התייעצנו עם עורך הדין סיפרנו לו את הסיפור והוא אמר לנו להגיע לתחנה ולהגיד שאנחנו לא חוזרים לבית... אני מעדיף להיעצר ולהגיע לבית המשפט מאשר להישאר שם. אני גאה בעצמי שלקחתי אחריות". בחקירתו במשטרה מיום 08.05.2022-ת/6 הכחיש הנאשם כי הפר הוראה חוקית וטען כי הגיע לתחנת המשטרה על מנת לקבל עזרה, מסר בחקירה במשטרה כי אחרי שנעצר ללילה שוחרר ונמסר לו "לא לצאת מהבית". הנאשם הכחיש כל קשר לאופניים שנתפסו וטען "אני השכרתי את הבית הזה לאיזה ספר שהולך בבוקר ובא בלילה" לא זכר הנאשם פרטי השוכר.
לפיכך, המסקנה היא כי הטלת כתב הערובה על הנאשם הייתה בחוסר סמכות וכל הליך קבלת ההחלטה על שחרורו היו נגועים בפגמים כאלו המביאים לביטול האישום בגין הפרת הוראה חוקית.
אין בדעתי לקבל עתירתו החילופית של ב"כ המאשימה ולפיה אם ימצא בית המשפט כי כתב הערובה ניתן בחוסר סמכות אזי יש להרשיע את הנאשם בגין הפרה חוקית של ההוראה החוקית הראשונה אשר ניתנה על ידי בית המשפט.
סיכום לאחר ששמעתי ראיות התביעה, עיינתי בכל המוצגים והראיות שהוגשו לעיוני, שוכנעתי כי המאשימה הוכיחה מעל לכל ספק סביר את אשמתו של הנאשם ביחס לעבירה של גניבת אופניים על פי סעיף 384 לחוק העונשין ובאשר לעבירה של הפרת הוראה חוקית, כאמור מהנימוקים לעיל אני מורה על זיכויו של הנאשם מחמת הספק מעבירה על פי סעיף 287 (א) לחוק העונשין.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בנוסף, הפר הוראה חוקית שכלל הרחקה מהמתלוננת ואיסור יצירת קשר.
...
נוכח נסיבות ביצוע העבירות, כפי שפורט לעיל, אני קובעת כי פגיעה בערכים המוגנים היא ממשית.
בנסיבות תיק זה, כאשר המתחם מתייחס למספר מעשי עבירה שבוצעו על ידי הנאשם ובכלל זה שהייה בלתי חוקית בישראל, תקיפת המתלוננת ומספר אירועי איומים כלפיה, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 ל- 14 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלוות.
לאחר ששקלתי את כל השיקולים המפורטים לעיל אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 10 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו בתאריך 11.5.23.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו