הפרת הגבלת רישיון נהיגה בתאונת דרכים

סעיף 10(א) לפקודת התעבורה קובע, כי: "לא ינהג אדם רכב מנועי אלא אם הוא בעל רישיון נהיגה תקף לרכב מאותו סוג, שניתן על פי פקודה זו, ולא ינהג אדם אלא בהתאם לתנאי הרישיון זולת אם פוטר מחובת רישיון נהיגה ובמידה שפוטר". בעניינינו, הפר הנתבע את ההגבלה אשר הייתה קבועה בתקנות התעבורה, במועד הרלוואנטי, עת נהג באוטובוס פרטי זעיר מבלי שהחזיק ברישיון אשר היה דרוש לשם נהיגה ברכב כאמור במועד זה. השאלה הדרושה להכרעתי היא, האם יש בשתי ההוראות האמורות, זו המופיעה בפוליסת הביטוח וזו המופיעה בפקודת התעבורה, כדי לשלול את הכסוי הבטוחי בעניינינו.

זאת ועוד, על פי הפסיקה חל כסוי בטוחי במקרים בהם אדם הסיע נוסעים מעל למספר המותר ברישיונו , כאשר אדם נהג ברכב ללא הגה כוח, בנגוד להגבלות ברישיונו (דנ"א 10017/02 קרנית נ' מגדל), נהגת נהגה ברכב ידני שעה שברישיונה הוגבלה לנהוג ברכב אוטומאטי (ע"א 5308/09 הפניקס הישראלי-חברה לביטוח בע"מ נ' קרנית- קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים), ונהג החזיק נהג ברישיון הרכב המתאים לסוג הרכב בו נהג אולם לא החזיק ברישיון לנהיגת מונית על אף שעסקינן היה במונית (רע"א 1101/10 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' קרנית- קרן לפצוי נפגעי תאונת דרכים).

...

סבורני, כי ניתן להשליך מהדברים האמורים על ענייננו.

סבורני, כי קביעה לפיה חל בענייננו כיסוי ביטוחי עולה בקנה אחד עם ההלכה באשר לצמצום המקרים בהם יש לקבוע, כי אין זכאות לפיצוי מחמת העדר רישיון נהיגה מתאים.

בהתאם לפסיקה לעיל, ומאחר ומשקל הרכב הוא 2,700 ק"ג, והוכח ששימש למטרות פרטיות, המסקנה המתבקשת היא כי קיים בענייננו כיסוי ביטוחי לנהיגת הנתבע ברכב במועד התאונה.

בדומה, סעיף 7(3) לחוק יחול במקרה שנהג המחזיק ברשיון נהיגה דרגה 3 נפגע בתאונת דרכים בעת שהוא נוהג ברכב מנועי מסחרי אשר משקלו הכולל המותר עולה על 14,999 ק"ג ואשר על פי התקנות נידרש רשיון מדרגה 13 על מנת לנהוג בו. דוגמה נוספת להגבלה המתייחסת לסוג הרכב היא הגבלה שעניינה נפח מנוע של רכב מסוג אופנוע.

בדומה, הפרת מיגבלה שעניינה מספר הנוסעים אותו רשאי נהג להסיע, תהווה עבירה על דיני התעבורה, אולם אין בה כדי לשלול מהנהג את זכותו לפיצויים על פי חוק אם הוא נפגע בתאונת דרכים.

...

אין בידי לקבל גישה זו. פרשנות זו אינה מתיישבת עם נוסחה המילולי של התניה, לפיה על המערערת להיות בעל רשיון לנהיגת כלי הרכב מסוג כלי הרכב הנקוב בתעודה.

לאור המסקנה אליה הגעתי, לפיה קיים כיסוי ביטוחי לתאונה הנדונה, הרי שהמבטחות הן אלה שחבות לפצות את המשיב על נזקיו.

לסיכום, הערעור מתקבל במובן זה שנקבעת בזה זכותה של המערערת לפיצויים על פי חוק הפיצויים.

קרנית - קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים, שהיא העותרת 1 בפרשת גרינברג והמשיבה 2 בפרשת לוי (להלן: קרנית) טוענת מצידה כי את הסנקציה החמורה הקבועה בסעיף 7(3) לחוק יש לייחד למקרים חמורים וקשים בהם אין לנהג כלל רשיון נהיגה לאותו סוג רכב, להבדיל ממקרים בהם יש לנהג רשיון לאותו סוג רכב אולם הוא מפר תנאי אידיבידואלי ברשיונו (כגון, נהיגה ברכב בו מותקן הגה כוח, אי הרכבת משקפיים וכדומה) או תנאי סטאטוטורי שעניינו הגבלה על אופן השמוש הספציפי שנעשה באותו רכב בעת התאונה (כגון הסעת עשרה נוסעים במקום שמונה).

...

האם יש לראותו כ"מי שנהג ברכב כשאין לו רשיון לנהוג בו" כאמור בסעיף 7(3) לחוק ולפיכך תישלל זכאותו לפיצוים על פי החוק? זו השאלה המשותפת העולה בשני הדיונים הנוספים שבפנינו אשר החלטנו לאחד את הדיון בהם.

מטעמים אלה החלטתי שלא לעמוד על הגישה בה נקטתי ברע"א 9030/99 ולקבל את עמדת חברי.

אי לכך, מסכים אני לפסק דינו של חברי המשנה לנשיא (בדימוס) ת' אור כי יש לקבל את העתירה בדנ"א 10017/02 ולדחות את העתירה בדנ"א 6971/03.

ה נ ש י א השופט א' א' לוי: פסק-הדין ברע"א 9030/99 ניתן בהסכמתי, אולם מטעמיו של הנשיא כפי שפורטו בחוות דעתו בדיון הנוסף, החלטתי אף אני להצטרף לתוצאה אליה הגיע חברי המשנה לנשיא (בדימ') ת' אור.

-סעיף 10(א) לפקודת התעבורה קובע, כי: "לא ינהג אדם רכב מנועי אלא אם הוא בעל רישיון נהיגה תקף לרכב מאותו סוג, שניתן על פי פקודה זו, ולא ינהג אדם אלא בהתאם לתנאי הרישיון זולת אם פוטר מחובת רישיון נהיגה ובמידה שפוטר". -בענייננו, הפר הנתבע את ההגבלה אשר הייתה קבועה בתקנות התעבורה, במועד הרלוואנטי, עת נהג באוטובוס פרטי זעיר מבלי שהחזיק ברישיון אשר היה דרוש לשם נהיגה ברכב כאמור במועד זה. -השאלה הדרושה הכרעתי היא, האם יש בשתי ההוראות האמורות, זו המופיעה בפוליסת הביטוח וזו המופיעה בפקודת התעבורה, כדי לשלול את הכיסוי הבטוחי בעניינינו.

בפסק הדין צוין, כי "כך הדבר, גם אם נהיגה בניגוד להגבלה או לתנאי דורשת, כי הנהג יחזיק בדרגת רישיון אחרת מזו המוחזקת על ידו". -בפסיקה נקבע, כי חל כסוי בטוחי במקרים בהם אדם הסיע נוסעים מעל למספר המותר ברישיונו (דנ"א 10017/02 קרנית נ' מגדל), אדם נהג ברכב ללא הגה כוח, בנגוד להגבלות ברישיונו (דנ"א 10017/02 קרנית נ' מגדל), נהגת נהגה ברכב ידני שעה שברישיונה הוגבלה לנהוג ברכב אוטומטי (ע"א 5308/09 הפניקס הישראלי-חברה לביטוח בע"מ נ' קרנית-קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים), נהג החזיק נהג ברישיון הרכב המתאים לסוג הרכב בו נהג אולם לא החזיק ברישיון לנהיגת מונית על אף שעסקינן היה במונית (רע"א 1101/10 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' קרנית-קרן לפצוי נפגעי תאונת דרכים) ומקום בו נהג צעיר נהג ללא מלווה, על אף חובתו החוקית בנדון.

...

סבורני, כי אף בכך יש בכדי לתמוך בעמדתי באשר לקיומו של כיסוי ביטוחי.

סבורני, כי קביעה לפיה חל בענייננו כיסוי ביטוחי עולה בקנה אחד עם ההלכה באשר לצימצום המקרים בהם יש לקבוע, כי אין זכאות לפיצוי מחמת העידר רישיון נהיגה מתאים.

-אי לכך, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע סך של 14,200 ₪ בצרוף הפרישי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 28.2.10 ועד מועד פסק הדין.

קרנית-קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים, שהיא העותרת 1 בפרשת גרינברג והמשיבה 2 בפרשת לוי (להלן: קרנית) טוענת מצידה כי את הסנקציה החמורה הקבועה בסעיף 7(3) לחוק יש לייחד למקרים חמורים וקשים בהם אין לנהג כלל רשיון נהיגה לאותו סוג רכב, להבדיל ממקרים בהם יש לנהג רשיון לאותו סוג רכב אולם הוא מפר תנאי אידיבידואלי ברשיונו (כגון, נהיגה ברכב בו מותקן הגה כוח, אי הרכבת משקפיים וכדומה) או תנאי סטאטוטורי שעניינו הגבלה על אופן השמוש הספציפי שנעשה באותו רכב בעת התאונה (כגון הסעת עשרה נוסעים במקום שמונה).

...

האם יש לראותו כ"מי שנהג ברכב כשאין לו רשיון לנהוג בו" כאמור בסעיף 7(3) לחוק ולפיכך תישלל זכאותו לפיצוים על פי החוק? זו השאלה המשותפת העולה בשני הדיונים הנוספים שבפנינו אשר החלטנו לאחד את הדיון בהם.

מטעמים אלה החלטתי שלא לעמוד על הגישה בה נקטתי ברע"א 9030/99 ולקבל את עמדת חברי.

אי לכך, מסכים אני לפסק דינו של חברי המשנה לנשיא (בדימוס) ת' אור כי יש לקבל את העתירה בדנ"א 10017/02 ולדחות את העתירה בדנ"א 6971/03.

השופט א' א' לוי: פסק-הדין ברע"א 9030/99 ניתן בהסכמתי, אולם מטעמיו של הנשיא כפי שפורטו בחוות דעתו בדיון הנוסף, החלטתי אף אני להצטרף לתוצאה אליה הגיע חברי המשנה לנשיא (בדימ') ת' אור.