מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הפרת בלעדיות בהסכם שכירות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בטענה זו אף מבקשת הנתבעת להדגיש את נסיבות חתימת הנספח שלפיו הוארכה תקופת השכירות של החנות – ימים ספורים טרם מכירת זכויות חברת פטרה במרכז המסחרי, באופן אשר נראה כחסר תום לב. עוד טוענת הנתבעת, כי תנאי מוקדם לזכות של התובעת לטעון לאכיפת או להפרת זכות הבלעדיות לפי הסכם השכירות, הוא עמידת התובעת עצמה בהתחייבויותיה שלה בהסכם השכירות.
...
אשר על כן, אני דוחה את התביעה בשני התיקים שאוחדו.
מאחר וטענות ההגנה של הנתבעת, ככר פטרה בע"מ, נדחו, בשים לב לכך שהנתבעת אכן הפרה את הסכם השכירות שהיא עצמה כרתה עם התובעת, אך גם לכך שהוגשו שתי תביעות נפרדות שנדחו, אני מחייב את התובעת לשאת בהוצאות הנתבעת בסך של 20,000 ₪.
אני מחייב את התובעת לשאת בהוצאות נתבעים 2- 4 בסך כולל של 50,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2019 בשלום אשדוד נפסק כדקלמן:

בסעיף 6 להסכם נקבע כי "כל ציוד חדש שתרכוש השוכרת יהא רכושה הבלעדי ולמשכירה לא יהיה כל זכות בו" ובסעיף 8 התחייבה המשכירה כלפי קטי "לבלעדיות למשך תקופת השכירות והיא מתחייבת שלא להשכיר עמדה במכון לספר אחר...". על פי סעיף להסכם,18 הצדדים התחייבו "לנהוג אחד בשני בכבוד, לשוחח באופן מכובד הן אחת כלפי השניה והן כלפי הלקוחות במקום". אין במחלוקת כי קודם לחתימת הסכם השכירות עבדה קטי במכון יופי של התובעת כספרית עצמאית במשך כחודשיים.
באשר לסוג ההפרה, על פי שתי הגרסאות שהוצעו על ידי קטי בעיניין היתנהלות התובעת שקדמה לחתימה על הסכם השכירות – הן גירסתה הראשונה שלפיה נהגה לקללה ולגדפה קודם לחתימת ההסכם והן גירסתה החדשה שלפיה דובר בהתנהלות כללית של התובעת שלא בהכרח הופנתה כלפי קטי - הרי שאין מדובר ב"הפרה שניתן להניח שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה", שכן על פי שתי הגרסאות, קטי היתקשרה בהסכם השכירות על אף שלכאורה, צפתה מראש את ההפרה.
...
על כן, יש לקבל את התביעה ביחס לחודש מאי 2016 וזאת מבלי שיש בכך כדי לקבוע מסמרות ביחס לתקופה בה זכאית התובעת לתשלום דמי השכירות.
סוף דבר, דין התביעה להתקבל וכך אני מורה.
הנתבע ישלם לתובעת סך של 2,950 ₪ בגין דמי שכירות עבור חודש מאי 2016.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

תביעה לפיצויים בטענה להפרת סעיף בלעדיות בחוזה שכירות.
...
ביום 27.1.15 הגישה התובעת כתב תביעה מתוקן בו פרטה טענותיה נגד הנתבע, והגדילה את סכום תביעתה לסך 313,295 ₪, לפי הפירוט כדלקמן: · הפסד הכנסה בסך 200,000 ₪ · הכשרת החנות בסך 78,295 ₪ · נזק לא ממוני, טרדה, טרחה ועגמת נפש 35,000 ₪ בכתב ההגנה טענו הנתבעים שיש לדחות את תביעת התובעת כנגדם מהסיבות כדלקמן: 1) אין יריבות בין התובעת לבין הנתבע עקב עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה מבעלי מניותיה; 2) הנתבעת היא בעלת זכויות במספר חנויות במרכז המסחרי, אך לא בכולן; 3) בתחילה ביקשה התובעת לשכור את המושכר ל-10 שנים, אך לאחר מכן שכרה אותה לשנה אחת בתוספת שנת אופציה; 4) חוזה השכירות נוסח על ידי שני הצדדים ללא מעורבות עו"ד; 5) לפני החתימה על החוזה ידעה התובעת כי במרכז המסחרי פועלת חנות למכשירי כתיבה, המוכרת גם ציוד היקפי למחשבים, אשר פועלת במרכז המסחרי משנת 2010, והיא חתמה על החוזה למרות ידיעה זו; 6) מטרת השכירות הייתה ראשית כל מעבדה למחשבים וכמטרה משנית חנות למחשבים; 7) מתוך מחווה של רצון טוב הסכימה הנתבעת שדמי השכירות בתקופת האופציה יעמדו על הסך 3,000 ₪; 8) במשך תקופה של 21 לא טענה התובעת מאומה בקשר לחנות שיקשק, ורק כאשר גמלה בליבה ההחלטה לעזוב את המרכז המסחרי, החלה להעלות טענות כאלה ואחרות נגד הנתבעים; 9) התובעת לא פינתה את המושכר במועד, אלא רק ביום 31.5.17, דבר אשר גרם לנזקים לנתבעת, בגינם היא טוענת טענת קיזוז אם תחוייב לשלם כספים לתובעת; 10) התובעת לא הוכיחה את נזקיה.
סבור אני שאת הבלעדיות למעבדה למחשבים וחנות מחשבים יש לפרש בצמצום, שאינה כוללת בלעדיות למכירת ציוד היקפי למחשבים, מהסיבות כדלקמן: 1) מר קליין הוא הנדסאי מחשבים ומהנדס תוכנה, ואם פונים אליו לקוחות, הם פונים אליו בגלל כישוריו כהנדסאי מחשבים וכמהנדס תוכנה, ולא בגלל שהוא מוכר ציוד היקפי למחשבים; 2) כפי שניתן לראות בכל מרכז מסחרי ובכל קניון, ציוד היקפי למחשבים נמכר בכל חנות למכשירי כתיבה, כך שמכירת ציוד היקפי למחשבים אינה דורשת התמחות מיוחדת שיש למנהל התובעת; 3) סעיף הבלעדיות משמעותו הגבלת חופש העיסוק, בניגוד לחוק יסוד: חופש העיסוק, ועל כן יש לפרש הגבלה זו בצמצום; 4) בהתאם לעדותו של מר קליין, מכירת הציוד ההיקפי בחנות שיק שק החלה כשלושה חודשים לאחר שקיבל את המושכר לידיו.
סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את תביעת התובעת נגד הנתבעים.

בהליך בש"א (בש"א) שהוגש בשנת 2017 בעליון נפסק כדקלמן:

שתי התובענות נוגעות בנזקים כלכליים שנגרמו למבקשת, לטענתה, עקב הפרת תניית בלעדיות המעוגנת בהסכם שכירות שתנאיו חלים בין המבקשת למשיבה 1.
...
המשיבים 3-2 טוענים כי יש לדחות את הבקשה על הסף נוכח השיהוי הרב בהגשת הבקשה – למעלה משנתיים לאחר הגשת התובענה הראשונה וכשנה לאחר הגשת התובענה השנייה.
לפיכך, ומשברור כי איחוד הדיון במקרה המתואר יפעל לתועלתם של כל המעורבים בהליך, יקדם יעילות דיונית וימנע הכרעות סותרות, מצאתי לנכון להיעתר לבקשה (השוו: [][בש"א 7921/14]יהודית זרמטי הודיה נ' איילון חברה לביטוח בע"מ (22.1.2015)).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

חרף דרישות מטעם התובעת לחדול משימושים אלו, ממשיכים הנתבעים בהפרת הדין והוראות הסכם השכירות, בין בעצמם ובין באמצעות אחרים.
השמוש החקלאי המותר במקרקעין איננו שימוש בלעדי.
...
לפיכך דין הטענה להידחות.
נוכח האמור, דין טענת הנתבעים בעניין זה להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו