הפרת אמונים וסיוע להפרת אמונים בתאגיד ממשלתי

באישום הראשון הוא הועמד לדין בגין עבירה של סיוע לעבירת מירמה והפרת אמונים בתאגיד, לפי סעיף 425+31 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) ; ועבירה של סיוע לאי קיום הוראות סעיף 36 לחוק ניירות ערך ותקנות בעלי שליטה, לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק ניירות ערך) בצרוף סעיף 31 לחוק העונשין; באישום השני הוא הועמד לדין בגין עבירה של קבלת דבר במירמה, לפי סעיף 415 לחוק העונשין; באישום השלישי הוא הועמד לדין בגין 8 עבירות של אי קיום הוראות סעיף 36 לחוק ניירות ערך, לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך.

יתר על כן, הלכה היא כי טענות בנוגע לחומרת העונש כשלעצמן אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני בית משפט זה, אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (ראו רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 24.3.1997) ;רע"פ 7201/97 בשירי נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם, 11.12.1997)).

...

באשר לקנסות שהוטלו על המבקש ועל הנאשמים 1 ו-3, לא מצא בית המשפט מקום להתערב ברכיב ענישה זה. צוין, כי ההבדלים בקנסות מבטאים כראוי את ההבדלים בין מעשיהם של המבקש, הנאשם 1 והנאשם 3.

לאור כל האמור, לא מצאתי מקום להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.

אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

החלטתי מיום 13.1.2009, בדבר עיכוב ביצוע עונש המאסר, מבוטלת.

ה) האישום החמשי מייחס לנאשמים 9-1 ו – 14-11 (ובהם המבקשים בבקשות שלפניי) מעשי גניבה, סיוע לגניבה, מירמה והפרת אמונים ורישום כוזב במסמכי תאגיד.

כפי שהוסיפה ופסקה כב' השופטת פרוקצ'יה בעיניין זאבי (שם, בעמ' 461): "בצד המבחן הרחב להגדרת 'חומר חקירה', הובהר לא אחת כי אין לכלול בגדריו ראיות שהרלבנטיות שלהן לאישום הפלילי אינה קיימת, או שהיא רחוקה ושולית [...]. וכך, 'סקרנות לשמה, רצון להשיג חומר לתכליות זכות להגנת הנאשם, ונכונות לצאת ל'מסעי ציד' שמא יימצא דבר שיסייע להגנה – אינם מספיקים...'[...]". מכל מקום, באיזון בין הערכים המתנגשים יש להטיות אוזן קשבת לדרישת העיון, שכן, כידוע, "אין חקר לתבונת סניגור מוכשר, ואין לנחש כיצד יכול לנצל את החומר הנמצא בפניו" (ע"פ 35/50 מלכה נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד ד(1) 429, 433 (1950)).

...

הבקשה בעניין זה נדחית אפוא.

עוד יצוין כי המאשימה העבירה להגנה (ביום 7.1.18) פירוט שהוא, לשיטתה, לפנים משורת הדין, על אודות השתלשלות הדברים ביחס למגעים עם ש. על פני הדברים, ומבלי לקבוע מסמרות, נראה לי שעמדת המאשימה מעוררת קושי.

כמובן שפתוחה בפני המאשימה האפשרות לשקול מחדש את עמדתה בעניין אחרון זה, בטרם קבלת החלטה סופית, באופן שייתר הכרעה בה. בקשה זו מתקבלת אפוא בחלקה, בשלב זה. התוצאה דינן של הבקשות להידחות ברובן.

תמצית עובדות כתב האישום, אשר גובש בהסדר טיעון, הן כדלקמן: בשנים 2015-2008 (להלן: "התקופה הרלוואנטית") היה הנאשם 1 עוזר ראש מנהל רכש והסכמי מסגרת במפעל מערכות נתונים (להלן: "ממ"ן") בתעשייה האוירית (להלן: "תע"א"), שהיא חברה ממשלתית בישראל.

במעשיו המתוארים לעיל, בהיותו עובד ציבור, הנושא תפקיד בכיר בתע"א, ביצע הנאשם 1, במהלך מילוי תפקידו, מעשה הפרת אמונים הפוגע בציבור, ובתוך כך פגע בתקינות פעילות התע"א. במעשיו המתוארים לעיל, פגע הנאשם 1 ביודעין בניהול תקין של עסקי התאגיד.

במעשיו המתוארים לעיל, סייע הנאשם 2 לנאשם 1 לבצע, במהלך מילוי תפקידו, מעשה הפרת אמונים הפוגע בציבור ומהוה פגיעה בתקינות פעילות תע"א. בין הצדדים גובשו הסדרי טיעון כך שעל נאשם 1 יוטלו שישה חודשי מאסר לריצוי בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות וכן שישה חודשי מאסר על תנאי, לבל יעובר עבירה בה הורשע וקנס בסכום של 30,000 ₪ ועל נאשם 2 יוטלו שלושה חודשי מאסר לריצוי בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות, שישה חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור עבירה של מירמה והפרת אמונים וקנס בסכום של 25,000 ₪.

...

אני גוזרת על הנאשם 1 את העונשים הבאים – שישה חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות, כפי שהמליץ הממונה על עבודות השירות בחוות דעתו מיום 24/3/19.

על הנאשם 2 אני גוזרת את העונשים הבאים – שלושה חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות, כפי שהמליץ הממונה על עבודות השירות בחוות דעתו מיום 30/4/19.

בהתאם לחלק הכללי, שימש נאשם 1 כממונה רכש תפעולי וקבלנות משנה של מיפעל מל"מ, שהנו אחד ממפעליה של התעשייה האוירית - חברה ממשלתית.

כן הוטעם כי אף שנאשם 2 אינו עובד הציבור, הוא הורשע בעבירה של סיוע להפרת אמונים, באופן אשר יש בו כדי לגלם את עקרון ההרתעה ולהעביר מסר לציבור כי החובה להמנע מניגוד עניינים מוטלת לא רק על עובד הציבור אלא על כל מי שבא עמו במגע, ועליו להמנע מלהכשיל את עובד הציבור.

האישום השני אשר ייחס לנאשם 1 עבירות של מירמה והפרת אמונים ורישום כוזב במסמכי תאגיד נמחק במלואו, ואילו האישום השלישי נשאר בסופו של יום דומה לאישום בו הורשע הנאשם, אם כי גם עובדותיו רוככו.

...

ב"כ נאשם 1 עמד על הפער הגדול שבין כתב האישום בו הודה הנאשם בסופו של דבר לבין כתב האישום המקורי, כאשר במסגרת הסדר הטיעון זוכה נאשם 1 מהאישום החמור של לקיחת השוחד.

זאת, אף שכאמור בסופו של דבר תיקנה אותו המאשימה באופן משמעותי, עוד בטרם נשמע ולו עד אחד בבית המשפט.

פתח דבר הנאשמים הורשעו, על פי הודאתם, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות הבאות: נאשם 1 (להלן: "הנאשם") הורשע בעבירות של סיוע להפרת אמונים, לפי סעיפים 284 ו-31 לחוק העונשין וקבלת דבר במירמה, לפי סעיף 415 לחוק העונשין.

טרם עבודתו בנתיבי ישראל, החל מחודש יולי 2008, הועסק בן דוד בנתיבי איילון כעוזר המנכ"ל. בהיותו מועסק בשרותה של החברה הממשלתית נתיבי איילון, וכן בהיותו עובד החברה הממשלתית נתיבי ישראל, היה בן דוד עובד ציבור כהגדרתו בחוק העונשין.

טרם כניסתה של א.מ. למאגר הספקים של נתיבי ישראל, וכתנאי לכך, חתם נאשם 1 על הצהרה והתחייבות שלא לעסוק במתן שירותים מקבילים מטעם משרד ו/או תאגיד אחר במישרין או בעקיפין כלפי נתיבי ישראל ביחס להתמחויות בהן ביקש לספק לה שירותים.

...

כעונש כולל בגין כל העבירות בהן הורשע הנאשם , אני גוזרת עליו – שלושה חודשי מאסר לריצוי בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות, כפי שהמליץ הממונה על עבודות השירות בחוות דעתו מיום 7.4.19.

על הנאשמת 2 אני גוזרת עונש של קנס בסכום 350,000 ₪.