הפרשות לקרן חיסכון בגין שעות נוספות - הטבות סוציאליות

זאת ועוד, עתר התובע לגמול בגין עבודה בשעות נוספות, הפרש פצויי פיטורין וזכויות סוציאליות נוספות בסך 735,094 ₪.

יש לראות בכך תרומה שלו לחברה בעת צרה דבר המצדיק תשלום מענק מנכ"ל. בנוסף, עתר התובע למענק הישתתפות ברווחים בגין השנים 2015/2016 אולם הוא לא כימת את תביעתו בעיניין זה. עוד עתר התובע להפרשות בגין "קרן חסכון" בשיעור 24,600 ₪ בגין שנת 2010 מבלי על יסוד ההסכם הקבוצי בשופרסל.

ממילא, לתובע נימסר חוזה עבודה ועם השנים נימסרו לו אף עדכונים שונים בנוגע להטבות ששולמו לו. אין יסוד לתביעתו של התובע לדמי היסתגלות או הודעה מוקדמת בשיעור 3 משכורות, שכן לא קיים בנתבעת נוהג מסוג זה. למרות האמור, הנתבעת הייתה נכונה לשלם לתובע דמי היסתגלות בכפוף לחתימה על כתב ויתור, ומשסירב אין כל חובה לשלם לו. באשר לתביעה לגמול בגין עבודה בשעות נוספות טענה הנתבעת, מספר טענות, כדלקמן: התובע נימנה על השידרה הניהולית של הנתבעת, הוא הועסק במשרת אמון וחוק שעות עבודה ומנוחה לא חלק עליו; בחלק מתקופת עבודתו, התובע נידרש להחתים כרטיס נוכחות רק פעם ביום ולא ניתן למדוד כמה שעות עבד; התובע קיבל מדי חודש רכיב שעות נוספות גלובאליות בגובה 15% משכרו, הנכלל בחישוב השכר הקובע, וזאת גם אם בפועל לא ביצע אותן; התובע קיבל גמול בגין עבודה בשעות נוספות אחרי השעה 20:00, ובמוצ"ש ובמוצאי חגים; בנוסף, התובע קיבל תוספת פיצול, ולמרות זאת נהג לצאת מהסניף לשעות רבות מדי יום מבלי להחתים יציאה בשעון נוכחות; דו"חות הנוכחות של התובע אינם אמינים שכן הוא ערך בהם שינויים ידניים כדבר שבשיגרה; לתובע לא הייתה זכות קנויה לעבוד בשעות נוספות.

מכאן, התובע קיבל גמול בגין שעות העבודה הבסיסיות, והגמול הנפסק הוא בשיעור התוספת המגיעה לו מעבר לשכר בגין שעת הבסיס.

...

בנסיבות אלה, לא מצאנו לקבל את תביעתו בעניין זה. מעבר לכך יוטעם כי לתובע נמסר העתק מהסכם העבודה האישי ועדכונים שוטפים לגבי הטבות ששולמו לו כפי שהעידה גב' חדד[footnoteRef:41] וכפי שראינו בנספחי התצהירים שהונחו בפנינו.

לפיכך, גם תביעתו של התובע בעניין זה נדחית.

סוף דבר לסיכום, הנתבעת תשלם לתובע סך של 65,000 ₪, לפי הפירוט שלהלן: הפרש פיצויי פיטורים, בסך 16,401 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.11.2016 ועד למועד התשלום המלא בפועל הפרש גמול בגין עבודה בשעות נוספות, בסך 40,599 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממחצית התקופה הרלוונטית (1.8.2013) ועד למועד התשלום המלא בפועל.

הסדר זה לגיטימי כל עוד התמורה בעד שעות העבודה הרגילות והנוספות גם יחד לא תפחת מזו שהייתה משתלמת לעובד אילו נערך בעדו רישום פרטני של שעות עבודתו: "שעה שתשלום שעות נוספות גלובאליות בא כתחליף עבור שעות נוספות מדווחות, והעובד ביצע שעות נוספות בפועל, לא יבוא התשלום בגין השעות הנוספות הגלובאליות במסגרת "שכר היסוד" לצורך חישוב פצויי הפיטורים" (ראו-דב"ע נו/ 224 - 3 רושו נ' כרמל מערכות מיכלים בע"מ (פורסם בנבו, 12.12.96); וכן ר' ע"ע 1072/02 בן יונה נ' האוניברסיטה העברית בירושלים, פורסם בנבו, 8.8.05).

לאחר ששקלנו את טענות הצדדים בסוגיה האם יש להפחית משכרו של הקובע ערך יומי של יום עבודה אחד, אנו קובעות כי הנתבעת הוכיחה את טענתה כי יש להפחית ערך יום עבודה אחד משכרו הקובע של התובע, מהטעמים הבאים: הנתבעת הוכיחה כי במסגרת צעדי חיסכון שננקטו בחברה בוצעה החל מחודש 5/09 הפחתת שכר בשיעור 6% לעובדים שהשתכרו מעל 10,000 ₪ ברוטו לחודש.

מר לסקין העיד כי ההפחתה ממשיכה עד היום(ס' 26-47 לתצהיר מר לסקין וכן כרטסת נתוני השכר של התובע, נספח 8 לתצהירו של מר לסקין, ממנה עולה כי אכן שולם לתובע שכר מופחת בסך 19,043 ₪ מחודש 5/09 ועד סיום עבודת של התובע).הנתבעת הוכיחה כי במזכר שנשלח בחודש 11/10 לכלל עובדיה, הבהירה הנתבעת במפורש כדלקמן (נספח 13 לתצהיר הנתבעת): "החל מחודש 12/10 ובמהלך כל השנה, תהיה החברה סגורה ביום א' הראשון מדי חודש וממשכורות כל העובדים ינוכה מדי חודש סכום השווה ערך ליום עבודה אחד. הנכוי יחול על כל מרכיבי השכר כולל הפרשות להטבות סוציאליות...יום זה ינוכה אוטומאטית באמצעות מערכת השכר ואין צורך בדווח מיוחד...". שקלנו את טענת התובע, כי בפועל ערך שכרו כפי שצוין בתלוש השכר, נותר כפי שהיה גם לאחר חודש 12/10 וניכוי ערך של יום עבודה אחד.

חישוב הפרשות סוציאליות- לטענת התובע, הנתבעת פעלה באופן חד צדדי ולא ביצעה את מלוא ההפרשות הסוציאליות המגיעות לתובע בגין בטוחי המנהלים, קרנות פנסיה וקרן הישתלמות על פי השכר הקובע, שכן ההפרשות הסוציאליות בוצעו רק משכר היסוד ולא מהשכר הכולל רכיב שעות נוספות גלובאליות ועמלת מכירות.

...

מעבר לדרוש, נציין כי לאחר ששקלנו את התנהלות הצדדים ואת הטענות ההדדיות אשר הועלו על ידי הצדדים, כמפורט לעיל, לא מצאנו כי מתקיימות בתיק דנן נסיבות המצדיקות פיצויי הלנה מכל סוג, לאור מחלוקת כנה בין הצדדים באשר לרכיבים אשר השנויים במחלוקת.

סוף דבר - התביעה נדחית.

לאור תוצאת ההליך, התובע ישלם לנתבעת הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום אחרת יישאו הפרשי ריבית והצמדה כדין החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

חרף התחייבות המשיבה למשרד הבטחון כי תפריש עבור עובדיה, לרבות המבקשים, לחיסכון פנסיוני 6% לתגמולים ו-8.33% לפיצויים, עבור כל שעת עבודה, ולמרות שקבלה בהתאם לכך כספים בגין מלוא שעות העבודה, נימנעה המשיבה מלהפריש לחיסכון פנסיוני עבור המבקשים בחצי שנת עבודתם הראשונה והחלה להפריש עבור המבקש 1 לחסכון פנסיוני לראשונה לפי תלושי השכר ולפי דוחות קרן הפנסיה רק בחודש 12/10 ועבור מבקש 2 רק מחודש 5/10 (רטרואקטיבית מחודש 2/10).

המבקש 1 פנה אל המשיבה בכתב בסמוך לסיום עבודתו – טרם הגשת התביעה – במכתב מיום 20.11.12 ודרש כי יוסדרו מלוא זכויותיו לרבות זכויות סוציאליות (נספח ט' לבקשה) אולם המשיבה לא ביצעה את ההפרשה רטרואקטיבית לחצי השנה הראשונה וגם לא לאחר שהגיש את תביעתו.

עוד טוענים המבקשים כי ביום 4.12.12 נחתם הסכם קבוצי כלל חדש בין מדינת ישראל וההסתדרות, בענין תנאי העסקתם של עובדים של קבלני שירותים בתחום הניקיון והשמירה המתקשרים עם המדינה שכלל הוראות בדבר הפרשה לחיסכון פנסיוני בשיעור מוגדל ותנאים נוספים, והגם שהמשיבה לא היתה צד להסכם זה הוא מחייב אותה שכן הוא חל על כלל העובדים המועסקים במסגרת התקשרויות של קבלני שירותים בתחום השמירה עם המדינה.

עוד הוסיפה המשיבה וטענה כי שילמה לעובדים רכיבים והטבות מעבר למפורט בנספח התמחירי ולכן לא גרפה לכיסה "כספי ציבור" כנטען כנגדה.

האמור עולה בקנה אחד עם חקירתה הנגדית של גב' ארמונה לוי שיעבדה במשרד הבטחון וכן עם המסמך אותו הביאה לדיון ההוכחות- מיסמך נ/1 שהנו מיסמך של רואה חשבון ליפסקי שמוען למשרד הבטחון ביום 13.5.14 ונרשם בו: "לבקשתכם וכרואי החשבון של החברה הנ"ל הריני להודיעכם כי על פי הבקורת שערכנו ועל פי הצהרת החברה המחאות בגין ההפקדות לקופת הפנסיה והפיצויי וקרנות הישתלמות בהתתאם להסכם הקבוצי לתקופה 5/12-10/13 בגין חצי שנה הראשונה הועברו על ידי החברה ביום 11.במאי 2014 כאשר הסך בהכולל של חלק המעביד הנו 1,009,520 ₪ ... חיוב משרד הבטחון הנו על סך 331,317 ( בגין הפרשות לגמל 0.5% ו1% לשנים 2012 ו-2013 בהתאמה וחיוב מלא בגין הפרשות לקרן הישתלמות". עיון בחקירתה הראשית מעלה כי התייחסה למסמך זה- נ/1 והעידה כי: "... אני זוכרת שהיו המון דיונים בעקבות הבדיקה שנעשתה כאן, אני לא נכנסת לפרטים כי אני לא רוצה להתחייב בצורה מדוייקת, אבל דבר אחד אני יודעת בודאות שהיו דיונים ברשות החשב והוא הנחה לעצור את התשלומים לחברה עד לקבל אישור רו"ח על ביצוע התשלומים של החברה לעובדים, כדוגמת המסמך הזה אישור רו"ח שהבאתי, כל נושא החברה היתה צריכה להציג אישור רו"ח שביצעה את התשלומים וזה היה התנאי המוחלט של החשב לאישור ביצוע התשלומים השוטפים לחברה..." (ר' עמ ' 12 שורת 13-19).

...

בעניין שלפנינו, שוכנענו כי קיימות "שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה" בהתייחס לעילת אי ביצוע הפרשות לפנסיה ברכיב התגמולים, והדבר כבר נקבע בנסיבות דומות בפסיקה.

לגבי שיעור ההפרשות לפנסיה, אנו סבורים כי מדובר בסעד כספי הניתן לבירור ולחישוב טכני, אשר עומד בדרישות החוק והפסיקה וניתן לאשרו, למרות השוני הכספי בין חברי הקבוצה.

סוף דבר – הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, בכל הנוגע לעילת אי ביצוע הפרשות פנסיוניות מתקבלת כנגד המשיבה 1 .

בתביעת וולדגריס חייב בית הדין האיזורי תל אביב (השופטת קרן כהן ונציג הציבור מר אפרים שלייפר; סע"ש 29175-11-15) את המערערת לשלם לתובע גמול בעד עבודה בשעות נוספות, דמי הבראה, דמי חגים, פדיון חופשה ופצוי בגין אי מתן תלושי שכר.

לגישת המערערת, חיובה לשלם למשיבים תשלומים בגין אי ביצוע הפקדות לקרן פנסיה מטיל עליה כפל תשלום.

בסעיף 1יא (ו) לחוק, נקבעה ההוראה הבאה: " (1) נקבעו בהסכם קבוצי או בצו הרחבה כמשמעותם בחוק הסכמים קבוציים, תשי"ז-1957, הוראות בדבר תשלומים סוצאליים שעל המעסיק או העובד הזר לשלם לקרן פנסיה, לתכנית חסכון אחרת, לקופת תגמולים או לתשלום פצויי פיטורים, יעביר המעסיק לקרן או לחשבון הבנק, לפי הענין, ואליהם בלבד את התשלום הסוצאלי שהוא חב בו, והכל בשיעורים שנקבעו בהסכם הקבוצי או בצו ההרחבה כאמור, והוראות ההסכם הקבוצי או צו ההרחבה לענין זה לא יחולו;

מוצרי הביטוח הפנסיוני המנוהלים באמצעות קופות הגמל למיניהן למעט קרנות ההשתלמות (קרנות פנסיה; קופות ביטוח המוכרות בשמן המסחרי "בטוחי מנהלים"; וקופות גמל לחסכון) מיועדים לחסכון לטווח ארוך (גיל פרישה), תוך מתן הטבות מס מהן נהנים חוסכים שהם תושבי המדינה.

אף בתביעת רדיאט, בה הומצא לאחר דיון ההוכחות, מיסמך המפרט צבירה במנורה, אך – חרף צו שהוצא על ידי בית הדין – לא הומצאו נתונים כלשהם מכלל, נפסק כי "לא ברור מנספח זה כיצד נצבר אותו 'סכום הביטוח' והאם מדובר בכלל בהפרשות לגמל. גם אם כן – לא ברור האם מדובר בכספי גמל שהופרשו מחלקו של התובע או הנתבעת". משכך, נפסק כי לא ניתן להביא בחשבון את הסכומים שלטענת המערערת הופקדו בקופות השונות והיא חויבה לשלם אף לרדיאט פצויי בגובה התשלומים שלא הועברו למרכיב התגמולים ולמרכיב הפיצויים בקופות השונות.

...

בנסיבות אלה, אפילו אם יוכח כי המערערת אכן העבירה כספים לפוליסות פרט בגין עובדיהן, "הרי שלכל היותר מדובר בהעברת כספים שמחשבון בנק שבבעלותה לחשבון חיסכון שאף הוא בבעלות המערערת". המשיבים הוסיפו וטענו כי המערערת טענה "טענות הופכיות" לטענותיה בערעורים בתביעה בסדר דין מקוצר שהגישה בבית משפט השלום בתל אביב יפו נגד מנורה בגין אותה פוליסה ממש (ת.א 41344-02-16; התביעה הועברה על ידי בית משפט השלום לבית הדין האזורי תל אביב), בגדרה נטען כי עילת התביעה היא השבת הסכומים שהועברו למנורה ואשר הופקדו על ידה "לתוכניות חיסכון פרט, ככל הנראה אף מבלי שנעשתה כל הבחנה בין הסכומים השונים שהועברו בגין כל אחד ואחד מהעובדים". דיון והכרעה לאחר שבחנו את טענות הצדדים, בכתב ובעל פה ועיינו בכלל חומר התיק, הגענו לכלל מסקנה כי דין ערעורי המערערת, שאין בהם ממש, להידחות.

סוף דבר – הערעורים נדחים.

המערערת תשלם לכל אחד מהמשיבים שכר טרחת עורכי דין והוצאות משפט בסכום של 7,500 ₪ (וסך הכל: 15,000 ₪) בתוך 30 ימים מהיום.

להלן הפלוגתות בהן עלינו להכריע: האם יש לדחות את התביעה על הסך מחמת שהוי ומניעות? האם התובע זכאי להשלמת שעות נוספות? האם התובע זכאי לגמול בדיקות זיעה? האם התובע זכאי לתשלום בגין תנאים סוצאליים וחלף הפקדות לקרן פנסיה? האם התובע זכאי לפצוי בגין עוגמת נפש? להלן נדון בפלוגתות לפי סידרן; האם יש לדחות את התביעה על הסף מחמת שהוי ומניעות? הנתבעת טענה כי העילות הנתבעות קמו לכל המאוחר בשלהי שנת 2007.

על כן, במצב דברים זה, סביר כי מעסיק ישלול מהעובד את ההטבה של ביצוע הבדיקות בשעות נוספות, תוך המשך הסתמכות על דיווחים עצמיים של העובד, זאת לאחר שהתברר כי העובד ביצע שימוש לרעה בזכות שניתנה לו. לנוכח כל האמור לעיל נדחית תביעת התובע לקבלת גמול בדיקות זיעה.

על כן, על הנתבעת להפריש עבור הסכומים שלא שולמו עבור רכיבים אלה, 23% לטובת קרן פנסיה, הישתלמות וחסכון.

...

להלן הפלוגתאות בהן עלינו להכריע: האם יש לדחות את התביעה על הסך מחמת שיהוי ומניעות? האם התובע זכאי להשלמת שעות נוספות? האם התובע זכאי לגמול בדיקות זיעה? האם התובע זכאי לתשלום בגין תנאים סוציאליים וחלף הפקדות לקרן פנסיה? האם התובע זכאי לפיצוי בגין עוגמת נפש? להלן נדון בפלוגתאות לפי סידרן; האם יש לדחות את התביעה על הסף מחמת שיהוי ומניעות? הנתבעת טענה כי העילות הנתבעות קמו לכל המאוחר בשלהי שנת 2007.

דיון והכרעה מקום בו נדחו טענות התובע בדבר הפרשי שכר, הרי שמכלל נדחית תביעתו להפקדות פנסיוניות בגין אותם רכיבים.

בענייננו, מעבר לכך שהתביעה נדחתה, דבר המצביע על היעדרה של התנהלות פוגענית; מצאנו רלוונטיות לעובדה שהתובע עודו מועסק על ידי הנתבעת וכי זו באה לקראתו כברת דרך עת השיבה אותו לעבודתו לאחר פיטוריו.

11 סוף דבר- התביעה נדחית.