הפגימות שהוכרו הן: "חבלה בפנים, באף, בכפות הידיים ובברכיים".
ועדה רפואית מדרג ראשון מיום 19.1.22 קבעה, כי נותרה למערערת נכות יציבה משוקללת בשיעור 14.5% (10% בגין הפרעות בנשימה דרך האף כתוצאה משינויים בחלל האף, לפי סעיף 69(2)(ב) + 5% בגין קישיון נח של אצבע 3 או 4 או 5, לפי סעיף 44(4)), החל מיום 1.1.22.
לצורך סיכום התיק הועדה מבקשת חוות דעת פסיכיאטר וא.א.גרון ולאחר קבלת הנידרש תסכם ללא נכות ותייחס לאחוזי נכות גם על תלונות בגין כאב ראש.
עיון בפרוטוקול הועדה ובחוות דעת היועצת מלמד בבירור, כי סיכומי הביקור אצל דר' בואקני מהתאריכים 8.2.22 ו- 29.5.22 עמדו בפני היועצת הפסיכיאטרית ואף זכו להתייחסות מפורשת מצדה, כאשר הועדה מחויבת למימצאי בדיקתה הקלינית שלה עצמה ובנגוד לדר' בואקני, אשר איבחנה את המערערת כסובלת מהפרעה הסתגלותית עם סימנים פוסטראומטיים – הועדה כאמור לא מצאה אצל המערערת כל הפרעה נפשית, המצדיקה קביעת דרגת נכות, בגין התאונה הנדונה.
...
לסיכום, קבעה היועצת הפסיכיאטרית כדלקמן:
"בת 50, ללא היסטוריה פסיכיאטרית אשר אינה מציגה היום הפרעה נפשית בעקבות התאונה הנידונה"
ביום 13.7.22 התכנסה הוועדה וסיכמה החלטתה בזו הלשון:
"הוועדה עינה בחוו"ד א.א.ג ופסיכיאטר ומקבלת המלצתם.
מנגד, טען ב"כ המשיב כי דין הערעור להידחות בהעדר הצבעה על פגם משפטי בהחלטת הוועדה.
לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים ועיינתי בפרוטוקולי הוועדה, בחוות דעת היועצת הפסיכיאטרית ובמכלול החומר שבתיק, מצאתי, כי דין הערעור להידחות.
סוף דבר
על יסוד האמור, ובהיעדר טעות משפטית בפעולת הוועדה או בהחלטתה – הערעור נדחה.