(א) נכה רשאי להחנות את רכבו הנושא תג נכה (להלן - הרכב), במקום שאין החניה מותרת בו אם היתקיימו כל אלה:
(1) בסמוך למקום האמור, אין מקום חניה מוסדר לנכים או שהוא לא היה פנוי בזמן החניה;
(2) בסמוך למקום האמור לא מצוי מקום אחר שהחניה בו מותרת או שהוא לא היה פנוי בזמן החניה;
(3) החניה נעשית באופן שאין בה סיכון לעוברי דרך ואין היא מונעת מעבר חופשי להולכי רגל, לעגלות ילדים או לעגלות נכים;
(4) החניה אינה גורמת להפרעה ממשית לתנועה".
...
לעניין זה, אני סבורה כי ניתן להיעזר באמות המידה שקבע המחוקק בסעיף 3 לחוק, כאשר סעיף קטן 3(1) מתייחס לחניה בסמוך לצומת (הכניסה לחניון הקניון היא למעשה צומת) ואוסר על חניה במרחק 12 מטרים מצומת; וסעיף קטן 3(4) עניינו תחום תחנת אוטובוס.
לאור כל האמור לעיל, בנסיבות המקרה שבפניי, כאשר מדובר בחניה בכביש רחב שבו שלושה נתיבים לאותו כיוון ולכן עקיפת הרכב החונה אינה מקימה כל חשש לעצירת כלי רכב בנתיב הנגדי, במרחק גדול בהרבה מ-12 מטר מצומת הכניסה לחניון ובמרחק מספק מתחנת האוטובוס, מצאתי כי המאשימה לא הרימה את נטל ההוכחה, מעבר לכל ספק סביר, כי מתקיימת אחת הנסיבות לאי-תחולת ההיתר הקבוע בסעיף 2 לחוק.
בהתחשב במכלול הנסיבות הללו, אני סבורה כי היה על הפקחים להפעיל שיקול דעת ולהימנע ממתן דו"ח במקרה זה.
סוף דבר, החלטתי לזכות את הנאשם מהעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.
