סעיף 21 להסכם המשבצת הנו סעיף המסדיר מצב של שינוי ייעוד המקרקעין, ונקבע בו כך:
"א. אם ישתנה יעודה של המשבצת או של חלק ממנה, על ידי תכנית על פי חוק התיכנון והבניה תשכ"ה-1965 או על פי כל דין, יהיה המשכיר רשאי להביא לידי סיום מוקדם את תקופת השכירות של המשבצת או של אותו חלק ממנה אשר לגביו שונה הייעוד, ולהחזיר לעצמו את החזקה במשבצת או באותו חלק ממנה אשר לגביו שונה הייעוד, לאחר מתן הודעה מוקדמת של 6 חודשים, לאגודה, על סיום מוקדם של תקופת השכירות והחזרת החזקה כאמור. לעניין סעיף זה, מתן היתר על פי דין להקמת מתקן ביטחוני כמוהו כשינוי ייעוד.
בתחילת שנת 2016 הודיעה רמ"י לאגודה כי כחלק מתכנית "שוה"ם 3" של משרד הבטחון, שעניינה בפנוי מחנות צה"ל ממרכז הארץ, בכוונת רמ"י לפעול לשינוי ייעוד חלק מקרקעות המושב, לרבות קרקעות הנכללות בהסכם המשבצת, להשיבן לידיי רמ"י, ולהעבירן לידיי משרד הבטחון.
ואולם, בית המשפט קמא קבע כי הוא יתייחס בפסק דינו גם לחוות הדעת הראשונה (ובכלל, לשלושת חוות הדעת), חרף עמדת המומחה לפיה חוות הדעת האחרונה מבטלת את אלה שקדמו לה.
האגודה טענה כי יעקב ולוי אינם זכאים לפצוי בהתאם להחלטת האספה הכללית משנת 2006, משום שאין מדובר בהפקעת מקרקעין, אלא בהשבתו לרשות מקרקעי ישראל, בהתאם להסכם המשבצת.
נקודות המשותפות לערעורים – הפצוי המגיע לתובעים, על מה?
טענתם המרכזית של יעקב ולוי הייתה והנה כי בצד זכאותם לפצוי בגין המחוברים, הם זכאים לפצוי גם בגין מרכיב הקרקע שעובדה על ידם והושבה לרמ"י. יצוין כי בפתח הדיון בפנינו ובהמלצתנו, הסכים בא-כוחם של יעקב ולוי לחזור בו מטענה זו. אולם, בהמשך טען (וחזר וטען) לזכותם של מרשיו לפצוי בגין מה שכונה על ידו "אובדן אמצעי הייצור", המגלם את האפשרות להשתמש בקרקע לצורך גידולים חקלאיים ללא הגבלת זמן.
...
האגודה לא הביאה כל ראיה להוכחת טענתה זו ומכאן שדינה להידחות.
לוי, בסיכומיו, לא חלק על כך.
בנסיבות אלו נראה לי שיש מקום לקבל, בעניין זה, את טענותיה של האגודה: קביעת מקדם היוון, בהיותו משקף גם את מרכיב הסיכון, הינו עניין מובהק שבמומחיות.
התוצאה
מהטעמים המפורטים לעיל הנני מציע לחבריי לדחות את ערעורו של יעקב וכן את ערעורה של האגודה לעניין הפיצוי שנפסק ליעקב; לדחות את ערעורו של לוי, ולקבל, חלקית, את ערעור האגודה לעניין הפיצוי שנפסק ללוי, כך שסכום הפיצוי ללוי יעמוד על סך של 580,217 ש"ח (במקום 734,000 ש"ח).
