מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הפקעת מקרקעין לצורך הקמת מחנה צבאי

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

לגוף הטענות הקנייניות, טענו משיבי המדינה בתגובה המקדמית ובכתב התשובה – שהוגש לאחר שנערך דיון וניתן צו על תנאי – כי אמנם אין תעוד מלא של הליכי ההפקעה, אך קיימות די ראיות לכך שההפקעה הירדנית הושלמה, ובפרט פירסום הערה בדבר קיומה של הפקעה בספרי המקרקעין, הקמת מחנה צבאי ירדני על המקרקעין, חזקת התקינות המינהלית שחלה על הרשויות הירדניות וכללי המשפט הבנלאומי בהקשר זה. אשר לטענות בדבר שינוי ייעוד ההפקעה, נטען כי הן על פי הדין הירדני הן על פי הדין הישראלי אין בסיס לזכות העותרים להשבת המקרקעין לידיהם.
...
כך בוודאי ביחס למקרקעין שלגביהם נטען לקיומה של הפקעה, אך מסקנה זו עומדת בתוקפה גם ביחס לחלקי החלקות שלא הופקעו.
אין יסוד בדין להיעתר לבקשות אלה, וממילא משיבי המדינה הסבירו את פשר השינוי בעמדתם, והסבריהם מתיישבים עם אופן השתלשלות ההליך וכתבי הטענות שהוגשו בו. סוף דבר, ובשל כל הטעמים המפורטים לעיל, לרבות מתן משקל לחלקם של כל הצדדים בהשתלשלות ההליכים, הייתי מציע לחבריי לבטל את הצו על תנאי ולדחות את העתירה, וזאת ללא צו להוצאות.
השופט נ' סולברג: אני מסכים; באין עילה להתערבותנו, דינה של העתירה להידחות.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

על כן ונוכח העובדה כי מתקנים הנדסיים נופלים בהגדרת "צורך צבורי" בהתאם להוראות סעיף 188 לחוק התיכנון והבנייה, החליטה מליאת הוועדה המקומית, לאחר שאושרה על ידה ההפקעה, לאשר את הפקעת המקרקעין לצורך מתקנים הנדסיים.
נטען כי סעיף להגדרות בפקודה קובע מהי קרקע לתשתית ציבורית והיא "קרקע שחלה עליה תוכנית בר תוקף כמשמעותה בחוק התיכנון והבנייה, המייעדת אותה למטרת רכישה שהיא צורך לתשתית ציבורית בלבד". כמו כן הוגדר צורך ל"תשתית ציבורית", בין היתר כ"דרך" או "מחנה צבאי, תחנת מישטרה ..." או "תשתיות לאומיות". באשר להגדרת "תשתיות לאומיות", היפנתה הפקודה לחוק התיכנון והבנייה, שם מוגדרת הגדרה זו בין היתר כ"מיתקני מים וביוב לרבות מאגרים".
אשר לטענה שסעיף 6.4 להוראות התוכנית מקנה זכות להפקעת שטחים לצרכי ציבור, טען שאין בהוראה זו מאומה, שעה שתא שטח 500 נכלל במפורש בהוראות התוכנית במיתחם התיכנון לאיחוד וברי הוא כי הצורך באישור תוכנית האיחוד במסגרת תוכנית המתאר כתנאי להקמת המתקן ההנדסי, יכול לרוב לייתר את ההפקעה דנן לפי פקודת הקרקעות, שעה שבמסגרת תוכנית האיחוד, יופרש (ולא יופקע) השטח שיועד למיתקן ההנדסי וירשם על שם הרשות המקומית או מי מטעמה, כך שהקמתו לא תחייב נקיטה בהליכי הפקעה לפי פקודת הקרקעות.
...
נוכח כל האמור לעיל, לא נמצאה הצדקה למתן צו ביניים כפי שנתבקש.
סוף דבר, הבקשה נדחית.
המבקש ישלם לכל אחת מהמשיבות בנפרד, הוצאות בסכום כולל של 5000 ₪ (יחדיו 10000 ₪).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

2.2 בשנת 1954 הפקיעה הנתבעת חלקים מאותן חלקות, בהתאם לחוק רכישת מקרקעים (אישור פעולות ופיצויים), התשי"ג- 1953 והקימה בשטח את המחנה הצבאי ג'למה.
לצד זאת נאמר כי מבדיקת מודד מטעם התובעים התחוור כי השטח שנתפס לצורך הקמת המחנה הצבאי עולה על השטח הכלול בהודעת ההפקעה, וכי השטח שנתפס ביתר עומד על כ- 43 דונם.
...
לסיכום הדברים, ועל מנת לחסוך מחלוקות בהמשך הדרך, בעת עריכת החישובים הנדרשים והגשת הפסיקתא לחתימה, אני רואה לסכם את קביעותיי שלעיל: 91.1 התיישנות: אני מקבל את טענת הנתבעת לפיה התביעה בכל הנוגע לתקופה שקדמה לשנת 2003 התיישנה זה מכבר.
בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעים פיצוי בגין פינוי עצי האקליפטוס לפי חלקם היחסי של התובעים בשטח, כאשר מספרם הכולל של העצים הוא 1630 והפיצוי מחושב לפי 500 ₪ לכל עץ. ב"כ הצדדים יערכו פסיקתא מוסכמת בהתאם לעקרונות ולקביעות דלעיל, אותה יגישו לתיק בית המשפט תוך 30 ימים.
נוסף לפיצוי המגיע לתובעים בהתאם לכל האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים הוצאות משפט בסך 25,000 ₪ ועוד שכ"ט עו"ד בשיעור 15% מסכום הפיצוי בתוספת מע"מ. הסכומים דלעיל ישולמו תוך 60 ימים אחרת יישאו ריבית והפרשי הצמדה כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

רקע עובדתי ודיוני בשנת 1971, המשיב 1, שר האוצר, הפקיע את זכות החזקה והשמוש ב-531,486 מ"ר בחלקות 1, 4 ו-5 בגוש 15217 (להלן: המקרקעין) למשך 98 שנים לצורך הקמת מחנה צבאי, מתוקף סמכותו לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 (להלן: הפקודה).
...
בהיעדר אמת מידה רלוונטית, ולאור המחסור בנתונים, אני סבור שיש הגיון בהחלטתו של בית משפט קמא לפסוק את הפיצוי על פי הבסיס של 375 ₪ לדונם, כפי שנעשה ביחס לעבר, תוך מתן אפשרות למערערת לפנות לבית המשפט בבקשה לעדכון הסכום אם תסבור שחל שינוי מהותי ורלוונטי בגובה דמי החכירה הראויים (ככל שהפיצוי ישולם על בסיס שנתי ולא בתשלום חד-פעמי מהוון).
אין בידי להיעתר גם לערעור על גובה ההוצאות ושכר הטרחה.
סיכומו של דבר, אציע לחבריי לדחות את הערעור ואת הערעור שכנגד, ולאור התוצאה אליה הגעתי, לא ייעשה צו להוצאות.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

סעיף 21 להסכם המשבצת הנו סעיף המסדיר מצב של שינוי ייעוד המקרקעין, ונקבע בו כך: "א. אם ישתנה יעודה של המשבצת או של חלק ממנה, על ידי תכנית על פי חוק התיכנון והבניה תשכ"ה-1965 או על פי כל דין, יהיה המשכיר רשאי להביא לידי סיום מוקדם את תקופת השכירות של המשבצת או של אותו חלק ממנה אשר לגביו שונה הייעוד, ולהחזיר לעצמו את החזקה במשבצת או באותו חלק ממנה אשר לגביו שונה הייעוד, לאחר מתן הודעה מוקדמת של 6 חודשים, לאגודה, על סיום מוקדם של תקופת השכירות והחזרת החזקה כאמור. לעניין סעיף זה, מתן היתר על פי דין להקמת מתקן ביטחוני כמוהו כשינוי ייעוד.
בתחילת שנת 2016 הודיעה רמ"י לאגודה כי כחלק מתכנית "שוה"ם 3" של משרד הבטחון, שעניינה בפנוי מחנות צה"ל ממרכז הארץ, בכוונת רמ"י לפעול לשינוי ייעוד חלק מקרקעות המושב, לרבות קרקעות הנכללות בהסכם המשבצת, להשיבן לידיי רמ"י, ולהעבירן לידיי משרד הבטחון.
ואולם, בית המשפט קמא קבע כי הוא יתייחס בפסק דינו גם לחוות הדעת הראשונה (ובכלל, לשלושת חוות הדעת), חרף עמדת המומחה לפיה חוות הדעת האחרונה מבטלת את אלה שקדמו לה. האגודה טענה כי יעקב ולוי אינם זכאים לפצוי בהתאם להחלטת האספה הכללית משנת 2006, משום שאין מדובר בהפקעת מקרקעין, אלא בהשבתו לרשות מקרקעי ישראל, בהתאם להסכם המשבצת.
נקודות המשותפות לערעורים – הפצוי המגיע לתובעים, על מה? טענתם המרכזית של יעקב ולוי הייתה והנה כי בצד זכאותם לפצוי בגין המחוברים, הם זכאים לפצוי גם בגין מרכיב הקרקע שעובדה על ידם והושבה לרמ"י. יצוין כי בפתח הדיון בפנינו ובהמלצתנו, הסכים בא-כוחם של יעקב ולוי לחזור בו מטענה זו. אולם, בהמשך טען (וחזר וטען) לזכותם של מרשיו לפצוי בגין מה שכונה על ידו "אובדן אמצעי הייצור", המגלם את האפשרות להשתמש בקרקע לצורך גידולים חקלאיים ללא הגבלת זמן.
...
האגודה לא הביאה כל ראיה להוכחת טענתה זו ומכאן שדינה להידחות.
לוי, בסיכומיו, לא חלק על כך. בנסיבות אלו נראה לי שיש מקום לקבל, בעניין זה, את טענותיה של האגודה: קביעת מקדם היוון, בהיותו משקף גם את מרכיב הסיכון, הינו עניין מובהק שבמומחיות.
התוצאה מהטעמים המפורטים לעיל הנני מציע לחבריי לדחות את ערעורו של יעקב וכן את ערעורה של האגודה לעניין הפיצוי שנפסק ליעקב; לדחות את ערעורו של לוי, ולקבל, חלקית, את ערעור האגודה לעניין הפיצוי שנפסק ללוי, כך שסכום הפיצוי ללוי יעמוד על סך של 580,217 ש"ח (במקום 734,000 ש"ח).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו