כלומר, שהתובעת לא פרעה את ההמחאה, כי שכרה הופקד בהמחאה לחשבון הבנק של התובעת ושל בעלה.
ר' בעמוד 10 החל משורה 13:
"כל ההמחאות שנמסרו לתובעת הן לא למוטב בלבד, לי אין מושג למי יש חשבון בנק פעיל ולמי לא. היינו כבר בדיונים שגערו בנו למה אנחנו נותנים צ'קים למוטב בלבד, בהנחה שאנחנו יודעים שאין להם חשבון בנק. במהלך שנת 2010 אני אישית הזמנתי כאלפיים צ'קים למוטב בלבד, והיתה תרעומת גדולה של העובדים מיני אינתיפדה, למה הוצאו צ'קים למוטב בלבד, שלמרביתם אין חשבון בנק וזרקתי את כל הצ'קים האלה לפח, וזה לא היה מצב שהצ'קים הקודמים היו למוטב בלבד, ודוקא הצ'ק לתובעת לא היה כזה. כל הצ'קים היו לא למוטב.
בסע"ש (ת"א) 28077-04-14 TEKYE – נאות לה גארדיה בע"מ, 13.10.16, אושר בע"ע (ארצי) 23510-11-16 מיום 20.10.17, נקבע שכאשר מעסיק מבטח עובד בביטוח רפואי על חשבונו ואין מדובר בתושב הזכאי לטפול רפואי לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד – 1994, יש לנהוג גם בעובדים שאינם נחשבים "עובד זר" לפי חוק עובדים זרים, תשנ"א – 1991 על פי הוראות אותו חוק והתקנות מכוחו.
...
מאחר שבעניין זה התקבלה גרסת הנתבעת, התביעה ברכיבים אלה נדחית.
בנסיבות אלה, דין התביעה ברכיב זה להתקבל.
סוף דבר – התביעה מתקבלת באופן חלקי ועל הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים:
א. החזר ניכויים מהשכר בסך 3,484 ₪;
ב. דמי מחלה בסך 1,200 ₪;
ג. דמי חגים בסך 1,200 ₪;
ד. דמי גמולים בפנסיה (תגמולים ופיצויים), חלק המעסיק – 2,088 ₪.