אלכסיי והמנוח פנו, אם כן, אל **** בשל היותה עורכת דין, מתוך האמון שרחשו לה ולכישוריה המקצועיים, ובציפייה כי זו תבצע פעולות שבתחום הכשרתה – עריכת ההסכם, וכן הפקידו בידיה את שיק הבטחון.
עולה, אם כן, כי **** לא הפעילה כל שיקול דעת, היא לא ערכה עם אלכסיי והמנוח כל בירור אודות נסיבות מתן ההלוואה ועיתוי העברת הכספים, היא לא הסבירה לצדדים את המשמעות של החתימה על ההסכם במתכונתו זו, היא לא הכניסה להסכם תניות כלשהן המבטיחות את אלכסיי מפני הפרת התחייבויותיו של המנוח, זולת היתייחסות לשיק הבטחון, שהיה מוגבל בזמן, שעל נפקויותיו לא עמדה, היא לא הציגה בטוחות מספקות, וכן לא הבהירה מה השלכות העברת הסך הנוסף של 100,000 ₪ למנוח לאחר כריתת ההסכם, ללא בטוחות מספקות כאמור.
גירסתו התמוהה לפיה **** הודיעה לו כי תשמיד את שיק הבטחון משום רוגזו על סרובה להעבירה לידיו (סעיף 13 לתצהיר אלכסיי), כמו גם העמימות בה נקט אלכסיי בדבר עתוי השיחה הטלפונית האמורה (שבועות לאחר ששנת 2013 הגיעה לקיצה, כלשונו) – כל אלה מחזקים הרושם כי אכן השמדת שיק הבטחון נעשתה בתיאום עם אלכסיי, רק בשנת 2015, כפי טענת ****.
לאור זאת, ומאחר ששיק הבטחון היה קצוב בזמן, עד חודש דצמבר 2013, ממילא לא נגרם נזק בעצם השמדתו לאחר מועד זה, ואף אלכסיי אישר בסיכומיו, כי השמדת שיק הבטחון לא היסבה לו נזק נוסף (סעיף 37 לסיכומי אלכסיי).
...
אחר שהתברר כי לא היתה למנוח דירה, כי אם ליעקב, אין מקום להלין על **** כי לא הבטיחה את כספו של אלכסיי באמצעות דירה זו.
למעלה מכך, נוכח הספקות בדבר מעורבותו של אלכסיי בעסקה עם שותפו של המנוח בארה"ב, לאור מעורבות בנו של המנוח בפרשה, ולאור נסיבות מתן ההלוואה, כאשר אלכסיי מודע היטב למצבו הכספי ואף הבריאותי הרעוע של המנוח – אין לקבל את טענתו של אלכסיי, כי מדובר היה בעסקה פשוטה למתן הלוואה, שלא נפרעה בסופו של דבר.
איני מקבלת את טענותיו של אלכסיי בדבר גובה ההוצאות בהן נדרש לשאת בשל ההליך הנוסף.
סוף דבר
אני מחייבת את הנתבעת, עו"ד ****, לשלם לתובע, מר אלכסיי מורוזוב, סך של 30,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום ביצוע התשלום המלא בפועל.
