הפקדת עירבון בערעור למי שמיוצג מטעם חוק הסיוע המשפטי

לפניי בקשה מטעם המערער לפטור אותו מהפקדת עירבון שיש להפקידו בעירעור לפי תקנה 429 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984.

העירעור הוגש בהתאם לסעיף 351 לחוק חדל"פ, שמקנה זכות ערעור לפני בית משפט השלום על "החלטה סופית של רשם ההוצאה לפועל שניתנה לפי חוק זה", והחלטת כב' רשמת ההוצל"פ במקרה שלנו עונה לכאורה להגדרה "החלטה סופית", מאחר שמנעה על הסף מהמערער את האפשרות להנות מצו פתיחת הליכים ומאפשרות השקום הטמונה בו. בהחלטתי מיום 28.12.20, נוכח הייצוג המשפטי שניתן וממומן למערער עפ"י חוק הסיוע המשפטי ועפ"י לשון תקנות האגרות, ניתן למערער פטור מתשלום אגרה בתיק ערעור זה. הליכים רלוואנטיים ביום 9.12.20 הוגש כתב העירעור.

...

שוכנעתי מטענות וממסמכי המערער, כי מצבו הכלכלי עגום ביותר והוא נעדר יכולות כלכליות (למעשה העובדה שהוחלט להעניק לו סיוע משפטי חינם על חשבון המדינה מדברת בעד עצמה).

אבל מאחר שמטרתם של דיני ההוצל"פ, ושל חוק החדל"פ בכלל זה, אינה להעניש אדם על עברו אלא לפעול למיצוי האפשר בהווה ובעתיד, לא נראה לי סביר והגון לכאורה למנוע מאדם, רק משום שלא כיבד בעבר את נושיו (גם ובעיקר בשל נסיבות חייו הקשות שהוצגו), את אפשרות ההסדר הכלכלי והשיקום, מה גם שאפשר שגם נושי המערער (המשיבים) ייצאו נשכרים מהסדרה ריאלית כזו של הדברים (בפיקוח ראוי כמובן של מנגנוני ההוצל"פ), תחת להותיר חובות כה ישנים (ואולי אבודים) אלה בהליכי גביה לעוד עשרות שנים, על הטרחה והמשאבים שהדבר מייצר לכולם.

לסיכום בקשת המערער מתקבלת – ניתן לו פטור מהפקדת עירבון בתיק זה. המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים ותעבירה לעיון כב' השופט עמית יריב.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 3920-09-21 לוי נ' רשות הפיתוח על ידי רשות מקרקעי ישראל ובאמצעות עמידר החברה הלאומית לשיכ מספר בקשה: 2 לפני כבוד השופטת אפרת בוסני המבקשת: מילי לוי ע"י ב"כ עו"ד ענת אסייאג - מינוי לפי חוק הסיוע המשפטי, תשל"ב-1972 המשיבה: רשות הפיתוח על ידי רשות מקרקעי ישראל באמצעות עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ ע"י עו"ד אסף הורניק החלטה

המבקשת הגישה ערעור על פסק דין לפינוי שנמחק בשל אי הפקדת עירבון; בקשה לביטול פסק דין בעירעור ועתירה מינהלית שנדחו משמדובר בפסק דין שניתן בהסכמה.

המבקשת טוענת שבערעור ובבקשה לביטול פסק הדין בהליך העירעור בהם היא יוצגה על ידי עורכי דין אחרים, המשיכו מייצגיה לטעון לזכויות המבקשת בדירה מכוח חוק הדיור הצבורי וכי בעתירה המנהלית שהגישה, מבלי שהייתה מיוצגת, חזרה המבקשת על טענה שגויה זו. רק במסגרת העתירה המנהלית התברר למבקשת כי טענות ההגנה שהועלו מטעמה היו שגויות.

דיון לאחר שבחנתי את הבקשה והתגובה על נספחיהן, נתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות; המבקשת עותרת לעיכוב ביצוע פסק דין לפינוי שניתן ביום 17.11.2016 ואשר אישר הסכמת הצדדים, והמבקשת בכלל זה, לפינוי המבקשת מהדירה בטענה שהיא קיבלה ייצוג משפטי לא ראוי בהליך הפינוי -בכך שלא עלתה מטעמה טענה שיש להכיר בה כבעלים של הדירה מכוח ירושה ולחלופין כדיירת מוגנית "נדחית", וכן מהטעם שהודעת עורכת דינה שהיא מסכימה לפינוי לא הייתה על דעתה.

...

לטענת המבקשת, עו"ד בבייב שלח עורכת דין צעירה ממשרדו לדיון בתביעת הפינוי, וטען מטעמה כהגנה טענה שגויה ולפיה הדירה היא "דירה ציבורית" כהגדרתה בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, תשנ"ח -1998, ולא טען שלמבקשת זכויות בעלות בדירה מכוח ירושה ולחלופין שלמבקשת זכות דיירות מוגנת "נדחית" בדירה, בהתאם לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב -1972.

טענתה להיותה דיירת מוגנת נדחית מעלה על פניו קושי, אם לא יותר מכך, כאשר המבקשת אינה מצביעה על התקיימות כל התנאים המצטברים להכרה בה כדיירת מוגנת נדחית ובכללם, המשך מגוריה בדירה מאז סבה (הדייר המוגן המקורי הנטען) ועד לפטירת האב (הדייר הנגזר הנטען) (ראו; סעיף 27 לחוק הגנת הדייר; רע"א 1711/98 שפי נ' עזבון המנוחה שדז'ונסקי, פ"ד נד(1) 34 (2000)).

שיהוי בהגשת הבקשה, מטה את הכף שלא להיעתר לה (ראו: רע"א 3569/10 אלו עוז בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ (פורסם בנבו, 28.6.2010)) וכבר נפסק ש"אין לקבל התנהלות של בעל הדין השוקט על שמריו ורק כאשר "חרב" הפינוי מונחת על צווארו, בוחר הוא לפתוח בהליכים שונים שמטרתם לעכב או למנוע את הפינוי.

הבקשה, אפוא, נדחית.

העירעור לא נדון כי התובעת לא הפקידה ערבון בסך של 10,000 ₪ להבטחת הוצאות הנתבע בהתאם להחלטת .

התובעת מיוצגת על ידי עו"ד פרטי, בעוד שהנתבע מיוצג על ידי עו"ד מטעם הלישכה לסיוע משפטי.

...

(559 ( איגוד לישראל נ' לופו, פ"ד נד ( טוענת התובעת כי העובדה שלא הסכימה לסמכות של בית הדין נלמדת מעצם הגשת הערעור על פסק הדין של בית הדין הקובע כי הסמכות לדון במזונות הקטינה מסורה לו. אינני מקבל טענה זו. ראשית, פסק הדין הקובע את עניין הסמכות ניתן ביום 25.09.19 .

לאור כל האמור לעיל אני קובע כי התובעת הסכימה לסמכות של בית הדין לדון במזונות הקטינה.

8 118 ( מכל הטעמים דלעיל כמו לאור הלכת פלמן ראו: בג"צ 8497/00 פייג-פלמן נ' פלמן, פד"י נז ( הקובעת עיקרון כיבוד ערכאות הדדי ולפיו כאשר אחת משתי הערכאות – בית הדין או בית המשפט– קנתה סמכות לדון בעניין שנתבע בפניה כדין, הערכאה האחרת לא תיזקק לאותו העניין אף אם נתונה לה סמכות שיפוט מקבילה, אני קובע כי הסמכות לדון בעניין מזונות הקטינה מסורה לבית הדין.

לפניי שתי בקשות שהגישה המבקשת - הראשונה (בקשה מס' 1)- הנה בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה (כב' הרשמת הבכירה אילנה הדר) מיום 29.6.22 בת"ק 1356-10-21, לפיו נדחתה תביעת המבקשת נגד המשיבה לתשלום פיצויים בגין נזקים שנגרמו לה לטענתה בשל מצגי שוא שהוצגו לה ע"י המתווך שטיפל בהשכרת הנכס מטעם המשיבה, בנגוד לקבוע בהסכם השכירות לפיו היא רשאית לעזוב את הנכס בכפוף להבאת שוכר חלופי.

מוסיפה המשיבה כי אי הפקדת ערבון שיבטיח את הוצאותיה ככל שידחה העירעור בשים לב לסכוייו הנמוכים, יקשה עליה לגבות הוצאותיה מהמבקשת לאחר שהיא כבר נזוקה כלכלית בשל ההליך המשפטי שהתקיים ובהליך זה לא פנתה לייעוץ משפטי בכדי לחוסך מהמבקשת עלויות כספיות מיותרות, אך ככל שיתנהל הליך של ערעור היא תאלץ לשכור ייצוג משפטי והיא זכאית לקבל הוצאות אלו מהמבקשת ככל שהערעור ידחה.

נפסק כי: "אכן הסדרת ייצוג על-ידי הלישכה לסיוע משפטי עשויה להוות "טעם מיוחד" להארכת מועד לנקיטה בהליך ערעורי .

...

זאת, בין השאר, משום שיש בבקשות מסוג זה כדי לצמצם את הפגיעה הפוטנציאלית בהסתמכות בעלי הדין על סופיות הדיון ואת הנזקים שעלולים להיגרם מהסתמכות זו. בבקשה אין התייחסות לסיכויי הערעור ומעיון בפסק הדין, אני סבורה כי לא ניתן לומר שסיכויי הערעור טובים.

לאור כל המפורט לעיל, אני מקבלת את הבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור ומאריכה את המועד עד 20.9.22.

לסיכום לאור כל האמור לעיל, אני מורה כדלקמן: אני מאריכה את המועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק הדין עד יום 20.9.22.

המבקש הוסיף כי הוא זכאי לסיוע משפטי, שכן תביעתו בהליך קמא והערעור שלפני עניינם בתביעה מכח חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות צבוריים, תשס"א-2000 (להלן: "חוק איסור הפליה") (ס' 12 לתוספת לחוק הסיוע המשפטי, תשל"ב- 1972; להלן: "חוק הסיוע המשפטי").

כמו כן זכאי לסיוע בשכר דירה של 1170 ₪, גמלת הבטחת הכנסה בסך 2629 ₪ וקיצבת ילדים בסך 344 ₪ (צורפו אישורים מטעם המוסד לביטוח לאומי).

אשר לטענה בעיניין זכאותו של המבקש לסיוע משפטי- המבקש אינו מיוצג על ידי הסיוע המשפטי אלא מייצג את עצמו (המבקש אף ייצג את עצמו בהליך קמא) גם אם המבקש פנה לסיוע המשפטי לשם הסדרת הייצוג, ואף זכאי לקבלת סיוע משפטי, אין בעיניין זה כשלעצמו להצדיק פטור מהפקדת ערבון, עם זאת, הדבר מצביע על מצבו הכלכלי של המבקש.

...

אשר לבקשה להמצאת התחייבות עצמית נטען כי זו שמורה רק לתאגיד בנקאי או לחברת ביטוח וממילא אין מקום להיעתר לבקשה, נוכח טענות המבקש כי אין באפשרותו לגייס את סכום העירבון.

לאחר עיון בבקשה ובסבב התגובות על צרופותיהן, מצאתי להיעתר לה באופן חלקי ולהורות על הפחתת סכום העירבון.

בכל מקרה, נוכח הטענות בדבר מצבו הכלכלי ומאחר שנטען כי אין באפשרותו לגייס את סכום העירבון, הרי שאין מקום להיעתר לבקשה.

גם הבקשה לשעבוד קרן ההשתלמות דינה להידחות.