על החלטה זו הגיש המערער ערעור לבית הדין, וזה התברר במסגרת תיק ב"ל 29564-02-13, במסגרתו הגיעו הצדדים להסכמה כדלקמן:
"הועדה הרפואית לעררים תידון מחדש בעיניין הפעלת תקנה 15 לאחר שתתייעץ מחדש עם וועדת הרשות בעיניין הפעלת תקנה 15.
מכל האמור לעיל עולה כי המערער חזר לעבודתו הרגילה כאינסטלטור לאחר הפגיעה בכתפו, וכי אף לדבריו "ממשיך לעבוד באותה עבודה". ממצאיה של ועדת הרשות לעניין היכולת לעבוד היו ברורים וממצים, לפיהם המערער אינו סובל מדלדול שרירים או מהגבלה בטווח התנועה ולכן הוא יכול לשוב לעבודתו, מסקנה אשר נתמכת כאמור בדבריו של המערער עצמו.
...
שאלת המסוגלות לחזור לעבודה הקודמת
מעבר לאמור לעיל, הרי שגם אם אכן חלה טעות בחישוב הירידה בהכנסותיו של המערער כטענתו, אין בכך כדי להוביל למסקנה המבוקשת על ידו, שכן לא מתקיים בעניינו התנאי המצטבר השני שעניינו העדר יכולת לחזור לעבודה.
מכל האמור לעיל עולה כי המערער חזר לעבודתו הרגילה כאינסטלטור לאחר הפגיעה בכתפו, וכי אף לדבריו "ממשיך לעבוד באותה עבודה". ממצאיה של ועדת הרשות לעניין היכולת לעבוד היו ברורים וממצים, לפיהם המערער אינו סובל מדלדול שרירים או מהגבלה בטווח התנועה ולכן הוא יכול לשוב לעבודתו, מסקנה אשר נתמכת כאמור בדבריו של המערער עצמו.
על בסיס כל האמור לעיל, הערעור נדחה.