מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הפעלת חניון לרכב ציבורי ללא רישיון עסק תקף

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

רקע בתמצית עניינה של העתירה בהליך רישיון עסק להפעלת חניון צבורי ברח' לויד ג'ורג' 5 ת"א, גוש 7103 חלקה 146 ("חניון אומנויות הבמה"), בשטח של 1,498 מ"ר שנועד עבור 52 מכוניות.
נטען כי הדברים מקבלים משנה תוקף מקום בו אף הוגש נגד העותרת ומנהליה הליך לפי פרק י' לחוק התו"ב בגין הקמת עסק ללא רישיון.
...
אין בידי לקבל טענה זו. חוק רישוי עסקים קובע במפורש את התנאים הנדרשים לצורך קבלת היתר זמני להפעלת העסק במקרה בו נדרש היתר לשימוש חורג.
אני מקבל את טענות המשיבה בעניין זה. התוכנית קבעה שהשימוש במגרש הוא לבניין משרדים שאינו לצורך קבלת קהל.
סוף דבר העתירה נדחית.

בהליך רישוי עסקים (רע"ס) שהוגש בשנת 2022 בעניינים מקומיים תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ראיות לעונש – לחובתם של הנאשמים הרשעה קודמת בגין הפעלת חניון רכבים בתשלום ללא רישיון עסק מיום 18.9.17 במסגרת רע"ס 7683/15 (שלום תל אביב).
הערך החברתי המוגן בעבירות לפי חוק רשוי עסקים, ובפרט ניהול עסק ללא רישיון, עניינו בהבטחת שלום הציבור, בריאותו ובטיחותו וכן שמירה על הסדר הצבורי באמצעות פקוח אשר נועד להבטיח כי העסק מקיים את כל הדרישות הנוגעות לבטיחות, תברואה, סביבה, נגישות וכו' (ר' רע"פ 4270/03 מדינת ישראל נ' תנובה, מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ, פ"ד נט (3) 673).
עוד אני מצוה על הנאשמים שלא יעבירו לאחר את הבעלות או החזקה בעסק מושא כתב האישום, אלא אם כן בידי אותו אדם רישיון או היתר זמני כדין לניהול עסק זה. על מנת למנוע סיכולו של הצוו שלעיל באמצעות העברת העסק לאדם אחר, אני מצוה שלא ינהל אדם כלשהוא בחצרים מושא כתב האישום עסק טעון רשוי, אלא אם קיבל רישיון עסק מתאים או היתר זמני כדין תוקף הצוו שבסעיף זה - הנוגע למי שאינם הנאשמים - למשך שנתיים מיום כניסתו לתוקף.
...
אשר על כן ונוכח כל האמור לעיל, אני קובעת כי יש למקם את עניינם של הנאשמים בשליש התחתון של מתחמי הענישה אך לא בדיוק על תחתיתו וזאת נוכח הרשעתם הקודמת.
סוף דבר: במכלול השיקולים המפורטים לעיל, ובין היתר, אופי העבירה, סוג העסק וגודלו, תקופת העבירה, אופי הסירובים ופוטנציאל הסיכון אני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים: אני גוזרת על נאשמת 1 קנס בסך 14,000 ₪ אשר ישולם ב – 5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, שהראשון בהם ביום 1.1.23.
אני גוזרת על נאשם 2 קנס בסך של 8,000 ₪ אשר ישולם ב - 5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, שהראשון בהם ביום 1.1.23.

בהליך בקשות עירייה אחרות (בע"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

לטענת המבקשת בטרם ניתן לבעלת הזכויות היתר בניה שימש המיגרש כחניה ציבורית ללא תשלום אולם לאחר ההיתר גודר המקום ולאחר מכן נסלל של חניון בתשלום.
בעל הזכויות הגיש לאחר הדיון הודעה כי די באי צרופו כדי להוביל לדחיית הבקשה וכי אין מקום להתערב בכך שניתן לו רישיון עסק להפעיל חניון במיגרש.
כאשר המיגרש עומד שומם ואינו משמש בפועל למטרה שלמענה מותר להשתמש בו על פי תכנית בת תוקף או על פי היתר, ניתן לראות בו מיגרש ריק.
לא מצאתי יסוד בהפניית המבקשת לחוק העזר לאשקלון (העמדת רכב וחנייתו) המתיימר לאפשר לרשות לסרב להוציא רשיון עסק ולהתנותו במחיר מירבי לחניה.
...
לאור תכליות אלו, שנועדו להכשיר את השימוש במגרש כמגרש חניה, לא מצאתי כי העובדה כי בפועל תחילה הוכשר המגרש כחניה ולאחר מכן ניתן הצו, מאיינת את הסמכות לתת צו. מסקנה זו יפה גם בכל הנוגע לעובדה כי ניתן היתר בניה.
סוף דבר לאור כל הנימוקים המפורטים לעיל, לא מצאתי עילה להתערבות בהחלטת המשיבה לתת צו לשימוש זמני במגרש כמגרש חניה ציבורי.
על כן הערר נדחה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

יחד עם זאת, מעדי אשכנזי: מר ויזן, מר אשד, ומר סעד (בעלי תפקידים בעבר ובהווה בערייה) עולה כי הערייה אישרה לאשכנזי להפעיל חניון לילה לרכב כבד (ראו חקירת מר אשד בעמ' 24 שם, וכן חקירת מר ויזן ומר סעד בעמ' 40-42 לפרו' מיום 27.6.19.
למעשה, אשכנזי נסמכים על צו החנייה שניתן לאשכנזי על פי סעיף 5 לחוק הרשויות המקומיות (שימוש אירעי במגרשים ריקים), תשמ"ז-1987, כאשר מפי ב"כ אשכנזי נלמד כי צו החניה, ללא הארכות, ניתן לפחות עד ליום 2.10.19 (ר' עמ' 91, שו' 31-33 לפרו' מיום 4.2.20), בעוד מפי עדת הערייה, הגב נגר נלמד כי תוקף הצוו שניתן בהמשך לישיבת חברי המועצה של הערייה מיום 30.12.04, הוא ל-5 שנים.
עינינו הרואות, אשכנזי "לא נפלו מן השמיים" הישר אל עסק החניון במקרקעין נשוא התובענה, והגדרתם כ"מסיגי גבול" על ידי התובעת – אינה מדויקת, בלשון המעטה, ובפרט נוכח בקשת הערייה לתובעת מיום 26.2.18 ולפיה: "שחניון המשאיות ימשיך לפעול במקום בו הוא נמצא כיום עד להכשרת חניון חלופי" (ר' סע' 32 להלן).
ויפה לענייננו האמור בע"א 96/50: "... רישיון הניתן חינם, ללא כל תמורה, איננו 'הסכם' במובן החוקי של המילה. רישיון כזה מתפרנס מדי רגע ברגע מרצונו החופשי של המרשה והוא מתבטל כהרף עין עם גילוי דעתו של זה, כי אין ברצונו להמשיך בהענקת הרישיון". (ראו ע"א 96/50 יעקב צינקי ואח נ' ויקטור ע. כיאט, פ"ד ה(1), 474, בעמ' 479 וראו גם ע"א 50/77, אליהו מזרחי נ' אלברט אפללו, פ"ד ל"א (3), 433).
עינינו הרואות - אשכנזי מחזיקים במקרקעין מ2004, מדובר במקרקעי ציבור, שניבנו עליהם מבנים ללא היתר, אשר אשכנזי הפיקו מהם רווחים ללא תשלום דמי שימוש – ודי בזאת כדי להטיות את הכף לעבר שלילת פיצוי, ככל והיה נתבע שכזה על ידי אשכנזי (ראו גם ע"א 618/05 דיאמנשטיין נ' מחלקת עבודות ציבוריות - מדינת ישראל, ע"א (מחוזי - ת"א) 1187/09 רמ-נח בע"מ נ' עבודי טוביה; רע"א 2060/11 טוביה עבודי נ' רמ-נח בע"מ).
...
· הבקשה לפיצול סעדים – נדחית.
התביעה שכנגד – נדחית.
הודעת צד ג' – נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

התובע התחייב לשאת בכל ההוצאות והתשלומים להקמת אותו חניון, לרבות הנפקת אישורים ורישיונות מטעם העייריה וכל מוסד אחר, ולרבות עיבוד החלקה במלואה, זיפות, בניית גדר, ועמידה בכל התנאים הנדרשים מטעם הגופים המאשרים.
בכתב ההגנה המתוקן טען הנתבע כי התובע ומי מטעמו רימה את הנתבע ובמסווה של הסכם לשיתוף פעולה להקמת והפעלת חניון רכב, החתים את הנתבע על מסמכים או אמירות מהם משתמע כאילו מכר גם את מחצית הקרקע שלו, "בפחות מאשר נזיד עדשים, ללא מסוימות, ובנוסח הסכם שאינו תואם הסכם למכירה של נכס מקרקעין" (ר' סעיף 6 לכתב ההגנה המתוקן).
התובע הצהיר כי הנתבע פנה אליו בתחילת שנת 2014 והציג עצמו כבעלים וכמחזיק של מקרקעין בשטח של 458 מ"ר. הנתבע טען בפניו כי הוא לא יכול לעשות דבר בחלקה הואיל ועל פי תכנית שאושרה בועדת תיכנון ובניה, המקרקעין מוגדרים כשצ"פ- שטח צבורי פתוח.
בהמשך היתקבל היתר זמני לפי תיק רשוי עסקים, שתוקפו היה עד ליום 31.8.2015.
האמור רק מוסיף להתרשמותי כי בפנינו הסכם שותפות עסקית בנוגע להקמת חניון למכוניות, בו ביקש התובע להסתיר עסקת מקרקעין.
...
אם היה התובע מגיש תביעתו גם לאכיפת ההסכם להקמת שותפות להפעלת חניון, או לחילופין להשבת הסכומים ששילם ואף היה מוכיחם, מדובר היה בתוספת של כמה עשרות או מאות אלפי שקלים, ועדיין היינו רחוקים מגבול סמכותו של בית משפט זה. המסקנה המתבקשת היא כי מלכתחילה היה על התובע לשום תביעתו ולהגישה לבית המשפט המוסמך.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית.
התובע ישלם לנתבע 2 הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 8,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו