הפסקת תשלום הבטחת הכנסה בדיעבד

בתאריך 7/2/2012 קיבל המערער הודעה מהמוסד על הפסקת תשלום השלמת הכנסה החל מתאריך 1/1/2012, וזאת על פי סעיף 19 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980.

בנסיבות אלה נדחתה טענת המערער כי הוא "לא ידע" שהוא מקבל גמלת השלמת הכנסה "על תנאי". עוד הוסיף בית הדין האיזורי, כי המוסד עשה חסד עם המערער, כשלא תבע ממנו רטרואקטיבית את גמלת השלמת הכנסה שקבל במשך תשע שנים רצופות, מבלי שהיה זכאי לכך בפועל, וזאת לאור בעלותו על הקרקע, כולל הדירה בקומה הראשונה של הבניין שבנויה על הקרקע הנ"ל. בית הדין האיזורי קבע עוד כי המערער אינו יכול להסתמך על העידר רישום הקרקע לצורך הצדקת הבקשה לגימלת השלמת הכנסה.

...

אכן תשלום הגמלה שולם למערער במשך שנים רבות, ולאחר עריכת השומה לנכס המוסד לא תבע מן המערער החזר על הגמלה ששולמה עד ליום 1.1.12, זאת על אף שיכול היה בנסיבות העניין לדרוש החזר זה, ויפה עשה שפעל כך. ברם, חשוב לציין, כי אין להסיק מכך שהמוסד בא לקראתו של המערער ולא דרש מהמערער החזר מהגמלה ששולמה ביתר, כדי ללמד שהמערער זכאי היה לגובה הגמלה ששולמה לו. אשר על כן, לאור האמור עד כה, לא מצאנו בסיס לטענת המערער כי הוא זכאי לכך שלא תזקף לו הכנסה רעיונית בגין הדירה בה מתגורר בנו, עו"ד סלאם, ולפיכך דין הערעור להידחות.

בשולי הדברים מצאנו לציין, כי על פני הדברים, בהליך ההוכחות בבית הדין האזורי לא היה מקום לכך שעו"ד סלאם, שמייצג את המערער, יעיד מטעמו וזאת בהתאם לכלל 36 (א) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986.

סוף דבר – לאור כל האמור הערעור נדחה בזאת.

בישיבת 11/1/11 נוסחה פלוגתא כדלקמן: "האם כדין נשללה זכאותו של התובע לגימלת הבטחת הכנסה בדיעבד החל מיולי 2008 (החלטת פקיד תביעות מיום 24/11/09) בגין הכנסות המיוחסות לו על ידי המוסד לביטוח לאומי (כספי ירושה מקופת גמל וחלקו בשווי דירה שרכש)". במסגרת ההליכים ביקש התובע סעד זמני לפיו תוחזר הגימלה שנשללה ממנו.

לטענת התובע לאחר שדחה את הצעתה – פתחה אישתו במסע נקמנות כנגדו ובכלל זה תלונה בלישכה לסיוע משפטי על מנת שיפסיקו את הטיפול בו. לטענתו, הנתבע הפסיק לשלם לו קצבת הבטחת הכנסה מיום 1/1/09, בשל תלונות של הגרושה.

...

לטעמנו אין לזקוף לחובת התובע את העובדה שלא שמר קבלות מלפני 7 שנים, והיה מקום לאפשר לו להוכיח את טענתו גם ללא קבלות, לרבות על פי הערכה ואמדן של ההוצאות הנטענות.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

משהתובע מיוצג על ידי עורך דין מטעם הלשכה לסיוע משפטי, איננו מחייבים בתשלום שכ"ט עו"ד. הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט בסך 2,500 ₪, צמודים כחוק מהיום.

בתאריך 7/2/2012 קיבל התובע הודעה מהנתבע על הפסקת תשלום השלמת הכנסה החל מתאריך 1/1/2012, וזאת על פי סעיף 19 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980.

יחד עם זאת, הנתבע "בא לקראת התובע" ועשה עמו חסד, כשלא תבע ממנו רטרואקטיבית את גמלת השלמת הכנסה שקבל מהנתבע במשך תשע שנים רצופות, מבלי שהיה זכאי לכך בפועל, וזאת לאור בעלותו על הקרקע, כולל הדירה בקומה השניה של הבניין שבנויה על הקרקע הנ"ל. העובדה שהתובע לא טרח לבצע העברת זכויות על הקרקע שרכש ולרשום את הקרקע על שמו בטבו, אין בה כדי לבטל בפועל את בעלותו על הקרקע הנ"ל, אלא יש בה כדי לסבך את המצב העובדתי בתיק.

...

לאור האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן: בדיון בבית הדין ביום 22/12/2014 אמר ב"כ התובע, עורך דין עאדל עלי, כי התובע הרשה לבנו, עורך דין עלי, לבנות את ביתו ולהתגורר שם, כי אין לתובע רווח כלשהו מכך ולא מזכויות הבניה, וכי עורך דין עלי בנה את הבית מכספו, מתגורר שם עם אשתו ומשלם את החשבונות בעצמו (ראה עמ' 3 לפרוטוקול).

התובע "שכח" כנראה שבכל ההתכתבויות עם הנתבע, בנו של התובע, עו"ד עלי, ייצג אותו מבחינה מקצועית כעורך דין! בנסיבות אלה אנו דוחים את טענת התובע, כי הוא "לא ידע" שהוא מקבל גמלת השלמת הכנסה "על תנאי", וזאת עד למועד עריכת שומה על ידי שמאי מקרקעין מטעם הנתבע.

בנסיבות אלה, התביעה להשלמת הכנסה לתקופה החל מיום 1/1/2012 ועד יום 31/8/2012 – נדחית בזאת.

על כן גם התביעה להגדלת השלמת הכנסה המשולמת החל מיום 1/9/2012 – נדחית בנסיבות הללו.

מאותו מועד הופסק תשלום הבטחת הכנסה.

בחודש יולי 2015 החל לקבל קצבת נכות כללית, רטרואקטיבית מינואר 2015.

...

לאור האמור, אנו קובעים כי עניינו של התובע יוחזר לוועדה לביטול חובות לצורך בחינה נוספת של בקשתו.

במסגרת הבקשה, עותר החייב להפחתת צו התשלומים החודשי לסך של 300 ₪ רטרואקטיבית מחודש 3/20, וכן לפריסת הפיגורים לתשלומים חודשיים על סך 300 ₪ שיתווספו לצוו התשלומים השוטף.

לטענת החייב, במהלך התקופה שחלפה, הוא עבד בעבודות מזדמנות, קיבל הבטחת הכנסה ורעייתו עבדה בחקלאות והשתכרה בשכר חודשי בסך של כ- 2,700 ₪.

לטענתו, ממועד פרוץ מצב החרום שפקד את המדינה, הכנסות התא המשפחתי פחתו, שכן "הדבר גרם לצימצום הזדמנויות העבודה באופן משמעותי". כמו כן, "הופסקו תשלומי הבטחת ההכנסה מחודש 03/20 דבר שפגע קשות במשפחה, וגם עבודת אישתו נפגעה בתקופות מסויימות." כמו כן, בשל משבר החרום, הופסקה פעילות תכנית השקום שבה הישתתף החייב והדבר משפיע על היתנהלותו.

...

יש לציין, כי רב הנסתר על הגלוי בבקשתו של החייב ולפיכך, דין הבקשה להידחות ולו מטעם זה בלבד.

בנסיבות אלה, אין כל טעם המצדיק קבלת הבקשה להפחתת התשלום החודשי, והיא נדחית.