הפסקת עבודה עקב קשיים כלכליים

הנאשם מסר כי עקב הפסקת עבודתו חווה קשיים כלכליים והשפעה לרעה על מצבו הנפשי.

...

ובעניין זה יפים גם דברי בית המשפט העליון ברע"פ 5579/10 קריה נ' מדינת ישראל : "הגם שהפגיעה בנפש לא התממשה בסופו של דבר, והנזק שנגרם ממעשיהם של המערערים ושותפיהם הסתכם בפגיעות ברכוש, אין בכך כדי להפחית מחומרת המעשים, ובוודאי שאין לזקוף זאת לזכותם, כפי שביקשו באי כוחם לטעון. אף השימוש באמצעים פרימיטיביים כביכול, בהם זיקוקים, בקבוקי תבערה ואבנים, לצורך השגת מטרותיהם של המערערים, אינו מפחית מעוצמת הנזק שאמצעים אלו עלולים לחולל. יידוי אבנים ובקבוקי תבערה, ויריית זיקוקים, טומנים בחובם חומרה רבה, שכן הם עשויים לגרום פגיעות משמעותיות בגוף וברכוש, ואף לגרום לאבדן חיי אדם". ראו גם בעפ"ג 21523-08-15 מדינת ישראל נ' ענאתי: "לאחרונה אף קבע המחוקק הוראת חיקוק בעניינם של מיידי אבנים וחפצים לעבר שוטרים, העושים כן במטרה להפריע להם במילוי תפקידם, בהעמידו את העונש המקסימלי על חמש שנות מאסר (סעיף 275א לחוק); ואולם, מובן כי פסק-דין זה אינו מתייחס לתיקון החקיקתי. בנסיבות אלה, מתחם הענישה שביקשה המערערת לקבוע, מאסר בפועל בין שישה לבין חמישה-עשר חודשים, הולם בזיקה לנסיבות הספציפיות של האירוע. יצוין כי אילו נגזר הדין היום, בגין אירוע דומה שהיה מתרחש בימים אלו – הרי שבהתחשב במצב הנוכחי, בריבוי אירועי יידוי אבנים, התפרעויות ותקיפת שוטרים, היה אף מקום לקבוע מתחם ענישה גבוה יותר." עוד ראו לעניין זה את ע"פ 5590/16 נתשה נ' מדינת ישראל: "הגם שהפגיעה בנפש לא התממשה בסופו של דבר, והנזק שנגרם ממעשיהם של המערערים ושותפיהם הסתכם בפגיעות ברכוש, אין בכך כדי להפחית מחומרת המעשים, ובוודאי שאין לזקוף זאת לזכותם, כפי שביקשו באי כוחם לטעון. אף השימוש באמצעים פרימיטיביים כביכול, בהם זיקוקים, בקבוקי תבערה ואבנים, לצורך השגת מטרותיהם של המערערים, אינו מפחית מעוצמת הנזק שאמצעים אלו עלולים לחולל. יידוי אבנים ובקבוקי תבערה, ויריית זיקוקים, טומנים בחובם חומרה רבה, שכן הם עשויים לגרום פגיעות משמעותיות בגוף וברכוש, ואף לגרום לאבדן חיי אדם". בבחינת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט לחוק) יש לתת את הדעת לשיקולים הבאים: לא מדובר באירוע מתוכנן מראש ונראה כי הנאשם הצטרף אל האירוע באופן ספונטני ואימפולסיבי.

ערעורו נדחה.

נוכח כל האמור לעיל יש להטיל על הנאשם עונש בחלקו התחתון של המתחם הענישה, אך לא בתחתיתו ממש.

סוף דבר: לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים כמפורט לעיל אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים: 7 חודשי  מאסר שירוצו בעבודות שירות.

נימוקי העתירה: לטענת העותר, הוא הפסיק לבצע את עבודות השרות מחמת קשיים כלכליים והחמרה במצבו הנפשי.

...

אסיים בדברי הש' עמית בעניין טמוזרטי הנ"ל, שלמרבה הצער כאילו נכתבו בעניינו של העותר: "לא נעלמו מעיניי גילו הצעיר של המבקש, מצוקתו הנפשית, החרטה אשר הביע בבקשתו והתחייבותו למלא אחר הדרישות והחובות שיוטלו עליו. אלא שהתנהגותו והתנהלותו של המבקש, מעידה עליו שהתייחס לעבודות השירות כאל "תוכנית כבקשתך". ניתנו למבקש הזדמנויות רבות לשפר את דרכיו, אך התנהלותו מעידה על זלזול בהוראות הממונים ועל קלות ראש בהתייחסות לפריבילגיה שניתנה לו. החלטתו של הגורם המוסמך להורות על הפסקת עבודות השירות אינה חורגת ממבחן הסבירות, נוכח היעדרויותיו החוזרות ונשנות של המבקש למרות ההזדמנויות הרבות שניתנו לו, כך שבסיכומו של דבר ריצה 15 יום בלבד מתוך 161 הימים שחלפו.

סוף דבר שהבקשה נדחית.

סוף-דבר: העתירה נדחית.

הנאשם למד שנתיים כלכלה ברמה אוניברסיטאית אך לא השלים את לימודיו והתרכז בעבודה, בשל קשיים כלכליים.

אשר למדיניות הענישה הנוהגת - הפסיקה בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה מגוונת‚ ומנעד הענישה רחב‚ בהתאם לנסיבות כל מקרה.

...

נוכח כל האמור, סבר שירות המבחן, כי הנאשם הוא אדם בעל ערכים נורמטיביים ויכולת תפקוד תקינה, שמורתע מן ההליך הפלילי, ולכן רמת הסיכון להישנות עבירות נמוכה.

בשים לב לקורות חייו של הנאשם, אכן מדובר בהתנהגות חריגה שאינה מאפיינת אותו, ולכן, בנסיבות העניין, הגעתי למסקנה כי ניתן לבטל את ההרשעה.

גזירת הדין לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: 250 שעות שירות לתועלת הציבור (של"ץ), אשר ירוצו לא לפני 8.10.2023 על-פי תוכנית שיכין שירות המבחן ויגיש לבית המשפט בתוך 30 יום מהיום; התחייבות בסך 5,000 ₪ שלא לעבור כל עבירת אלימות למעט איומים במשך שנה מהיום.

לטענת התובעת, נוכח הנזקים הכבדים שהתובעת הודיעה שייגרמו לה והקושי להמשיך בבצוע הפרויקט בלי שיבוצע תשלום עבור העבודות החריגות שבוצעו כשנה קודם לכן, הסכימו הצדדים ביום 1.12.19 שהעירייה תשלם לתובעת תוספת תשלום בסך 505,888 ₪ בתוספת מע"מ מתוך סך של 1,5 מיליון ₪ שנידרש על ידה, תוך שהוסכם שאין בתשלום חלקי זה כדי לגרוע מזכותה של התובעת לעמוד על מלוא החשבון שהוגש על ידה בגין העבודות החריגות שבוצעו עם תחילת הפרויקט.

לטענת הנתבעות, למרות שהתובעת לא היתה זכאית לתשלום עבור עבודות חריגות לפני החשבון הסופי, לנוכח טענותיה שללא תשלום היא עשויה להיקלע לקשיים כלכליים ולהפסיק את העבודה, ועל פי הצעתו של גזבר הערייה לשלם לתובעת עבור עבודות חריגות שאינן שנויות במחלוקת, הסכימה להקדים את התשלום עבור עבודות חריגות לפנים משורת הדין, כתשלום שישולם בשלב זה וייבחן בחשבון הסופי.

...

בהתאם לתקנה 153, על פי התעריף המינימלי המומלץ של לשכת עורכי הדין, והיחס בין סכום התביעה לסכום שנפסק, תשלם התובעת/הנתבעת שכנגד לנתבעות/התובעת שכנגד שכר טרחת עורך דין בסך 234,000 ₪, ולנתבע 3 שכר טרחת עורך דין בסך 140,400 ₪, בנוסף על עלות המומחה מטעם הנתבעים.

לפיכך, אני מקבל את התביעה ואת התביעה שכנגד באופן חלקי, ומורה כדלקמן: עיריית חדרה הנתבעת 1 תשלם לתובעת אל.די.שיא הנדסה בע"מ 190,922.82 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 29.12.21 ועד לתשלום בפועל.

אני דוחה את התביעה כנגד הנתבעים 2-3.

...