מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הפסקת עבודה עפ"י סעיף 48 בחוק שירות המדינה (משמעת)

בהליך פסק דין הצהרתי - כללי (פ"ה) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

ביום 11.3.18 זומן המבקש לשימוע במשרד החינוך, לבחינת אפשרות להשעיה דחופה לפי סעיף 48 לחוק שירות המדינה (משמעת) התשכ"ג-1963 המסמיך את השר או מנכ"ל משרד להשעות עובד לתקופה של עד 30 יום אם היה לו "יסוד סביר להניח כי עובד המדינה, ביודעין, מעל בתפקידו או השתמש בו לרעה, או שהפר את המשמעת הפרה זדונית וחמורה, או עבר עבירה פלילית שיש עימה קלון" ו"כי המשך עבודתו של העובד יביא לפגיעה חמורה בשירות המדינה".
(ה) הושעה עובד, תימשך ההשעיה עד שיחליט המוסמך לכך שלא להעמידו לדין פלילי או משמעתי, ואם הועמד לדין פלילי או משמעתי – עד למתן פסק הדין הסופי באותם הליכים; ואולם רשאי נציב השרות להורות על הפסקת ההשעיה במועד מוקדם יותר.
...
חומרת העבירה והמעשים המיוחסים למבקש אגב תפקידו ותוך ניצול מעמדו בעבודה, וההודעה על הכוונה להעמידו לדין בכפוף לשימוע הביאו למסקנה כי יש להורות על השעיית המבקש, תוך שהאינטרס הציבורי מטה את הכף לטובת ההשעיה.
במקרה שלפנינו, נמצאנו למדים לכאורה כי חווה"ד של היועהמ"ש ניתנה לאחר שהושלמו פעולות חקירה, לאחר שעל יסוד חומר הראיות הוחלט בפרקליטות על אפשרות הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע ולמבקש נשלח מכתב יידוע על אפשרותו לנסות ולשכנע מדוע אין מקום להגשת כתב אישום חרף הכוונה הראשונית לעשות כן לפי סע' 60א לחסד"פ. בנסיבות אלה, ומשההחלטה נסמכת על חווה"ד שנתקבלה על רקע עובדות חדשות, דוחים אנו טענת המבקש כי בשל חלוף הזמן מפתיחת החקירה החלטת ההשעיה לוקה בחוסר סבירות הדורשת התערבותנו.
החלטת הנציב מנומקת ומפורטת, מתייחסת לכל טיעוני המבקש לרבות בחינת אפשרות העברתו לתפקיד אחר והתייחסות לשאלת הנזק שייגרם לו, אל מול הפגיעה באינטרס הציבורי בהעסקתו בשלב זה. אשר על כן, משלא מצאנו כי החלטת הנציב לוקה לכאורה בחוסר סבירות המצדיק התערבותנו, אף לא בשאלת מאזן הנוחות, הבקשה נדחית.

בהליך פסק דין הצהרתי - כללי (פ"ה) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

בית הדין האיזורי לעבודה חיפה פ"ה 71703-06-20 23 יולי 2020 בפני: כב' השופט אסף הראל נציג ציבור (עובדים) מר חוסין סעד נציג ציבור (מעסיקים) מר יוסף ורובל התובע חסן היב, ת.ז. 033423195 ע"י ב"כ: עו"ד ס' דכואר הנתבעת עריית מעלות תרשיחא ע"י ב"כ: עו"ד נ' ברוק-אזוגי החלטה
במסגרת הערכות לחג הפסח, בחודש אפריל, כשבוע לפני חג הפסח, שלח המנכ"ל מיסרון ווטספ בקבוצה של עובדי הערייה ששמה "מנהלים בחרום 2020", שם ציין כי לאחר סיור בעיר סך הכל העיר נקיה ומוכנה לחג וציין שכל הכבוד לתובע ולאגף שפ"ע. ביום 31.5.20 זומן התובע בכתב לשימוע טרם השעייתו הדחופה מכוח סעיף 48 לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963.
בנסיבות אלו, ולאור הבעיות בתיפקוד התובע, אין לומר כי החלטת העיריה שלא להאריך את תקופת הנסיון היא בלתי סבירה בצורה כזו שמוצדק להתערב בה. לא נפל כל פגם בכך שהעירייה החליטה להפסיק את ההליך המשמעתי, שהיה רק בשלביו הראשוניים ממש (שימוע לפני השעיה מיידית) ולנקוט תחת זאת בהליך פיטורים.
...
טענת התובע כי בזמן אמת אין עיגון לטענות העירייה כלפיו – לא מקובלת עלינו, כמפורט לעיל.
טענת התובע כי פיטוריו נעשו בשם מניעים פוליטיים – לא מקובלת עלינו.
עצם העובדה שאביו ואחיו של התובע התעמתו מילולית עם ראש העיר, אינה מביאה למסקנה כי עילת הפיטורים היתה נגועה במניע פסול.
סיכום הבקשה נדחית.

בהליך פסק דין הצהרתי - כללי (פ"ה) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

לפיכך, מנהל בית הספר ניסה להפחיד את התובעת והציע לה להגיש לו מכתב הפסקת עבודה בבית הספר – אותו סגנן בעצמו.
באשר לתנאים אותם השר או מנכ"ל המשרד צריכים לשקול לעניין השעיה דחופה נקבע בדב"ע נב/3/70 רפי בן חיים נ. מדינת ישראל ואח' פד"ע כד' 54 בעמ' 60, כי קיים צורך שבהחלטה על פי סעיף 48 לחוק המשמעת, יפורט לא רק החשד הכבד כלפי עובד המדינה, אלא אף הסיבה שבגינה סבור בעל הסמכות, כי המשך עבודתו של העובד תביא לידי פגיעה חמורה בשירות המדינה, וכן יפורט, מדוע הוחלט להעביר, או שלא להעביר, את העובד לעבודה אחרת במקום להשעותו.
...
יחד עם זאת, משעיקרי הטופס תומצתו ופורטו בפני התובעת הן בעל פה והן בזימון לשימוע, ומשהתובעת בחרה שלא להשמיע טענותיה כלל חרף ההזדמנויות שניתנו לה– לא שוכנענו שהפגם בהליך השימוע כשלעצמו מצדיק את ביטול הליך ההשעיה הדחופה, כאילו לא היה.
כך גם, ועל אף שהתובעת כלל לא טענה בעניין זה, שוכנענו כי ההחלטה בדבר השעייתה הייתה סבירה ומידתית – והיא נבעה משיקולים ענייניים.
לאור האמור, התביעה נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

" כן הוקנו לראש הרשות, בהתאם לחוק המשמעת סמכויות ההשעיה הדחופה המסורות לשר בהתאם להוראות סעיף 48 לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג – 1963, לפיו בסמכות השר להשעות עובד או להעבירו לעבודה אחרת באותו משרד במסגרת של "השעיה והעברה דחופות" וזאת עוד טרם הוגשה תובענה משמעתית, מקום בו יש יסוד סביר להניח כי עובד המדינה, ביודעין, מעל בתפקידו או השתמש בו לרעה, או שהפר את המשמעת הפרה זדונית וחמורה, או עבר עבירה פלילית שיש עימה קלון, והשר סבור כי המשך עבודתו של העובד יביא לפגיעה חמורה בשירות המדינה.
על-פי הפסיקה, ההשעייה אינה עונש והיא אינה חלק מהבירור המשמעתי בפני בית הדין למשמעת.
...
לא מצאנו לבחון את הטענות המקצועיות והמשמעתיות לגופן, ואלה יבחנו על-ידי בעלי הסמכות לעשות כן, לרבות בית הדין המשמעתי.
כן לא מצאנו לבחון בשלב זה את טענות המבקש בדבר שיקולים זרים או סבירות ההחלטה.
לאור כל האמור והמפורט לעיל, לאחר שבחנו את הראיות הלכאוריות ואת הנזק שעלול להיגרם אם לא ינתן הצו כמבוקש, אנו סבורים שדין הבקשה להתקבל, ולפיכך אנו מורים על השבתו של העובד לעבודתו אצל המשיבה, וזאת לאלתר.

בהליך פסק דין הצהרתי - כללי (פ"ה) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפניי בקשת התובעת למתן צו אשר יורה על ביטול החלטת נציב שירות המדינה, להשעות את התובעת מעבודתה בשירות המדינה כגננת משלימה, מכוח סמכותו שבסעיף 47 לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג- 1963, להלן: ("חוק המשמעת").
(א1) (1) עובד אשר במסגרת עבודתו אחראי על קטין או חסר ישע, והוגש נגדו כתב אישום בחשד לבצוע עבירת מין או אלימות חמורה בקטין או בחסר ישע אשר עליו הוא אחראי או היה אחראי במסגרת עבודתו, ישעה אותו נציב השרות ממשרתו בשירות המדינה, אלא אם כן שוכנע כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים שלא להשעותו ובכללם האפשרות להעבירו לעבודה אחרת כאמור בסעיף קטן (ד), וכי לא ייגרם נזק לקטין או לחסר ישע שעליו הוא אחראי במסגרת עבודתו, לרבות במסגרת עבודה אחרת שאליה הועבר, בשל אי-השעייתו; (2) החלטת נציב השרות שלא להשעות עובד, או להפסיק את השעייתו, תנתן בכתב תוך פירוט האמור בפיסקה (1); החלטה על השעיית עובד, אי-השעייתו או הפסקת השעייתו לפי סעיף קטן זה טעונה היתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו; (3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהסמכות להשעות עובד לפי סעיף קטן (א) ולפי סעיף 48; (4) הוראות סעיף זה יחולו גם על השעיה לפי סעיף קטן זה, לרבות ההוראות לעניין מתן היזדמנות לעובד להביא את טענותיו ולעניין הסמכות להעביר זמנית עובד לעבודה אחרת; (5) בסעיף קטן זה – "אחראי על קטין או חסר ישע" ו"חסר ישע" – כהגדרתם בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בסעיף זה – חוק העונשין); "עבירת מין או אלימות חמורה" – עבירה לפי סעיפים 203ב, 300 עד 301ג, 305, 329, 333, 335, 345, 346, 347, 347א, 348, 351, 368ב, 368ג ו-377א לחוק העונשין.
...
על אף האמור, בנסיבות עניינו, ואף לאור עמדת הנתבעת כפי שהובאה בהליך שלפנינו, לפיה בכוונתה לעתור לפיטוריה של התובעת (ככל שתורשע), לא שוכנעתי כי אין סיכוי שבסופו של ההליך המשמעתי ייקבע שיש לפטר את התובעת מעבודתה, אין די במקרים הבודדים אליהם מפנה התובעת, אשר נסיבותיהם שונות מהנסיבות דנן, כדי לשכנע כי אין סיכוי שההליך המשמעתי שננקט נגד התובעת יסתיים בגזר דין הכולל פיטורים.
במכלול נסיבותיו של מקרה זה, לא עלה בידי התובעת להראות, על סמך הראיות שהובאו בפניי, קיומה של עילה להתערבות בהחלטת הנציב, ולא שוכנעתי כי החלטת הנציב התקבלה תוך פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי או כי ההחלטה חורגת מכללי המשפט המנהלי ועל כן אינני סבורה שנכון יהא לבטל את ההחלטה לאלתר, וודאי שלא לשים שיקול דעתו של בית הדין תחת שיקול דעתו של הנציב.
סוף דבר לאור כלל האמור התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו