מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הפסקת עבודה בשל אלימות מילולית ופיזית בין עובדים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע תחילה אמור היה להיות שותף של ואזה, אולם בסופו של דבר רכש ממנו את הקו, לפי הטענה בסכום של 650,000 ₪ + מע"מ. ביום 30.5.17 נכרת הסכם בין התובע לנתבעת, שלפיו התובע התחייב לחלק גז מטעם הנתבעת ללקוחותיה בבני ברק באמצעות משאית משלו, לגבות מהלקוחות את התמורה ולהעבירה לנתבעת ואילו הנתבעת התחייבה לשלם לתובע תמורה מוסכמת עבור כך כמפורט בהסכם ובנספח לו. למן תחילת עבודתו של התובע אצל הנתבעת התעוררו לטענת הנתבעת בעיות רבות בהתנהלותו כגון, מקרי אלימות שלו כלפי עובדים ולקוחות של הנתבעת, היתנהלות בגסות רוח ובחוסר אדיבות, אי שתוף פעולה עם הממונים עליו ואי ביצוע עבודת החלוקה כדבעי במובנים שונים שגרמו נזק ממשי לנתבעת.
הוכח בתצהירי עדי הנתבעת כי במשך 3.5 שנות עבודתו של התובע אצל הנתבעת, היתקיימו אירועים רבים (כ-20 לפחות; בכתבי הטענות של הנתבעת פורטו 28 מקרים), שחייבו עריכת בירורים מול התובע ואשר עסקו בתלונות של לקוחות או מינהלי הנתבעת על היתנהלותו של התובע, בין אם על כך שנהג באלימות מילולית או פיסית, במקרה אחד כלפי לקוח הנתבעת, במקרה שני כלפי עובד הנתבעת ובמקרה שלישי כלפי בן ברוך ובין אם בשל כך שלא ביצע עבודתו לפי ההסכם.
רק בחקירתו הנגדית (עמ' 20 ש' 6 – 17), ורק בתשובה לשאלה האם אי פעם ביקש מהנתבעת להפסיק את עבודתו אצלה ולמכור את הקו (וזאת נוכח הטרוניות שלו על הקושי בעבודה כפי שפירט בסעיף 10 לתצהירו), טען לראשונה כי ביקש זאת "עוד בהתחלה" וכי הנתבעת אף הסכימה לכך, תוך כך שלא ענה לשאלה למי הודיע ותוך כך שהוא מוסיף "אמרו לי כן תביא. ראיתי שאנשים מביאים לקוחות וזורקים אותו. לא רק לנו עשו, עשו לעוד מחלק שזרקו אותו מעכשיו לעכשיו". משדברים אלה לא הופיעו בתביעה ובתצהיר התובע ומשלא ענה לשאלה למי הודיע את ההודעה הנטענת, אין בידי לתת כל אמון לעדותו זו. זאת ועוד - לדידי, ההסתמכות על המקרים של רבין וואזה, לא יכולה לסייע לתובע בכל מקרה וזאת משום העובדה שבמקרה שלו, ההסכם עמו בוטל עקב הפרה יסודית ואילו במקרה של רבין, הוכח כי רבין נאלץ לסיים את עבודתו עקב פציעה שנבעה מעבודתו אצל הנתבעת, שחייבה הרמת משאות כבדים).
...
התובע תחילה אמור היה להיות שותף של ואזה, אולם בסופו של דבר רכש ממנו את הקו, לפי הטענה בסכום של 650,000 ₪ + מע"מ. ביום 30.5.17 נכרת הסכם בין התובע לנתבעת, שלפיו התובע התחייב לחלק גז מטעם הנתבעת ללקוחותיה בבני ברק באמצעות משאית משלו, לגבות מהלקוחות את התמורה ולהעבירה לנתבעת ואילו הנתבעת התחייבה לשלם לתובע תמורה מוסכמת עבור כך כמפורט בהסכם ובנספח לו. למן תחילת עבודתו של התובע אצל הנתבעת התעוררו לטענת הנתבעת בעיות רבות בהתנהלותו כגון, מקרי אלימות שלו כלפי עובדים ולקוחות של הנתבעת, התנהלות בגסות רוח ובחוסר אדיבות, אי שיתוף פעולה עם הממונים עליו ואי ביצוע עבודת החלוקה כדבעי במובנים שונים שגרמו נזק ממשי לנתבעת.
בהתחשב בכל האמור לעיל ובכלל נסיבות העניין, אני מעמיד אפוא את הפיצוי על 15,000 ₪.
סוף דבר התובע זכאי בגין התביעה ל-15,000 ₪ בצירוף 26,481 ₪ ואילו הנתבעת זכאית מכוח טענת הקיזוז בכתב ההגנה ומכוח התביעה שכנגד ל-15,000 ₪ ועל כן לאחר קיזוז, תשלם הנתבעת לתובע 26,481 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום.
בהתחשב בתוצאה, לפיה בהתחשבנות הכוללת זכאי התובע לסכום מזערי בגין תביעתו בשיעור 1.7%, תוצאה זו דומה או קרובה עד מאוד לדחיית תביעתו ועל כן מצדיקה כי כל צד יישא בהוצאותיו ביחס להליך זה כולו וכך אני מורה.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביטון אף העיד בחקירתו שנערכה בינו לתובע שיחה במסגרתה טען בפניו האחרון "שהמוטיבציה שלו ירודה" וכי "הנושא הכספי תמיד מטריד אותו וזה מונע ממנו לתת את התפוקה המאקסימאלית." (ע' 11, ש' 13).
הנתבעת אף לא הוכיחה שהיעדרויות התובע מעבודתו לצורך חופשה או מחלה הן הפסקות שאינן באות במניין קביעת סכום הפיצויים לפי סעיף 10 לתקנות פצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשכ"ד-1964 (סעיף 6 לתצהיר ביטון).
ביטון העיד בתצהירו שביום 27.5.14 "התובע התפרץ והשתמש באלימות מילולית ופיזית קשה כנגד עובד אחר של הנתבעת" שהועסק על ידה כמלגזן.
...
במחלוקת שבין הצדדים בעניין זה, אנו מקבלים את גרסת התובע מהנימוקים הבאים: ראשית התובע העיד שלא קיבל הודעה כאמור, ועדותו זו היתה אמינה עלינו; שנית על אף שהתובע טען כבר בכתב התביעה (סעיף 4 לכתבה התביעה) ובהמשך בתצהירו (סעיף 6 לתצהירו), שהודעה על תנאי העסקה לא נמסרה לו, הרי שהנתבעת לא נדרשה לעניין זה כלל בראיותיה, ותצהירו של ביטון שותק בקשר למחלוקת עובדתית זו (מעבר לעצם העובדה שלא צורפה לו ההודעה שנטען שנמסרה); שלישית ביטון אמנם טען בחקירתו הנגדית שלמיטב ידיעתו "ביום שהוא נרשם כעובד הוא מקבל הודעה על תנאי העסקה באופן אוטומטי" והמדובר ב"משהו קבוע ובסיסי שאנו עושים לכל העובדים" (ע' 12, ש' 1), אולם לא זו בלבד שהמדובר בגרסה מאוחרת שלא הועלתה בתצהירו, טענה עובדתית זו בדבר קיומו של נוהג שכזה בנתבעת לא נתמכה בראיה כלשהי; רביעית בהמשך חקירתו אמנם טען ביטון באופן ספציפי ביחס לתובע כי נמסרה לו הודעה, באמצעות מנהל המחסן שסיכם עימו את שכרו (ע' 12, ש' 11), וכן בכתב על ידי מנהל החשבונות שמסר לתובע "הודעה כתובה בדבר תנאי העסקתו בהתאם למה שסוכם עימו על ידי מנהל המחסן" (ע' 12, ש' 19).
מן הנימוקים שנפרט להלן, איננו מקבלים גם את טענתו זו: ראשית הטענה בדבר כך שהתובע עבד לעיתים גם בקווי החלוקה בסוף ימי עבודה, ולא רק במחסן, הינה טענה עובדתית מהותית שכלל לא נכללה בכתב התביעה, שבה טען התובע אך ורק שעבד כמחסנאי, די במחדל זה על מנת להצדיק את דחיית הטענה, המוכחשת על ידי הנתבעת; שנית ביטון העיד שהתובע הועסק כעובד מחסן וככזה עבודתו בוצעה במחסן החברה, כשרק "פעמים אחדות בלבד" בתקופת עבודתו יצא לחלוקת צמיגים עם מר זליאנודז'בו, שהועסק בקו חלוקה, וזאת בהתאם לדרישת התובע עצמו, שכן השניים חברים (סעיף 12 לתצהירו).
לאחר שבחנו את ראיות הצדדים, החלטנו לקבל את גרסת הנתבעת לפיה התובע קיבל הסעות מדי יום, ונפרט: ראשית ביטון העיד בתצהירו שהחברה העמידה לרשות התובע במהלך כל תקופת עבודתו סידורי הסעה על חשבונה מביתו למקום העבודה וחזרה ממקום העבודה לביתו באמצעות רכיבי החברה, והוסיף שמאחר שהתובע היה מאחר בבקרים ולא מגיע בזמן להסעה, הוא היה מצטרף לנהג החלוקה של קו הדרום בסמוך לשעה 09:00, ובסיום העבודה הוא היה חוזר לביתו עם עובד החברה ברכב החברה (סעיף 26 לתצהירו).
סוף דבר תביעת התובע מתקבלת בחלקה בלבד, כמפורט לעיל, ובהתאם תשלם הנתבעת לתובע את הסכומים הבאים: פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 7,500 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענת לבנה השיחה עסקה באלימות מילולית או פיזית.
טענותיה של שרית בענין זה היו כלליות ולא מגובות במסמך כלשהוא ויתירה מכך, אף שרית הודתה כי לא ראו בגן אלימות מצד התובעת: "אמרתי כבר כמה פעמים שלא ראינו שהיתה אלימות כלפי ילד שהיא מסוכנת. יש אלימות מילולית שתמיד אפשר לשפר. אלימות מילולית תמיד ניתנת לשפור על ידי האדם, זה הבחירה שלו. זה שהיא משכה באותו רגע, ישבנו והסברנו לה ומספר פעמים העלינו את החוזה שלה". (פרוטוקול עמ' 13 ש' 13-16) כך או כך, כאמור מוכנים אנו להניח כי אכן התקבלו תלונות מהורים כלפי התובעת.
שלמה בעדותו מסר כי היתקיימו שתי פגישות בינו לבין התובעת ושהוא ביקש מהתובעת לחזור לעבודה.
התובעת הבהירה בזמן אמת את היתנגדותה להפסקת העבודה, הגישה תביעה כבר בחודש יולי 2016 (בתיק 16604-07-16) אשר אמנם נמחקה מחוסר מעש, אולם מיד בחודש ספטמבר 2016 הגישה תביעה זו שהיא מושא דיוננו וזאת כשלושה חודשים לפני מועד הלידה המשוער.
...
התוצאה הינה כי התביעה מתקבלת בחלקה.
הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים: א. פיצוי על הפסד שכר לפי חוק עבודת נשים בסך 43,807 ₪.
כמו כן תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות ושכ"ט בסכום כולל של 6,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בחוות הדעת האמורה, בין היתר, התייחסה המומחית לנתוני רקע של התובעת, בכלל זה, חיי ילדות קשים שכללו אף חוויות של אלימות, וכך גם חיי נישואים קשים שהתחילו עת היא הייתה קטינה (ילדה את בנה הבכור בגיל 16.5) ונמשכה למערכת נישואים שכללה "אוירה של פחד עם אלימות מילולית (לא פיסית)" מצד הבעל.
עוד מתארת, כי לאחר התאונה עבדה עד חודש אפריל 2013 אך היא התקשתה לתפקד בעבודה ולכן נאלצה לקצץ את הקף משרתה, ובסוף פוטרה.
תני דוגמא? מתחת לכתף ימין, כואב לי כל הגוף, אני לא יודעת איפה נקודות הטריגר שלהם, העכוזים ירכיים" (ההדגשות אינן במקור) בנוסף, בפרק דיון וסיכום בחוות הדעת הפסיכיאטרית, ציינה המומחית, כי התובעת הפסיקה לעבוד ולתפקד בביתה, הפסיקה לנהוג, ממעטת לצאת, למעט לצורך טיפוליה הרפואיים, ולעתים רחוקות, לצורך ביקורים אצל ילדיה.
...
לפיכך, ולאחר שבחנתי את עתירות הצדדים בנדון, לדידי ניתן לקבוע, כי שיעור הגריעה מכושר ההשתכרות הולם באופן מלא את שיעור הנכות התפקודית, ואף הוא עומד על שיעור 36%.
לאחר שנתתי את דעתי לטענות הצדדים בנדון, סבורני כי טענת התובעת לפיה שכרה צפוי היה לעלות - יש בה טעם רב. העלאה כאמור, בהסתברות גבוה הייתה מתרחשת, למצער, עם העלאת השכר הממוצע במשק וצבירת ותק.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומר הראיות, אזכיר, כי ראש נזק זה בעיקרו הוא נזק מיוחד שמתייחס לעבר ולכן הוא טעון הוכחה באמצעות ראיות ממשיות.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במשפט העבודה קיים אף חוק פארטיקולארי – חוק שויון הזדמנויות, הקובע בסעיף 2 לאמור: "(א) לא יפלה מעסיק בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, טפולי פוריות, טפולי הפריה חוץ גופית, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, מקום מגוריהם, השקפתם, מפלגתם או שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותם הצפוי בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות בטחון (נוסח משולב), תשמ"ו -1986, לרבות מחמת תדירותו או משכו, כמשמעותו בחוק שירות ביטחון (נוסח משולב), תשמ"ו -1986, הצפוי להם בכל אחד מאלה:
אשר לתלמידות - ביום 2.3.2021 ספגה התובעת אלימות מילולית קשה; ביום 27.5.2021 ספגה התובעת שוב אלימות מילולית; ביום 30.5.2021 במהלך ההפסקות בנות מהכיתות הגבוהות בבית ספר פתחו את דלת הקרוון, טרקו אותה, בעטו בדלת מבחוץ וקראו לעברה של התובעת קריאות גנאי.
אכן, המנהלת פירטה הן בתצהירה והן בפנינו מהן הפעולות שנקטה כנגד גלויי האלימות המילולית והפיזית (ע' 1 ש' 27-28; ברלינר/ סע' 23-27, סע' 47-57, סע' 56-58; גולדשטיין/ סע' 19), כאשר עדות המנהלת וטענות הנתבע בכל הנוגע לצילומי האבטחה מעוררים, למצער, תמיהה (סע' 45 לסיכומי התשובה מטעם התובעת; ע' 51 ש' 29-26; ע' 52 ש' 1-3).
...
אשר על כן, ובשים לב לכללם של דברים, אנו סבורים כי על הצדדים לפעול כאמור בסעיף 107 לעיל.
לפיכך, התביעה ברכיבים אלה נדחית.
סוף דבר אשר על כן, התביעה מתקבלת בחלקה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו