מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הפסקת מירוץ ההתיישנות על פי סעיף 15 לחוק ההתיישנות

בהליך קופת גמל (ק"ג) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ערים אנו לסעיף 15 לחוק ההתיישנות, שקובע: "הוגשה תובענה לפני בית משפט, לרבות בית דין דתי, והתובענה נדחתה באופן שלא נבצר מן התובע להגיש תובענה חדשה בשל אותה עילה, לא יבוא במנין תקופת ההתיישנות הזמן שבין הגשת התובענה ובין דחייתה". יפים לעניינו דברי בית המשפט בתיק ע"א 1650/00 זיסר נ' משרד הבינוי והשיכון פד נז (5) 166, שם נפסק כי: "הוראה זו, שעניינה הפסקת מרוץ ההתיישנות, היא נקודת קישור בין דין ההתיישנות לעיקרון מעשה-בית-דין במובן הזה: היא מבקשת להקל עם בעל-דין שהגיש תובענה שנדחתה בלא שחל עליה עיקרון מעשה-בית-דין, להגיש תביעה חדשה באותה עילה בלא שתקופת ההיתדיינות הראשונה תיחשב במניין תקופת ההתיישנות. הרעיון העומד מאחורי הסדר זה נועד להקל עם תובע המבקש למצות את יומו בבית-המשפט ולקבל הכרעה משפטית לגופה של תביעתו בלא שתיטען נגדו טענת היתיישנות המתבססת, בין היתר, גם על תקופת ההיתדיינות הקודמת, אשר מסיבות שונות לא אפשרה לו למצות את מלוא זכויותיו הדיוניות, ולכן היא גם איננה מהוה מעשה-בית-דין. הסדר זה מתקשר עם מתן משקל נכבד לזכות הפנייה לערכאות, אשר הפכה זכות בעלת ממד חוקתי ...ועם התודעה כי מרוץ ההתיישנות מופסק למשך תקופת ההיתדיינות הראשונה מקום שהתובע לא ישן על זכויותיו, אלא להפך – הפעילן, אלא שמסיבות שונות לא הועילה ההיתדיינות הראשונה למצות את זכויותיו הדיוניות, ולכן מערכת כללי הדיון מאפשרת לו לשוב ולתבוע שנית באותה עילה. בנסיבות אלה גם דיני היתיישנות באים לקראת אותו מתדיין ונותנים לו הקלה בחישוב תקופת ההתיישנות כדי שתביעתו השנייה לא תיחסם מחמת היתיישנות. הקלה זו מותנית בכך שהיא אינה עומדת בסתירה לעיקרון מעשה-בית-דין, והיא תוחל רק מקום שהתובענה השנייה אינה חסומה לדיון מפאת מעשה-בית-דין. הפסקת מרוץ ההתיישנות על-פי סעיף 15 לחוק ההתיישנות קשורה איפוא קשר אמיץ לדיני ההחלה של עיקרון מעשה-בית-דין, ועל רקע קשר זה נבחן את הקף הפריסה של הוראותיו. בדרך-כלל דחיית תובענה לגופה מהוה מחסום בפני הגשת תובענה חדשה באותה עילה משום עיקרון מעשה-בית-דין... במקורו הוחל סעיף 15 על מצבים שבהם התביעה הראשונה נדחתה מטעמים טכניים שונים, ולא נתקיים כל דיון לגופה. כזו הייתה היתייחסות המחוקק לעניין זה בדברי ההסבר להצעת חוק ההתיישנות, תשי"ז-1957 (ה"ח תשי"ז, בעמ' 285):"סעיף 16 ..מוסיף הוראה חדשה, לפיה אם נדחתה תביעה ללא דיון בגופו של ענין אלא על סמך טענות פרלימינאריות כגון חוסר סמכות וכדו', לא יובא במנין תקופת ההתיישנות אותו פרק זמן שבין הגשת התביעה ודחייתה כדי לא לקפח את בעל הדין שהפסיד את זמנו בגלל טעות פורמאלית בהגשת התביעה".למסגרת זו ניתן להכניס מצבים שבהם כתב-תביעה נמחק משום שאינו מראה עילת תביעה, או מקום שבו תובע מבקש לחזור בו מתביעתו בתנאים שלא ימנעו את הגשת התביעה מחדש (תקנה 154(א) לתסד"א), או מקום שתביעה נמחקת מחמת חוסר מעש (תקנה 156 לתסד"א).
...
לנוכח האמור, לא מצאנו שהתובעת הוכיחה את תביעתה ברכיב זה ולפיכך היא נדחית".
סוף דבר לנוכח כל המפורט, הגענו לכלל מסקנה כי דין תביעתה של התובעת להידחות.
התובעת תשלם לכל אחת מהנתבעות סך של 5,000 ₪ בגין הוצאות ושכ"ט עו"ד וזאת בהתחשב שהינה גמלאית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

על פי סעיף 15 לחוק, מופסק מירוץ ההתיישנות במקרים בהם הגיש בעל דין תובענה שנדחתה, מבלי שחל עליה עיקרון מעשה בית דין, באופן בו מתאפשרת הגשת תביעה חדשה באותה עילה בלא שתקופת ההיתדיינות הראשונה תיחשב במניין תקופת ההתיישנות (ע"א 1650/00 זיסר נ' משרד הבינוי והשיכון, פ"ד נז(5) 166, 178 ).
...
לאור האמור, אני קובעת כי עילת התביעה נגד המבקשים התיישנה ומורה על דחיית התביעה נגדם.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

לטענת המבקשת, בנסיבות שבהן שתי תביעות קודמות נמחקו, האחת – על פי יוזמת התובעת, והאחרת – על פי יוזמת ביהמ"ש, אין תחולה להוראות סעיף 15 לחוק ההתיישנות.
ביהמ"ש העליון בע"א 1650/00 זיסר נ' משרד הבינוי והשיכון, פ"ד נז (5) 166, לא עסק ישירות בשאלה העולה בעיניין שלפניי, אך נידרש לדיון בסעיף 15 לחוק ההתיישנות ותכליתו, ובהקשר זה נאמרו מפי כב' השופטת פרוקצ'יה הדברים הבאים: "... הוראה זו שעניינה הפסקת מרוץ ההתיישנות מהוה נקודת קישור בין דין ההתיישנות לעיקרון מעשה בית דין במובן הבא: היא מבקשת להקל עם בעל דין שהגיש תובענה שנדחתה בלא שחל עליה עקרון מעשה בית דין להגיש תביעה חדשה באותה עילה בלא שתקופת ההיתדיינות הראשונה תיחשב במנין תקופת ההתיישנות.
...
כן היא טוענת, כי חוסר המעש מצד המשיבה שולל ממנה את הזכות להישען על הוראות סעיף 15 הנ"ל. דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי להורות על דחיית הבקשה, מהטעמים שאפרט להלן.
מכאן מתבקשת המסקנה, כי התובענה שלפניי לא התיישנה.
הבקשה לסילוק התביעה על הסף נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

כפי שיפורט להלן, לא מצאתי ממש בטענה זו. סעיף 15 לחוק קובע כלהלן: "הוגשה תובענה לפני בית משפט, לרבות בית דין דתי, והתובענה נדחתה באופן שלא נבצר מן התובע להגיש תובענה חדשה בשל אותה עילה, לא יבוא במנין תקופת ההתיישנות הזמן שבין הגשת התובענה ובין דחייתה" פרשנות סעיף זה נדונה בפסק דינו של בית המשפט העליון ב-ע"א 1650/00 מרדכי זיסר נ' משרד הבינוי והשיכון, פד"י נז(5) 166 (2003)‏‏, שם נקבעו שלושה תנאים להפסקת מירוץ ההתיישנות לפי סעיף 15 לחוק: האחד, ההליך הראשון עניינו בתובענה שנדחתה; השני, התביעה בהליך השני הנה בעילה זהה לזו שבהליך הראשון; השלישי, התובענה הראשונה נדחתה באופן שאינו מונע הגשת תובענה חדשה באותה עילה.
על פי הכלל של השתק עילה, משנדונה תביעה לגופה והוכרעה על ידי בית משפט מוסמך, אין מקום להזקק לתביעה נוספת בין אותם צדדים או חליפיהם, אם זו מבוססת על עילה זהה [עניין קלוז'נר, עמ' 583 ז' – 584 א', עמ' 593 ד'], אלא אם בהליך המאוחר נתבעו סעדים נוספים שמצמיחה אותה עילה לאחר שבית המשפט נתן היתר לפיצול הסעדים [תקנה 45 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ותקנה 25(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018].
על כן, מצאתי כי התובעים לא היו מנועים לתבוע בעילה זו על אף שלא התבקש על ידם פיצול סעדים, אלא שעל פי מסקנתי דלעיל, עילת התביעה היתיישנה.
...
לסילוק מלא וסופי, ישלמו הנתבעים לתובעים סכום כולל (כולל ש"ט, הוצאות וכיוצ"ב) בסך 800,000 ₪.
התוצאה אשר על כן, אני מקבל את בקשת הסילוק ומורה על דחיית התביעה מחמת התיישנותה, ולגבי מרכיבי התביעה שעניינם אובדן הרווחים בשל המכירה המוקדמת וכן השבת חלק יחסי של התמורה בשל מסירת בתים בשטח יותר קטן, גם מחמת השתק עילה.
אני מחייב את התובעים, ביחד ולחוד, לשלם לנתבעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של- 10,000 ₪, אשר ישולם בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן – הוא יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

הנתבעים הוסיפו כי אין בניהול התביעה מכוח העילה השטרית על מנת להפסיק את מירוץ ההתיישנות מכוח עילות אחרות.
לטענתם, על פי סעיף 15 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 (להלן: "חוק ההתיישנות"), יש לנכות ממניין תקופת ההתיישנות את התקופה בה נוהל ההליך הקודם, קרי החל מחודש 3/2011 עד 12.4.2018 - המועד בו ניתן פסק הדין בערכאת העירעור.
"המונח 'עילת תובענה' אינו בעל משמעות מונוליטית, תוכנו משתנה בהתאם להקשר הדברים ולתכלית ההסדר המשפטי שבמסגרתו הוא עולה. זהו מונח מסגרת שמהותו משתנה על פי המטרה שנזקקים לה לצורך הגדרתה". לעניין תחילת מרוץ ההתיישנות של תביעה נגד ערב, הגישה הרווחת בפסיקה היא, כי היא מתחילה עם מתן דרישה לחייב/הערב (ראו: ע"א (ת"א) 42465-10-11 הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' ישראלי רחל (13.1.2013), (פסקה 9, וההפניות שם)).
...
אומר כי אין בידי לקבל טיעון זה, הן מטעמים דיוניים והן מטעמים מהותיים, ואבאר.
סוף דבר על יסוד כל המקובץ לעיל, התביעה התיישנה עוד בטרם הוגשה.
לפיכך, התביעה נדחית על הסף מחמת התיישנות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו