הפטר מחוב מזונות בתיק הוצאה לפועל

המל"ל מיתנגד לבקשה ומציין כי הפטר חייבים מתשלום מזונות עלול לעודד היתחמקות מתשלום חוב מזונות, מתוך הנחה כי יתקבל הפטר בהמשך הדרך, והתשלום יתבצע על ידי המל"ל. עם זאת, לפנים משורת הדין וכמקובל לגבי חייבי מזונות המקבלים קצבת נכות מהמל"ל, הודיע המל"ל כי הוא נכון להמשיך ולבצע קזוז חודשי בשיעור של 10% מקיצבת הנכות לה זכאי המבקש מבלי שיינקטו כנגדו פעולות אקטיביות בהוצאה לפועל.

סיכומו של דבר, כי בהיתחשב בגילו של המערער; בהיתחשב במצבו הרפואי; בהיתחשב בזמן הרב שחלף מפתיחת תיק ההוצאה לפועל; בהיתחשב שאין למבקש נכסים והשתכרותו היחידה היא קצבת נכות אשר עומדת בפועל על סך של כ-2,500 ₪; בהיתחשב בכך שחובו הכולל עומד נכון להיום 53,572 ₪ כך שקיזוז מתוך קצבת הנכות המינימלית צפוי להמשך עד תוחלת ימיו - בהיתחשב בכל אלה, אני סבור כי מצבו ניכנס לגדר המקרים בהם ראוי להחריג את תשלום חוב המזונות בהתאם לשיקול הדעת המסור לבית המשפט בסעיף 69(א)(3) לפקודה.

...

סיכומו של דבר, כי בהתחשב בגילו של המערער; בהתחשב במצבו הרפואי; בהתחשב בזמן הרב שחלף מפתיחת תיק ההוצאה לפועל; בהתחשב שאין למבקש נכסים והשתכרותו היחידה היא קצבת נכות אשר עומדת בפועל על סך של כ-2,500 ₪; בהתחשב בכך שחובו הכולל עומד נכון להיום 53,572 ₪ כך שקיזוז מתוך קצבת הנכות המינימאלית צפוי להמשך עד תוחלת ימיו - בהתחשב בכל אלה, אני סבור כי מצבו נכנס לגדר המקרים בהם ראוי להחריג את תשלום חוב המזונות בהתאם לשיקול הדעת המסור לבית המשפט בסעיף 69(א)(3) לפקודה.

כפי שציינתי לאחרונה, אני סבור שראוי – ולו משיקולי יעילות ומהשיקולים שפורטו בע"א 8993/04 הנ"ל – כי החלטות מעין אלו יידונו על דרך של בקשת רשות ערעור (רע"א 7568/13 פלוני נ' פלוני (31.12.2013)).

אשר על כן אני מקבל את הבקשה ומורה על הרחבת גדר ההפטר, כך שיינתן למבקש הפטר גם מחוב המזונות למל"ל. ניתנה היום, כ"ח בשבט התשע"ד (29.1.2014).

אקדים ואציין שלאחר שבחנתי את הבקשה הנידונה, ולמרות שהתנהגותו של החייב הייתה נגועה משך שנים רבות בחוסר תום לב קצוני, מצאתי לנכון לקבל את הבקשה בחלקה, בשים לב לכלל הנתונים שהונחו לפניי ולאמות המידה הרלבנטיות שנקבעו בהלכה הפסוקה, ולהעמיד לחייב הפטר חלקי בשיעור של מחצית מיתרת חוב המזונות שנצברה בתיק ההוצאה לפועל.

...

"אי לכך, אני קובעת כי גירסתו של הנתבע באשר להשתכרותו איננה אמינה בעיני וכנראה שגירסתה של התובעת מס' 1 בדבר הכנסותיו מתקבלת יותר על הדעת לאור צורת חייו של הנתבע". החייב היה בגיל 33 שנים בעת שניתן פסק הדין בעניין דמי המזונות הזמניים, ויש יותר מיסוד לקביעה שבמהלך עיקרה של התקופה הרלבנטית, עד לתקופה האחרונה ממש, מצב בריאותו היה שפיר ויש להחזיקו כמי שהיה ביכולתו לעבוד, להשתכר היטב, ולעמוד בתשלומי המזונות.

יוצא אפוא שהחייב לא שילם את דמי המזונות שנפסקו עליו, למעט סכום זעום ביותר גם לשיטתו, במהלך שנים רבות שהיה צעיר ובריא, ואף היה בעבר בקשר של זוגיות ונולדו לו ילדים נוספים.

הנושה תפעל לעדכון יתרת החוב בתיק ההוצאה לפועל בהתאם להחלטה זו. הנושה יכולה לנקוט בהליכי גבייה בתיק ההוצאה לפועל לגבי יתרת החוב בהתאם להחלטה זו. בשים לב לכך שהחייב הצהיר על שני נושים שהחובות בעניינם אינו ברי הפטר לפי הדין, וזאת מבלי לגרוע מהקביעות שנעשו בהחלטה זו, אני מורה על ביטול ההליך.

נטען כי החוב הכולל נצבר בשנים 2004 ועד 2021 בסך של 230,747 ₪ מתוכו נגבה בסה"כ 33,326 ש"ח בתיק ההוצאה לפועל.

"כושר הפרעון הנוכחי של החייב, ועד כמה הוא צפוי להשתנות בעתיד; קיומם של נכסים בבעלותו; גילו ומצב בריאותו; מצבו האישי והמשפחתי; נסיבות הווצרות החוב; אם המדובר בחוב לעבר בלבד, או בחוב שוטף שממשיך להיצבר; חלוף הזמן מעת יצירת החוב, בשים לב לשאלת 'תרומתו' של החייב להתמשכות ההליכים בעיניינו, כדי למנוע מצב שבו יעדיף חייב להישתמט מתשלום במשך זמן ממושך, על מנת שבסופו של יום יופטר ממנו; אם החייב עשה מאמצים לפרוע את החוב מיוזמתו, או שמא החוב נפרע במקצתו רק בעקבות הליכים שנקטו הזכאים; אם החייב עודנו חב בסיפוק צרכי המחייה השוטפים של הזכאים למזונות, ובפרט קטינים, לעומת מצב שבו החוב נוגע לעבר הרחוק, שאז חוב המזונות הפסוק מאבד מאופיו המקורי ומתקרב יותר במהותו לחוב כספי רגיל; מצבם הכלכלי הנוכחי של הזכאים למזונות; האם תפגע זכותם של החייב או של הזכאים לקיום מינימאלי בכבוד; אם החייב מיצה את האפשרויות העומדות לרשותו בגדרי הליכי ההוצאה לפועל, ואם יהיה באלה כדי להביא תועלת ממשית לנושים; עמדותיהם של בעלי התפקידים בהליך פשיטת הרגל". כמו כן, נקבע בפסק הדין סלימאן כי בשיקולים המרכזיים שעל בית המשפט לבחון מופיע תום ליבו של החייב בתקופה שבטרם הגשת הבקשה לפשיטת רגל.

...

הממונה סבר כי דין הבקשה להידחות מאחר והיחיד אינו עומד בקריטריונים שנקבעו בפסיקת בתי המשפט למתן הפטר מחובות המזונות, למרות נסיבותיו האישיות.

לאחר ששקלתי את הכללים הנ"ל ביחס ליחיד, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה ואפרט.

לאור כל האמור, משנקבע חוסר תום לב מתמשך ביצירת החוב למשיב 3, אין מקום לקבל את בקשת היחיד להחלת סעיף 175(ב)(2) לחוק חדלות פירעון על חוב המזונות ואני דוחה אותה.

בפניי בקשת החייב להורות כי צו ההפטר שניתן בעיניינו יחול גם על חוב המזונות שנכלל בתיק הוצאה לפועל שפתח כנגדו המוסד לביטוח לאומי (להלן: "חוב המזונות").

...

כן צוין כי אין בעובדה כי המל"ל לא הגיש תביעת חוב בהליך כדי לשנות ממסקנה זו. כלומר, אין המדובר במקרה חריג או קיצוני המצדיק סטייה מהכלל ואין הצדקה מוסרית להיעתר לבקשה, שעה שהחייב לא נשא בחובות כלפי ילדיו לאורך השנים והקופה הציבורית היא שתמכה בהם במקומו.

דיון והכרעה – לאחר ששקלתי את טענות הצדדים והוראות הדין – שוכנעתי כי דין הבקשה להידחות.

בנסיבות שתוארו, אין להעדיף את טובת החייב על פני טובת הקופה הציבורית והנושה מל"ל. לאור כל האמור, דין הבקשה להידחות.

כן טען כי אישור המסירה בתיק ההוצאה לפועל שניפתח לגביית חוב המזונות נימסר בכתובת לא עדכנית חרף העובדה כי עבר באותה עת והיה מוכר במערכת של המוסד לביטוח לאומי.

הנאמן ציין כי לאור העובדה שהיחיד ידע על חוב המזונות משנת 2014 כפי שעולה מתצהיר ההסתבכות שלו, ובאותה שנה אף החל לעבוד בעבודה מסודרת ומהלך השנים לא פעל להקטנת חוב המזונות, הרושם הוא כי פעל על מנת לקבל הפטר מחוב המזונות – לפיכך חרף העובדה כי היחיד נעדר כושר הישתכרות, היתנהלותו ביצירת החובות היא בחוסר תום לב ולכן יש לאפשר קזוז מינימאלי לטובת החוב.

...

הנאמן הצטרף לעמדת המוסד לביטוח הלאומי וסבר כי יש לדחות את הבקשה.

בסיכומם של הדברים - לאחר שבחנתי טענות הצדדים לא שוכנעתי כי מתקיימות בענייננו הנסיבות החריגות המצדיקות הפטר מחוב המזונות.

נוכח החלטתי דלעיל, ולאור קיומו של חוב לרשות האכיפה והגבייה, יודיעו הנאמן והממונה בתוך 15 ימים מהיום, האם ניתן ליתן ליחיד הפטר מיתר חובותיו ללא צורך בקיום דיון.