הפחתת שכר טרחת עורך דין ללקוחה שביקשה סיוע משפטי חינם

המשיבים טוענים, שמדובר בעירעור עובדתי ואין להתערב בממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק הדין, עת נדחתה גרסת המערערת ובית המשפט ביכר את גרסת המשיבים; המערערת לא הגיעה לבית המשפט לחפש סיוע משפטי בחינם כיוון שאין בבית המשפט סיוע משפטי שכן הם נמצאים במקום אחר; הודעת העירעור אינה מעלה נימוקים לטעויות בפסק הדין של בימ"ש, אשר קבע, כי היתנהל משא ומתן בין הצדדים, המערערת חתמה על ההסכם הראשון ואף ביקשה לתקנו אז חתמה על ההסכם השני, המיטיב עמה.

דיון: סיכסוך כספי בין המשיבים, עורכי דין במקצועם, אשר סיפקו שירותים משפטיים למערערת הוא הבסיס לערעור זה. עיקר המחלוקת נסוב סביב הסכם שכר הטירחה עליו הוחתמה המערערת והנסיבות אשר הובילו לחתימתה על הסכם זה. המערערת ממקדת טענותיה בשתיים: אחת, כי דין הסכם שכר הטירחה להתבטל משלא קוימה התחייבות המשיבים, ושתיים, כי דין הסכם שכר הטירחה להתבטל מפאת קיומו של עושק.

. מצופה מעורך הדין לנהוג באחריות ובנאמנות כלפי לקוחו גם אם משמעות הדבר להרויח פחות או לחלופין לא להרויח כלל ולהסביר כי ניתן לפעול למיצוי הזכויות גם ללא סיוע משפטי מיוחד.

במצב זה לא היה מקום להפחתה של 30% משכר הטירחה, אלא לדחות התביעה, שכן אילמלא פגשה במשיב בביהמ"ש היתה בסופו של יום מגיעה לסיוע משפטי וזוכה לקבלת השרות בחינם.

...

מאז לא נעשה דבר ע"י המשיבים לקידום צו הירושה ובסופו של דבר צו הירושה וחלוקת העיזבון בוצעו ע"י ב"כ המערערת, שמייצגה בתיק זה. טוענים המשיבים שההסכם הוא תלוי תוצאה, אלא שבפועל הם לא הגורם היעיל המרכזי או אפילו שולי לתוצאה שהתקבלה מכיוון שלא הם אלה אשר גרמו לתוצאה, הם לא הגישו בקשה לצו ירושה כלל, ההתנגדות שהגישו לרשם הירושות הוחזרה להם, כאמור, וצו הירושה לא הוצא על ידם.

המסקנה המתבקשת היא שהמשיבים למעשה לא קיימו התחייבותם על פי הסכם שכר הטרחה, שעה שלא טיפלו בהוצאת צו ירושה ודי בכך כדי לדחות התביעה.

סוף דבר - אני מורה על קבלת הערעור ודחיית התביעה; אם בשל אי קיום התחיבויות המשיבים על פי ההסכם, אם בשל הדרך בה הובאה המערערת למשרד המשיבים, שעה שהיתה זכאית ליצוג מטעם הסיוע המשפטי ואם בשל ניצול מצבה, אשר די בכל אחד מאלה - כשלעצמו - כדי לקבל הערעור.

לדבריה "חזרנו למשרד ושם באמצעות הבהלה שהתובע הכניס אותי החתים אותי על הסכם ולפיו אני אשלם 20% מערך הבית שלי שיימכר על ידי התובע ולא פחות מ- 50,000 ₪.."סעיף 19 לתצהיר) (ההדגשות שלי – מ.ח.נ). לטענת הנתבעת בתצהירה לא קיבלה את ההסכם ליד והתובע לא תירגם לה את ההסכם והכתוב על גבי ההסכם כאילו תורגם אינו נכון. לטענת הנתבעת לאחר מספר ימים הגיע למשרד התובע וביקשה לקבל את ההסכם אך עו"ד שינפלד סירבה ולאחר שאיימה בפנייה ללישכת עורכי הדין, מסרה לה את ההסכם. לדבריה "בדקתי אותו ומיד חזרתי ודרשתי לקבל את המסמכים שלי ופטרתי אותם, הסברתי להם שבסך הכל בקשתי עו"ד מטעם הסיוע המשפטי, שהרי אין לי כל הכנסה" (סעיף 21 לתצהיר)(ההדגשה שלי – מ.ח.נ).

עיון במכתב התלונה בו נכתב בין היתר כי לאחר שבעלה של הנתבעת נפטר פנתה לבית המשפט לסיוע משפטי וכן נכתב "פניתי לבן אדם שהיה בפנים לגבי סיוע משפטי חינם והוא אמר שהוא עורך דין, ואם אני לא יהיה מטופלת על ידו אני יישאר ללא בית, תוך חודש ימים והוא הבטיח לעשות את הכל בשבילי, לאחר ששמע את הסיפור, נתן לי כתובת ואמר שהמשפט שהוא יחד עם שותפה שלו ינהלו את המשפט וייגבו על שירותם 50,000 שקל. לאחר שהדירה שלי תמכר. הייתי המומה אך מרוב הפחד שאצטרך לגור ברחוב הסכמתי וחתמתי גיליון הסכם שכר טירחה אשר היה מודפס בעברית. אינני יודעת לקרוא בעברית וכדי לוודא שמה שבעברית כתוב מה שסוכם פניתי לבן אדם שקורא ומבין עברית היטב. לאחר קריאת הסכם שכר הטירחה ותרגום לשפה הרוסית התברר שאני אצטרך לשלם 20% מהסכום שאני יקבל ממכירת הדירה בצרוף מע"מ ולא פחות מ- 50,000 שקל. למרות ששני עורכי דין שפניתי הם דוברי רוסית הם לא הסבירו לי ברוסית מה שהיה כתוב בגיליון והתעקשו שמדובר רק ב- 50,000 שקלים, בדרך של שקרים וללא טפול ישר והוגן בלקוח..." (השגיאות במקור וההדגשות שלי - מ.ח.נ).

כמו כן, עולה מגרסאותיה כי היא ידעה במעמד החתימה על ההסכמים כי השרות ניתן בתשלום שלא יפחת מסך של 50,000 ₪ ועל כן, אף אם בתחילה חיפשה שירות משפטי חינם, בהמשך ידעה על מחיר השרות ובכל זאת ומטעמיה בחרה להיתקשר בהסכם שכר טירחה.

...

על אף שהדבר לא נטען ברחל בתך הקטנה אני סבורה כי לא הוכחו עושק, כפייה, איומים או מצג שווא.

אני סבורה בכל הכבוד הראוי שטענות הנתבעת בעניין זה לא הוכחו כלל ועיקר.

משכך בין אם בשל חתימתה של הנתבעת (אף לשיטתה) על הסכם ת/1 ובין אם בשל חתימתה על ההסכם המתוקן ת/2, בהתחשב בכך שאומד דעתם המשותף של הצדדים היה כי הנתבעת תשלם לתובעים סך של 50,000 ₪ בעבור השירותים שנתנו לה, אני סבורה כי דין התביעה להתקבל ואולם, בשל הפגם שנפל בהתנהלות התובע ביחס לאופן בו הגיעה הנתבעת למשרדי התובעים, הרי שיש מקום להפחית מסכום זה 30% אשר יהא ביטוי לפגם זה. סוף דבר, הנתבעת תשלם לתובעים תוך 30 יום סך של 35,000 ₪.

אם לא די בכך, הוא אף הסכים לבקשת המערער להפחית את שכר טירחתו והעביר למערער את יתרת סכום התמורה בהפחתת שכר טירחתו המופחת.

כך הכחיש כאילו מדובר בסיוע בלבד, בה בעת שייצגו והשקיע עבודה רבה תוך שהסביר את נושא נקיטת ההליכים על ידי אריאלה כולל פקודות מאסר, וכי הצליח במסגרת הסכם הגירושין לבטל את כל ההליכים המשפטיים נגד המערער תוך הכחשה כאילו המערער ביקש משמורת משותפת וכי האחרון גם אישר את סכומי המזונות.

התביעה העיקרית, מבחינת סדר הגשתה ולא מבחינת הסכומים המדוברים, הנה תביעת המשיב לשכר טירחת עורך דין.

מדובר בגירסת המשיב מצד אחד ולפיה סוכם כי יקבל שכר טירחה בשיעור של 2% בתוספת מע"מ משווי הבית, וכאשר מצד שני גרסת המערער לפיה פעל המשיב כמסייע בלבד, תוך הוספת גרסה כי דובר על תשלום של 1,000 ₪ לדיון, וכאשר אמו היא זו ששילמה סכום זה. כפי שקבע בית משפט קמא וכעולה גם מהעדויות, לא מדובר על ייצוג של לקוח מזדמן אלא מדובר בקשר קודם בין אחיו של המערער, איתן, לבין המשיב.

יתר על כן, כפי שאף המערער עצמו טען, האם מדובר כלשונו ב"שומר חינם" או מדובר ב"שומר שכר" דהיינו האם פעל המשיב כמתנדב וכחבר או כעורך דין אשר אמור לבוא על שכרו.

...

לרבות נוכח האמור לא שוכנענו כי בנסיבותיו של המקרה דנן יש מקום להתערב בממצאים עובדתיים לרבות התרשמות ושאלת מהימנות, של הערכאה הדיונית (ראו ע"א 3773/16 עו"ד איתן ארז בתפקידו כנאמן לנכסי החייבת רחל סופר נ' סופר (3.10.18)).

לאור כל האמור יש לדחות את הנטען על ידי המערער ובמיוחד אותן התרסות כלפי בית המשפט וכשלא מצאנו כי יש בסיס לאשר נטען על ידו לרבות בכל הקשור לאופן ניהול ההליך או לאשר נטען אודות תוכנו של פסק הדין.

לאור כל האמור הערעור נדחה ואנו מחייבים את המערער לשלם למשיב שכ"ט עו"ד בסך 30,000 ₪.

כתב תביעה התובע טען כי הנתבעת, עו"ד, ייצגה אותו בהליך משפטי וגבתה עבורו כספים, אך העבירה אליו רק חלק מהם ולכן ביקש לחייב אותה לשלם לו, לאחר קזוז שכר טירחתה, הסך של 143,165 ₪.

בין הצדדים הוסכם בשעתם כי בעבור הטיפול בעיניינו של הלקוח ישלם הלקוח לעורכת הדין סכום שווה ערך ל- 2,000 דולר ומע"מ. הסיכום, בין שהיה בכתב ובין שהיה בעל פה, הוחלף על ידי הנתבעת, בשלב כלשהוא שאינו זכור לתובע, כאשר זו העמידה את שכר הטירחה על שיעור של 10% מתקבולים שיתקבלו בעתיד, סכום שעולה על הסיכום המקורי, אך התובע לא היתנגד לו בשעתו ואינו מיתנגד לו גם כיום.

לא לחינם, בימ"ש תאר ההיתדיינות בעיניין בקשת הנתבעת לבטל פסק הדין בטענה שכתב התביעה לא הומצא לידיה.

אין בטענה תמוהה זו כדי לרפא מחדלה להגיש החשבונית לפני בימ"ש. בימ"ש דוחה טענת הנתבעת בסיכומיה לפיה החשבונית "אינה מעלה או מורידה לעניין הסכם שכ"ט." הוצאת חשבונית בזמן אמת לפי הגרסה של הנתבעת לגבי חישוב שכרה היה מסייע לה להוכיח כי אין זו גרסה כבושה כפי שהעידו התובע ושני עדיו.

הפחתת שכר הטירחה בסך של 42,971 ₪ וסכום בסך של 250,374 ₪ שכבר קיבל והוספת הסך של 6,000 ₪ שלטענתו כבר שילם לנתבעת, מביאה לסכום התביעה בסך של 142,365 ש"ח. במהלך שמיעת הראיות, התברר שהתובע לא תיקן כתב התביעה בעקבות קבלת השיק בסך של 143,000 ₪, לאחר הגשת התביעה.

...

אולם, גם אם פרט זה נכון, אין בכך כדי להביא למסקנה ששני העדים בדו מליבם קיום שתי פגישות שונות.

כמו כן, הנתבעת תשלם לתובע האגרות ושכר העדים בהם נשא.

סוף דבר בימ"ש מחייב הנתבעת לשלם לתובע כלהלן: הסך של 128,065 ₪ צמוד בתוספת רבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד מועד התשלום בפועל.

התובע הוא עורך-דין, אשר ייצג את הנתבעים, כחלק מקבוצה ששל מיוצגים שמנתה 1,107 אנשים, בהליכים משפטיים שעניינם במכירת מניות חברת "נצבא" ל־"איירפורט סיטי". התביעה נסמכת על הסכמי שכר טירחה לייצוג משפטי, כאשר התובע טוען כי הנתבעים חבים לו סכומים בגין הסכמי שכר טירחה מימים – 02.07.2013 (הסכם בין התובע לנתבעים 1 ו- 4), מיום 10.07.2013 (הסכם בין התובע לנתבע 3) ומיום 01.10.2013 (הסכם בין התובע לנתבע 2) (להלן: "הסכמי שכר הטירחה").

בסעיף 8 לכתב התביעה, מציין התובע כי היתקיימה בוררות בפני הבורר רון גיאת (להלן: "הבורר גיאת"), וזאת במסגרת הליך בוררות שהתנהל בין התובע לבין אחד מלקוחותיו, אשר חתם על הסכם זהה להסכמי הבוררות שבענייננו.

משקולי אגרה, ולאור הודעות קזוז, הפחית התובע את שיעור שכר הטירחה והעמידו על סך של 100,000 ₪ לכל אחד מהנתבעים.

בבקשה, טוענים הנתבעים כי התובע, עו"ד במקצועו, מסתיר מסמכים בקשר לייצוג הנתבעים, תוך ניסיון פסול לנהל את ההליך המשפטי "בקלפים סגורים" ולהציג מסמכים חלקיים בלבד.

המסמכים הנדרשים רלבאנטיים להגנת הנתבעים ולא לחינם התובע מסתיר את המסמכים ולא מעביר אותם לנתבעים.

אין בהסכמי שכר הטירחה ובהם פרטים אישיים של צדדים שלישים שאינם מעניינם של הנתבעים והם חיסויים , כדי לסייע לבירור ההליך.

...

דיון והכרעה לאחר שטענות הצדדים נבחנו, דין הבקשה להתקבל בחלקה, ולהלן יבוארו הטעמים לכך; בגילוי מסמכים, הכלל הוא כי ההליך יתנהל במתכונת של "קלפים גלויים" וגילוי מירבי (ראו, בין היתר, רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' איזנברג, פ"ד ס(3) 264).

יחד עם זאת, לאור הטענה כי כלל ההסכמים אחידים, לאור כמותם, ובהינתן שההסכמים הם עם צדדים שלישיים, אשר אינם צד לתביעה זו, הכף נוטה לקבלת טענות התובע בעניין, ולפיכך דין הבקשה בהקשר זה, דחייה.

סוף דבר הבקשה מתקבלת בחלקה כאמור לעיל.