הפחתת מזונות עקב מדור בבית הסבים

בפסיקת מזונותיו של קטין, יפסוק לו בית המשפט בגין מזונותיו, גם כאשר לא הובאה בפניו ראיה כלשהיא בדבר יכולתו של החייב במזונותיו.

בגדר מזונותיו של הזכאי למזונות יכללו גם הוצאות המדור והוצאות אחזקת הבית.

בעיניין זה ציין כבוד השופט צ' ויצמן בעמ"ש 45565-07-20 (פסק דין מיום 18.2.2021, פורסם במאגרי הפסיקה האלקטרוניים) את הדברים הבאים: " כפי שצוין ע"י בית משפט קמא, ולמעשה אף אחד מהצדדים לא חלק על כך, שיעור צרכי קטין המחלק את זמנו בין שני בתים לא יפחת על דרך הכלל מסך של 2,250 ₪ לחודש, כאשר סך זה אינו כולל את עלויות מדורו ואחזקתו. הערכה זו התקבלה ע"י עשרות מותבים בערכאות השונות והיא מהוה, מזה זמן, מעין כלל אצבע בקביעת מזונות קטין הנידרש לרמת חיים "רגילה" (ראו לעניין זה רמ"ש (מרכז) 59188-10-18 נ. נ' נ. (2018); עמש (תל אביב) 12792-10-19 - ע' נ' נ' ע' ע' נ', (2020) ; עמ"ש (מרכז) 65692-11-19 ד.ס. נ' ל.צ.ס. (22.9.20) תלהמ (ירושלים) 6984-07-19 - פלונית נ' פלוני, (2020); עמ"ש (חיפה) 56000-10-18 פלוני נ' פלונית (2019); עמ"ש (מרכז) 21704-03-18 א.ו נ' א.ו (2019)).

בנסיבות תיק זה, כאשר הקטינים חולקים את זמנם באופן תיאורטי בצורה שווה בשני בתי הוריהם, אך בפועל במועדים בהם צריכים לשהות אצל האב מבלים חלק ניכר מהזמן בבית הסבים ובדירת האב רק בסופי שבוע (אף זאת כאמור לסירוגין) ויש בהכנסת כל אחד מההורים כדי לספק מלוא צרכיהם ההכרחיים של הקטינים בעת שהותם עמו ואף מעבר לכך, לא מצאתי לחייב את הנתבעת לשלם דמי מזונות לתובע, בגין צרכי הקטינים בעת שהותם בביתו וכן מצאתי לקבוע כי קיצבת הילדים תשולם לידי האם.

...

לאור כל האמור לעיל ובשים לב לכך שכל גורמי הטיפול והגורמים המקצועיים תומכים בהותרת המצב הנוכחי של אחריות הורית משותפת וחלוקת זמני שהות שוויונית של הקטינים אצל כל אחד מהבתים של הוריהם, לרבות החלוקה הפנימית בין הבית של האב לבית הסבים (הוריי האב) המעורבים באופן חיובי בחיי הקטינים, אני מוצאת לקבוע כי המתווה הזמני שנקבע בהחלטתי מיום 12.1.2021 יוותר על כנו ויהפוך למתווה קבוע.

אשר על כן נפסק כדלקמן: בהמשך ישיר להוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 אני קובעת כי האחריות ההורית של שני ההורים ביחס לקטינים א' ו-ב' ****** תהא שווה ומשותפת.

ש: אתה חושב שזה מדרגת מס שמשלמים ב** ? ת: אני לא פקיד מס, ******* ש: זה מה שאתה מעדכן אותם ? ת: ממש לא, אם אתה לא יודע הנחות מס מקבלים, כשהייתי גר ב** לפני 3 שנים ואפילו לפני 4 שנים בערך, מדרגת מס מתעדכנת וזיכוי ממס מתעדכן אחרי שאני מקבל אישור תושב **, ואחרי שאני מעודכן בתעודת הזהות שאני תושב **.

למשל, במקרה שלנו מדובר בכ - 3,984 ₪ לילד אחד ו - 3,356 ₪ לילד שני (אמנם בטבלאות מדובר על שני ילדים עד גיל 17 אך נראה שלא צריך להבחין או להפחית ממזונות הבגיר שממילא גר בבית).

במצב דברים זה וכאשר כפי שעוד יובהר יש פער משמעותי בין הישתכרות האב להשתכרות האם, מתגבר החשש כי בעקבות היתבצרות כל צד בעמדתו, הצד החלש יותר מבחינה כלכלית (האישה במקרה זה) ייפגע ללא פסיקת מזונות ולכן אני מוצא כי בקשתה מוצדקת באופן עיקרוני.

מצד שני אין לכחד כי אף בתסקיר הסעד עולה מדברי הקטין עצמו שאביו מבשל עבורו והוא גם שוהה עמו בסופי שבוע אצל הסבים מצד האב, כך שגם צרכי כלכלה מסופקים חלקית על ידי האב ולא כולם מסופקים על ידי האם וגם יש להבטיח שלאחר החלטה למזונות זמניים יוכל האב להמשיך ולעשות כן כחלק מרצונו לממש אחריות הורית.

אמנם הנתבע משלם הוצאות החזקת מדור אך ביחס לרכיבים אחרים של משק הבית, ניכר כי העול המרכזי הוא לפתחה של התובעת.

...

המקרים שבהם נדרשו בתי המשפט להכרעות מסוג זה או נסיבות דומות (קינון, התייחסות למפרע לתקופת מגורים משותפים) היו אלה: במקרה אחד שנדון לפניי במסגרת תמ"ש (טבריה) - 06- 10 א.מ. נ' א.מ. 12/10/2010 ) ]פורסם בנבו[ קבעתי כי במקרה של פסיקת מזונות זמניים טרם הפרדת 32 ) מגורים יש להביא בחשבון השיקולים הבאים: (א) הכנסות הצדדים ובחינת הפערים ביניהם ; בהקשר זה סברתי כי ככל שיש פער גדול יותר בהכנסות ההורים לחובת האם, כך נראה לי נכון יותר להשית חיוב קבוע בתשלום דמי מזונות במישרין לידיה, ולהיפך, ככל שיש קירבה בהכנסות הצדדים, כך צריכה להיות במשורה הנטיה להשית בשלב שכזה חיוב בתשלום מזונות במישרין.

₪ בנסיבות אלו ותוך שאני לוקח בחשבון הוצאות נמוכות יחסית בסעיף הדיור, סבורני כי נכון בשלב זה לקבוע את צרכיהם השוטפים של שני הקטינים בסך של 5,300 ₪ לפי הפירוט לעיל (ללא חינוך).

לפיכך, ולאור כל האמור לעיל, אני מחייב האב/הנתבע להמשיך לשלם כל הוצאות החזקת הדירה במישרין וכן לשלם לאם סכום 4,350 ₪ בחודש החל מיום 1/1/2022 ובכל 1 לחודש שלאחריו עד למועד גיוסו של הבן הבגיר לשירות צבאי.

ב"כ הנתבעת מפנה למצב במועד מתן פסק הדין בשנת 2012 כאשר התובע הרויח לטענתו 5,500 ₪ לחודש, גר בשכירות בעלות של 4,500 ₪, הרויח כספים לא מדווחים, העביר את הבעלות על דירתו לאימו, וצבר חובות בגין מזונות הקטינה חוב עבר אותו הוא משלם בתשלומים של 100 ₪ לחודש לחשבון חסכון על שם הקטינה.

בעמ"ש - 10- 17 דן בית המשפט המחוזי בהגשת תביעות להפחתת מזונות שגובשו בהסכמי גירושין לפני בע"מ 919/15 מטעמים של שינוי נסיבות וקבע כי משמדובר בתביעה להפחתת מזונות שהוסכמו במסגרת הסכם גירושין כולל, אין לראות בהלכה החדשה שינוי נסיבות כשלעצמה אלא יש לצעוד בדרך ביניים על פיה: "לצורך שנויי המזונות המוסכמים יהא צורך להוכיח ראשית דבר שינוי נסיבות

התובע לא הביא בפני בית המשפט את הקף רכושו המלא כאשר נימנע מלפרט מהם הכספים שקבל בירושה מסבו, נימנע מלהעיד את אביו אשר לכאורה העביר לו מידי שנה סכומים שמעל 180,000 ₪ אך הצהיר כי אין לו הלוואות, נימנע מלהביא בפני בית המשפט את פירוט מלוא חשבונותיו – 30 , לבדו או ביחד עם אביו, נימנע מלפרט את התמורה שקבל בגין העסק שמכר בשנת ועוד ועוד נתונים הדרושים על מנת שבית המשפט יוכל לקבוע את כושר הישתכרותו האמתי, הקף רכושו והקף הוצאותיו.

הוצאות משפט לאור התוצאות אליהן הגעתי, לאור היתנהלות התובע כמפורט ארוכות בפסק דין זה, כאשר בין היתר התובע בחר שלא לפרוש בפני בית המשפט את התמונה האמתית בדבר הכנסותיו ורכושו כמפורט לעיל, אך מנגד ההפחתה בחיובו במדור תחול החל מחודש 11/20 בלבד, אני מורה כי כל צד יישא בהוצאותיו.

...

על מנת להתגבר על עניין זה אנו סבורים כי הדרך הראויה לחשב את רכיב המדור לקטין המתגורר בשני בתים היא בדרך של הערכת עלות מדור סבירה בעניינו וחלוקת אותה עלות בין הצדדים ע"פ יחס זמני השהות ושיעור השתכרותם.

נבהיר את הדברים ביחס לנדון – בנדון אנו סבורים כי סביר יהא להעריך סך שכירות חודשי הראוי למגורי הקטינות בעלות של 5,000 ₪, אשר חלקן של שתי הקטינות בדמי שכירות אלו עומד על 40% ע"פ הפסיקה הנוהגת )וראו, כדוגמה - עמ )תל - אביב - 35 יפו( 1162/03 - ד' ע' נ' ר' ע' ) 2005 ( ובסה"כ 2,000 ₪.

(₪ מכאן שעל בית המשפט לעדכן את חיובו של האב במדור, ואני קובעת כי החל ממועד מתן 26 פסק דין, דהיינו החל מחודש 11/20 חיובו של האב במדור הקטינה יעמוד על סך של ₪ לחודש.

לטענת האב, סכום המזונות החודשי אשר הושת עליו בפסק דינו של כבוד השופט נ' שילה, בצרוף ההוצאות בגין אחזקת המדור ובגין מחצית ההוצאות החריגות, הובילו למציאות טרגית בה הוא נאלץ להעביר לאם מידי חודש כימעט את כל הכנסתו הפנויה בעוד לו עצמו, לא נותר דבר לצרכי מחייתו השופטת.

השינוי שחל בעקבות הילכת בית המשפט העליון בבע"מ 919/15 תביעתו של האב להפחתת דמי המזונות נשענה הן על הטענה לפיה חל שינוי נסיבות מהותי העונה על הכללים, שנקבעו בפסיקה ואשר פורטו בהרחבה לעיל, והן על הילכת בית המשפט העליון שנקבעה בבע"מ 919/15 אשר הובילה לרפורמה בחלוקת נטל החיוב במזונות בין שני הורים החולקים משמורת משותפת.

(20.12.2017) דינו של כבוד השופט ע' פוגלמן; עמ"ש (מחוזי ת"א) 14612-10-16 פ.ב. נ' א.ב., פס' בהתאם, בעמ"ש (ת"א) 14612-10-16 פ' ב' נ' א' ב' - קטינה ( 20.12.2017 ), נקבע כי בבוא בית המשפט לפסוק מזונותיו של קטין בגילאי 6-15 , עליו תחילה, לפעול על פי הכללים שנקבעו בבע"מ 919/15 ונוסף על כך, ליתן דעתו ביחס לממצאים העובדתיים הבאים: צרכי הקטינים - גובה הצרכים ביחס לחלוקת זמני השהות, לרבות מדור והוצאות מדור; צרכים שאינם תלויי שהות; וכן, הוצאות חריגות, בין אם הכרחיות ובין אם לאו.

סבא י. שדאג שלא.

...

ודור אבות אחר המחויב מזונות מופחתים לאחר בע"מ 9191/15 יישום לאחר עיון בטענות הצדדים, והראיות שהוצגו לבית המשפט (המועטות), נחה דעתי כי יש להתערב בגובה חיוב המזונות וזאת לנוכח שינוי נסיבות מהותי.

עם זאת, טענתה של האם בדב היותה ההורה המרכז בחיי הקטינים לא נסתרה, משכך ובשים לב שהמדובר בתובענה להפחתת מזונות שניתנו במסגרת פסק דין, הגעתי לכלל מסקנה לפיה יש להפחית את גובה המזונות.

סוף דבר האב יישא במזונות והוצאות המדור של כל קטין בסך של 750 לחודש וזאת עד הגיע כל קטין לגיל 18 ו/או עד לסיום לימודי התיכון - לפי המאוחר מבין השניים.

נטען כי מאחר והצדדים מקיימים משק בית משותף עם בני זוגם, יש בהקמת תא זוגי חדש לשמש כשינוי נסיבות מהותי מאחר וחל שינוי ברכיב המדור וההכנסה הפנויה הואיל וצריכת החלק היחסי במדור ובצריכה האישית פוחתים משמעותית מקום בו קיים בן זוג עם הכנסה קבועה נוספת למשק הבית.

נטען כי תביעת התובע לא עומדת בתנאים שבפסיקה המצדיקים שינוי נסיבות מהותי, הצדדים לא השאירו פתח מפורש או מכללא לשינוי נסיבות, הסכום שנפסק הוא על הרף הנמוך ולמעשה התובע הכפיל הכנסתו והכנסתה פחתה והתביעה הוגשה בחוסר תום לב מאחר והתובע אינו משלם עבור חוגים בהם מישתתף הקטין, בית הספר או היטפול הרגשי – בנגוד להצהרתו בדיון.

ביחס לתום הלב נפסק בע"מ 3148/07 פלונית נ' פלוני מיום 13.6.07, סעיפים ה-ו לפסק הדין: "אכן, ניתן לידון מחדש בגובה מזונות בהתאם לשינוי הנסיבות...ואולם, אין זה השיקול היחיד. במסגרת שיקול דעתו על בית המשפט להביט על התמונה בכללותה, ולהכריע לפיה האם בהיתחשב במכלול הנסיבות של יחסי הצדדים יש מקום לאפשר דיון מחודש במזונות. בהקשר זה נקבע, כי על בית המשפט לבחון האם הוגשה התביעה בחוסר תום לב. כבר נפסק כי לחיוב המזונות היבט חוזי (ראו ע"א 32/81 צונן נ' שטל, פ"ד לז(2) 761), הכפוף לדרישת תום הלב הקבועה בסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973; ראו לדוגמה ע"א 468/84 קוטלר נ' קוטלר (לא פורסם); (תמ"ש (כפר-סבא) 17150/03 מ. נ. נ' מ. נ. (לא פורסם); ולדרישות נוספות, כגון תקנת הציבור הקבועה בסעיף 61 לחוק החוזים (חלק כללי) (פרשת צונן הנזכרת; תמ"ש (תל-אביב-יפו) 16650/97 ש' פ. נ' ר' מ' פ (לא פורסם))." לעניין תום לב ראו גם תלה"מ 42185-03-20 פ.ז. נ' א.ד.י.ט., מיום 23.2.2021.

...

ראו בהקשר זה ע"א 4515/92 סילביה מרתה שטיין קומרוב נ' לדיסלאו שטיין, [פורסם בנבו] פסקה 3 לפסה"ד של כב' הנשיא דאז מ. שמגר מיום 13.6.1994: "כאשר מדובר על סכום מזונות שנקבע בהסכם בין ההורים, אין לשנות את המזונות כפי שנקבעו על נקלה אלא אך ורק במקרים בולטים. הסכם גירושין הוא בדרך כלל בגדר הסדר כולל של נקודות רבות שבמחלוקת ויש לבחון אותו כשלמות אחת. יש לנסות ולהקנות לו יציבות ואמינות כדי לטפח הסדרים מוסכמים בין בני זוג שנפלה ביניהם מחלוקת שאינה ניתנת לייוב (כך במקור ה.ג.ע), אחרת לא יהיה ערך להסכם גירושין וכל הסכם יהיה רק שלב ביניים עד לפניה חוזרת לבית המשפט. סיכומו של דבר, אפשר לשנות גם סכומים של דמי מזונות שהוסכם עליהם בחוזה בין ההורים, אולם בטרם יוכרע בכך דרוש שיכנוע חזק שאכן יש שינוי מהותי בנסיבות המצדיק התערבות במה שהוסכם". חשוב להדגיש, כי בתביעה לשינוי מזונות שנפסקו, בית המשפט אינו בודק איזה סכום מזונות היה פוסק היום, אִילו הנתונים הובאו בפניו במסגרת תביעת מזונות חדשה, אלא האִם חל שינוי נסיבות מהותי בהתאם לתנאֵי פסק המזונות המקורי.

אב הטוען כי הוא ממלא אחר צרכיו של בנו במלואם ולמעלה מהם, ומבקש שיפחיתו מחיוב לו הסכים, מצופה היה כי ראשית, ישלם את שהתחייב לפי הסכם, ויקיים את ההסכם בתום לב, אך לאור התוצאה אליה הגעתי איני מוצאת להרחיב מעבר לאמירה זו. על כן התביעה נדחית.

בנסיבות כאן, את הוצאות ההליך אני פוסקת על הצד הנמוך; התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט סך 750 ₪ ושכר טרחת עו"ד סך 5,000 ₪.