מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הפחתת מזונות זמניים טרם מתן פסק דין גירושין

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2023 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

בכל הקשור להתערבות בית המשפט בגובה דמי המזונות שנקבעו בין הצדדים בהסכם נקבע כי זו לא תעשה בנקל שכן יש לראות את גיבוש ההסכם כחלק מן ההסכם עצמו; הסכם גירושין בדרך כלל כולל נקודות רבות שבמחלוקת ולעיתים צד מסוים מיתפשר על רכיב מסוים, לצורך הסכמה כוללת של יתר רכיבי ההסכם (ראה בהרחבה: ע"א 4515/92 שטיין נ' שטיין סעיף 3 לפסק דינו של כב' הנשיא שמגר (13.6.1994) פורסם בנבו).
לצורך שינוי גובה דמי מזונות יידרש כי "השינוי המדובר נידרש להיות מהותי ומתמשך ולא אך זמני". כבוד השופט פ' שטרק קבע בתמ"ש (ר"ג) 41272/06 ס.א.ש נ' א.א.ש (פורסם במאגרים): "תביעת מזונות קטינים בהסכמת הצדדים נעשית בידיעה מלאה באשר לנסיבות הכלכליות שלהם. כמו כן, ברור שיש עליות ומורדות כלכליות אשר בפני עצמן לא די בהן כדי להפחית במזונות הקטינים, אלא אם כן מדובר במצב שהופך להיות הכלל עבור האב לעומת החריג". בהילכת פלונית (בע"מ 7670/18 פלונית נ' פלוני (נבו 20.01.2021) ) עמד כבוד השופט הנדל על הגישות השונות ביחס לשאלת רף הנסיבות לבחינת דמי המזונות שנקבעו בפס"ד, וקבע שהרף לשינוי נסיבות נותר משמעותי ואין להקל בדרישה זו. וכלשונו: "על מנת לאזן בין עקרון הצדק ובין עקרון סופיות הדיון, נקבע כי על שינוי הנסיבות להיות מהותי, ובעת בחינת השינוי יש להשוות את המצב המקורי בעת מתן פסק הדין למצב הנוכחי, ולבחון האם השינוי יורד מהותית לשורש החיוב (בע"מ 3984/15, [פורסם בנבו] פסקה כ"ה).
ובהמשך קבע: "זאת ועוד, בהתאם לאותו קו – דעתי היא כי אין בהילכת בע"מ 919/15 [פורסם בנבו] כדי לשנות או להקל בדרישת השינוי המהותי בנסיבות הפרטניות, כפי שפורשה בפסיקה קודם שניתן פסק הדין בבע"מ 919/15 [פורסם בנבו]. יש להותיר את מבחן שינוי הנסיבות המהותי על כנו לשם דיון מחודש בחיובי מזונות שנקבעו בפסקי דין חלוטים שניתנו לפני הילכת בע"מ 919/15, [פורסם בנבו] וזאת מארבעה טעמים עקריים." אציין בקצרה שהטעמים העקריים בגינם אין להקל בדרישת השינוי המהותי עליהם עמד כבוד השופט הנדל הנם עקרון סופיות הדיון, שמירה על יציבות משפחתית והגנה על עקרון טובת הילד, חשש להפרת מערך האיזונים בין הצדדים והשלכות הרוחב.
...
ואולם, הנתבעת עמדה על טענתה ולפיה דין התביעה להידחות במלואה, ומכאן, פס"ד זה. עיקר טענות הצדדים: טענות התובע: בנסיבות עסקינן מתקיים שינוי נסיבות מהותי למן היום בו נחתם ההסכם כך שבין היתר עת גיבשו הצדדים הסכמותיהם הקטין היה בן שנה וכיום הוא בן 9.5 שנים; בנוסף, נישא בשנית ונולדו לו 2 ילדים נוספים (בני 6 ושנה), וכולם מתגוררים בביתו יחד עם בנה של אשתו מנישואיה הקודמים.
לאחר שבחנתי את כלל השיקולים הצריכים, ובכלל זה זכותה של האם לקבל את יומה בבית המשפט אגב ניהול ההליך, אל מול התנהלות האב, לרבות ניסיונו לגשר על הפערים ולהגיע להסכמות; ולאחר שנתתי דעתי לגובה דמי המזונות ששולמו על ידי האב, הפער בין דמי המזונות שנקבעו בהסכם, בהחלטת המזונות הזמניים ובפס"ד זה, והתרשמתי שלא יהיה בקיזוז בכדי לפגוע במילוי צרכיו של הקטין, מצאתי שמקרה זו נופל בגדר אותם מקרים בהם יש להורות קיזוז דמי המזונות ששולמו ביתר, באופן רטרואקטיבי.
על אף שהתרשמתי שלא יהיה בקיזוז בכדי לפגוע בקטין כמו גם שכל צרכיו ימולאו, למעלה מן הצורך, אני קובעת שהקיזוז יעשה מחלקו של האב בהוצאות החריגות ולא מתשלומים שוטפים.
סוף דבר: התביעה מתקבלת בחלקה, ובהתאם לכך, אני קובעת שהתובע יהא חב בתשלום דמי מזונות עבור הקטין בסך של 1,500 ₪ לחודש.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

הנתבע עמד על בקשתו ועל כן ביום 16.1.20 מחקתי ההליך וביטלתי את החלטתי מיום 8.12.19 (להלן: "פסק הדין"), וקבעתי: התובע הגיש תביעה להפחתת מזונות, שנקבעו באישור הסכם גירושין בבית הדין 21 "
נוכח כל האמור לעיל, אני קובעת כי בימ"ש זה לא "קנה" סמכות נמשכת לידון בנושא מזונות הקטינים, ההחלטה בעיניין הפחתה זמנית בדמי המזונות בוטלה, ובעקבות פסק הדין היה מותר לנתבע להגיש תביעת מזונות לביה"ד הרבני.
האם כתוצאה מהכרעת ביה"ד הרבני בעיניין מזונות העבר קיימת לו "סמכות נמשכת" לידון במזונות הקטינים? במידה ולא, יש לבחון האם החלטתו מיום 5.7.21 ניתנה בסמכות? ההלכה היא שמשערכאה אחת החלה לידון בעיניין המזונות, וניתן פסק דין "הולך ומתמשך" אזי שינויו או ביטולו של אותו פסק דין נתון לאותה ערכאה, ולה בלבד, וכך נקבע בעיניין זה: "אולם, הלכה פסוקה היא מלפני בית-משפט זה, כי משבחרה האשה בערכאה מסוימת
...
בנסיבות אלה, אני מורה על מחיקת התביעה וביטול החלטתי מיום 8/12/19 ביום 27.1.20 , ולאחר שהנתבע הגיש תביעה בעניין מזונות הקטין א' בפני ביה"ד הרבני, דן האחרון בבקשה וקבע: "הופיעו הצדדים וב"כ, וביה"ד הקשיב לדבריהם בקשב רב וסבלנות.
נוכח כל האמור לעיל, אני קובעת כי בימ"ש זה לא "קנה" סמכות נמשכת לדון בנושא מזונות הקטינים, ההחלטה בעניין הפחתה זמנית בדמי המזונות בוטלה, ובעקבות פסק הדין היה מותר לנתבע להגיש תביעת מזונות לביה"ד הרבני.
סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אני מקבלת בקשתו של הנתבע ומורה על מחיקת התביעה על הסף מחוסר סמכות עניינית, משקבעתי כי לביה"ד הרבני בחיפה נתונה "סמכות נמשכת" לדון בענייני מזונות הקטינים.
נוכח תוצאת פסק דין זה, ובשל העובדה שהתביעה הוגשה תוך העלמת עובדות רבות בחוסר תום לב, התובעת תשלם לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עוה"ד בסכום של 2,340 ₪.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

לפני תובענות להפחתת מזונות ולהרחבת זמני שהות, לאחר שאלה נקבעו בפס"ד כשנה לפני שהוגשו התובענות שבכותרת.
כללים אלה חלים כאשר החיוב המקורי נקבע בפסק דין לאחר הליך משפטי, בהסדר מזונות שקבל תוקף של פסק דין, כאשר החיוב המקורי נקבע במסגרת הסכם גירושין ויחסי ממון כולל שנחתם בין ההורים.
הנסיבות המהותי בתביעות להפחתת מזונות שנקבעו – בין בפסק דין חלוט שאישר הסכם כולל או הסכם קונקריטי, ובין בפסק דין חלוט שניתן לאחר הליך משפטי - טרם שנפסקה הלכה זו".
...
מטעמים אלה, אני דוחה את תביעת האב לשינוי בזמני השהות.
לסיכום: בחינת טענותיו של התובע לשינוי נסיבות מהותי באספקלריה של הטענות שנטענו מפיו בהליך הקודם, מובילה למסקנה ברורה לפיה התובע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח שינוי נסיבות מהותי ולפיכך, אני רואה לנכון לדחות אף את תביעת האב להפחתת מזונות.
ככל שהאם תודיע שאין ביכולתה לעמוד בהחלטה שניתנה, מאחר שהאב טען כי אין לו כל בעיה להסיע את הקטינים אם יורחבו זמני השהות ועל מנת להבהיר לאם את חובתה לקיים החלטות שיפוטיות ולא להעמיד את האב בפני עובדה מוגמרת - אני מורה כי האב ישא במלוא נטל הנסיעות והוא יהא רשאי לקזז סך של 400 ₪ לחודש (עבור שתי הנסיעות שהוא מבצע במקום האם), מסכום המזונות.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2020 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

בחודש דצמבר 2017 הצדדים התגרשו.
החיוב נקבע ממועד הגשת הבקשה למזונות במסגרת הליך יישוב סיכסוך, 13.3.17 בהחלטה מיום 10.2.18 אשר ניתנה בהליך המזונות במסגרת בקשת האב להפחתת סכום המזונות, לאחר שהופרדו מגורי הצדדים והתקבל תסקיר בעיניין המשפחה, ומנימוקי ההחלטה הופחת סכום המזונות השוטף לסך 1,000 ₪ עבור כל קטין, כולל הוצאות מדור והחזקת בית.
הבקשה התקבלה בהחלטה מיום 18.3.20 באופן בו שני הצדדים נדרשו לצרף אסמכתות עדכניות בדבר הכנסותיהם ב 6- חודשים שקדמו למתן ההחלטה, טרם מתן פסק דין.
מאפשר בחינה של חלוקת הנטל על יסוד הילכת בע"מ 919/15 22 ₪ ההחלטה למזונות זמניים מיום 10.2.18 ניתנה על יסוד הקביעה כי הכנסות האב 9,500 בחודש, הכנסות האם 7,500 ₪ בחודש, צרכי כל קטין 2,300 ₪ וחלוקת זמני שהות 40% לאב ו 60%- לאם.
...
גם אם לטענת האב אין לו כספים לשלם ליועצת המס לצורך הגשת דיווח עדכני (אינני מקבלת טענה זו), לא היתה כל מניעה כי ימציא תדפיסי חשבון בנק עדכניים של חשבונו העסקי על מנת להראות את הסכומים המופקדים ושהופקדו בחשבון בתקופה הרלוונטית.
הימנעותו המכוונת של האב מלצרף אסמכתאות נדרשות בדבר הכנסותיו, מביאה למסקנה בלתי נמנעת כי לו היה האב מצרף אסמכתאות כנדרש, היה בכך כדי לחזק את טענות האם.
כמו כן חלוקת הוצאות חינוך ובריאות תהא בחלקים שווים בין הצדדים, חרף הכנסותיו הגבוהות יותר של האב, בהתחשב בהוצאות המדור בהם נושא כל צד. סוף דבר על יסוד כל האמור נקבע כדלקמן: האב ישלם לידי האם למזונות כל אחד מהקטינים סך 1,000 ₪ בחודש.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

לפיכך מצאתי כי יש ליתן תוקף של פסק דין להחלטה מיום 26.5.2020 לעניין הרחבת זמני השהות ומתן סמכויות לעו"ס לסדרי דין.
התביעה להפחתת מזונות המסגרת הנורמאטיבית נקבע בפסיקה כי פסק דין חלוט בעינייני מזונות אינו יוצר מחסום החלטי בפני היתדיינות חוזרת, וניתן לידון מחדש, בכל עת, בגובה מזונות שישולמו מעתה ואילך.
יש להותיר את מבחן שינוי הנסיבות המהותי על כנו לשם דיון מחודש בחיובי מזונות שנקבעו בפסקי דין חלוטים שניתנו לפני הילכת בע"מ 919/15, וזאת הן כאשר החיוב נקבע בפסק דין שניתן לאחר הליך משפטי, והן כאשר מקור החיוב הנו בפסק דין שנתן תוקף להסכם גירושין בין הצדדים (ראו: בע"מ 7670/18 פלונית נ' פלוני, 20.01.2021).
...
הגורם אשר ערך את הסכם הגירושין: אני מקבלת את גרסת הנתבעת, אשר לא נסתרה על ידי התובע, כי עו"ד קריטנשטיין לא הכין את הסכם הגירושין, אלא ההסכם נערך על ידי עו"ד רקפת קופרמן (ראו: ייפוי כוח בלתי חוזר חתום על ידי התובע, לפיו שני הצדדים ממנים את עו"ד קופרמן לעניין העברת הזכויות בדירת המגורים, נספח ב'3 לתצהיר הנתבעת).
יוצא אפוא, שלאורך השנים וגם כיום נושאת הנתבעת לבדה בכל הוצאות החינוך של הקטינים במלואם, כאשר השתתפות האב מגולמת בסכום המזונות שנקבע בהסכם.
סוף דבר מהמקובץ עולה, כי התובע לא הוכיח כי חל שינוי נסיבות מהותי ממועד אישור הסכם הגירושין ועד למועד הגשת התביעה, המצדיק התערבות בגובה המזונות אותם סיכמו הצדדים במסגרת הסכם הגירושין, אשר קיבל תוקף של פסק דין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו