העתקת ספר תוך הפרת זכויות יוצרים

פסק דינו של בית המשפט קמא פסק דינו של בית המשפט קמא קיבל את תביעתו של רון, תוך שקבע כי הרצאותיו, הכוללות גם דפי מידע ודפי תרגול ודוגמאות, עולות כדי יצירה מקורית העומדת בתנאי הדין להקניית הגנת זכות יוצרים; כי זכויותיו ביצירתו הופרו בדרך של העתקת חלק מחומרי הלימוד שלו לספריה של שונייה בלא שזו קיבלה את הסכמתו; וכי שונייה הפרה גם את זכותו המוסרית ביצירתו, במובן זה שהיא לא ייחסה לו את החלקים שהעתיקה מיצירתו.

בלשונו של בית המשפט: "אסטרולוג מתמחה בהוצאה לאור בעיקר בתחומי המיסטיקה, תחום מצומצם יחסית. אלישע [מר אלישע בן מרדכי, מנהל אסטרולוג – י' א'] עצמו העיד כי הוא מכיר היטב את הספרות בתחום. לפיכך, כאשר הנתבעת פנתה אליו וביקשה להוציא לאור ספר ראשון פרי עטה בתחום הנומרולוגיה, והגישה לו טיוטה הנושאת למעלה מאלפיים עמודים – ניתן היה לצפות שיתעורר אצלו חשד, או לכל הפחות חשש, כי ייתכן שנכללו בטיוטה קטעים שיש בהם זכויות ליוצרים קודמים; ובעקבות זאת, כי הדברים ייבדקו על ידו כדבעי". לצד קביעה זו, קיבל בית המשפט את ההודעה לצד ג' (של אסטרולוג נגד שונייה) תוך שקבע כי במסגרת "הקצאת הסיכונים" בין שונייה לאסטרולוג, כפי שנקבע בהסכם משנת 2004, נטלה שונייה מאסטרולוג את האחריות בנוגע להפרה אפשרית של זכויות יוצרים בספרה.

...

השופט א' שהם: מקובלת עליי עמדתו של חברי, השופט י' אלרון, כי יש לדחות את ערעורה של שונייה, ואין לי להוסיף דבר על נימוקיו.

אשר לערעורה של אסטרולוג הוצאה לאור בע"מ (להלן: אסטרולוג), אודה כי התלבטתי מעט אם יש לקבל את ערעורה, כמוצע על ידי חברי, או שמא להותיר את פסק דינו של בית משפט קמא על כנו, בהקשר לאסטרולוג.

לאחר שבחנתי את כלל הנסיבות, הגעתי למסקנה כי יש לראות את אסטרולוג כ"מפר תמים", בהתאם לסעיף 58 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, שאינו משנה מהותית את הדין הקודם בהקשר זה. כפי שציין חברי, הטענות המופנות כלפי אסטרולוג מתייחסות לתקופה שלאחרי משלוח מכתבו של שרון רון, ביום 13.10.2010, אל מספר נמענים, וביניהם אסטרולוג, ולא ממועד פרסום ספריה של שונייה.

בין ספריה שתורגמו לשפה הערבית נכללים: ערבית שפתנו לכיתה ד' ערבית שפתנו 2 מדעי החיים ח' אנשים וישובים התובעת 2 מתמחה בהוצאת ספרים בשפה האנגלית, לרבות הספרים: Click Cool Just Thinking Panorama Our World My Click התובעות מתמודדות לאורך שנים עם הפצה ומכירה של ספרים המהוים העתקים מזוייפים של אלה המקוריים המוצאים על ידיהן, תוך הפרת זכויות יוצרים עקבית וממושכת, המאלצת אותן להשיב מילחמה שערה.

    זכות יוצרים ביצירה היא הזכות הבלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה, פעולה, אחת או יותר, כמפורט להלן, בהתאם לסוג היצירה: (1)  העתקה כאמור בסעיף 12 – לגבי כל סוגי היצירות; (2)  פירסום – לגבי יצירה שלא פורסמה; (3)  ביצוע פומבי כאמור בסעיף 13 – לגבי יצירה ספרותית, יצירה דרמאטית, יצירה מוסיקלית ותקליט; (4)  שידור כאמור בסעיף 14 – לגבי כל סוגי היצירות; (5)  העמדת היצירה לרשות הציבור כאמור בסעיף 15 – לגבי כל סוגי היצירות; (תיקון מס' 4) תשע"ז-2017 (6)  עשיית יצירה נגזרת כאמור בסעיף 16, ועשיית הפעולות המנויות בפסקות (1) עד (5) ביצירה הנגזרת כאמור – לגבי יצירה ספרותית, יצירה אמנותית שאינה גופן, יצירה דרמאטית ויצירה מוסיקלית; (7)  השכרה כאמור בסעיף 17 – לגבי תקליט, יצירה קולנועית ותוכנת מחשב.

...

טענות עורכי-הדין נשמעו בעל-פה (11.04.19) על בסיס התיעוד הכתוב שהוגש לבית-המשפט (ראו החלטתי מיום 25.03.19).

סיכום בסופו של יום אין מנוס מן המסקנה לפיה התובעות הצליחו לבסס ולהוכיח את טענותיהן כנגד הנתבעים.

אחרי ששקלתי את כלל נסיבות העניין אני מורה כדלקמן: (א) ניתן בזאת צו מניעה קבוע האוסר על כל אחד מהנתבעים, במישרין או בעקיפין, לייצר ו/או להפיץ ו/או לשווק ו/או למכור ספרים ו/או כל פרסום אחר המוצאים לאור על-ידי התובעות או מי מהן, או תחת כל שם דומה או מטעה אחר, ואשר אינו עותק מקורי, אשר הוצא לאור על-ידי התובעות או מי מהן; (ב) אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לכל אחת מהתובעות כפיצוי בגין מעשי ההפרה סך של 30000 (שלושים אלף)₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד לפירעון המלא בפועל; (ג) אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לכל אחת מהתובעות את הוצאות המשפט (כולל אגרות תביעה, שכר המצהירים / עורכי חוות דעת ושכר חב' ווין קניין רוחני בע"מ) בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום הוצאתו בפועל של כל פריט ועד לפירעון המלא בפועל, וכן, בנוסף, שכר טרחת עורך-דין (בכל אחד מהתיקים) בסך 7000 (שבעת אלפים) ₪, להיום.

הנתבעת מפנה אל ע"א 8742/15 אסטרולוג הוצאה לאור בע"מ נ' רון, שם נקבע לגבי הוצאה לאור של ספרים אשר נערכו תוך הפרת זכויות יוצרים של מרצה בהרצאותיו: "במקרה החריג של יצירה שזכתה להגנת זכות יוצרים, אך לא פורסמה בדרך שניתן יהיה לאתרה גם על ידי חפוש מדוקדק, וכאשר בעל הזכות לא הציג בפני המפר ראיה על ההפרה הנטענת, ראוי להחיל על המפר העקיף את הגנת המפר התמים הקבועה בחוק". אולם הנסיבות באותו עניין היו שונות.

אם ידע מפר זכויות היוצרים ביצירה מוזיקלית או ספרותית או דרמאטית, כי כל שידרש לשלם, במקרה שיתפס בהעתקה של התקליט או של הספר או של הסרט, הוא את מחיר ההשאלה או הקניה של עותק כזה – ברור כי תהיה בכך "הזמנה להעתקה"".

...

אם הנתבעת אינה כופרת בכך שהתובע 2 הוא בעל הזכות המוסרית בתצלום ומכאן שעשה את התצלום, הרי שאילולא העברת הזכויות לתובעת 1, התוצאה היא שלא הייתה מניעה שאותו הפיצוי ייתבע ממנה מן התובע 2.

לסיכום, אם נביט "ממעוף הציפור" על טענות ההגנה של הנתבעת, הרי שקבלתן תביא לפריצת הדין בשימוש בצילומים ברשת האינטרנט.

אשר על כן, התביעה מתקבלת באופן חלקי, והנתבעת תשלם לתובעים את הסכומים הנקובים לעיל.

ההשוואה העלתה כי קיים דמיון רב בין הספר להרצאות, שמצביע על כך שהעותר העתיק חלק ממשי ומהותי מהרצאות המשיב תוך הפרת זכויות היוצרים שלו בהרצאות.

...

דין העתירה לדיון נוסף להידחות.

בכל הנוגע לטענות שמעלה העותר באשר לתשתית הראייתית שהביאה את בית המשפט למסקנה כי ההרצאות הועלו על הכתב, מדובר, למעשה, בטענות ערעוריות מובהקות כנגד ממצאיו העובדתיים של בית המשפט המחוזי.

אשר על כן, העתירה נדחית.

בכתב האישום נאמר: "בתאריך 20.3.01 בשעה 14:27, או בסמוך לכך, באולם 300 בקמפוס האוניברסיטה העברית הר הצופים בירושלים (להלן: האוניברסיטה) מכר הנאשם או השכיר או הציג או הציע למכירה או לשכירות בדרך מסחרית העתקה מפירה של יצירה הנתונה לזכות יוצרים. הנאשם, ששמש כיושב ראש תא "אופק" באוניברסיטה, שכפל את הספר "יפן המסורתית" מאת פרופסור בן עמי שילוני בהוצאת "בית שוקן להוצאת ספרים בע"מ" (להלן: הספר) והציע למכירה העתקים מפרים לציבור הסטודנטים באוניברסיטה במחיר של 10 ש"ח לספר".

כך גם חובת הזהירות הקונקרטית מצד האוניברסיטה ברורה באותה מידה, שכן היה עליה לצפות את נזקיה של התובעת לאור הנורמה של הפרת זכויות יוצרים שנוצרה בשטחה ובתחומה לאורך השנים, לנוכח מכונות הצלום ובית הדפוס שפעלו בשטחה, המודעות של רשויות ומרצי האוניברסיטה לעובדה שהעתקים מפרים נמכרים בראש חוצות בפורום ובתוך אולמות ההרצאות.

...

על הרציונל בפסיקת פיצוי סטטוטורי, והשיקולים בקביעתו נלמד מן הפסיקה, כדלקמן: בע"א 2392/99 – אשרז נתונים בע"מ נ' טרנסבטון בע"מ, תק-על 2003(2), 3908, קובע בית המשפט: "משמצא בית המשפט שהופרה זכות יוצרים אחת, היה מקום לשקול את חומרתה של הפרה זו עצמה. מן הנסיבות העובדתיות שנקבעו על ידי בית המשפט, עולה כי בין אשרז ובין חלק מהצדדים המפרים, היתקיימו קשרים עיסקיים קודמים. המפרים אינם תמי לב. חלקם הם עובדיה של החברה בעבר, שקשריהם עם אשרז נותקו. עוד קבע בית המשפט המחוזי כי המשיבים חברו יחד בעצה אחת על מנת למנוע מאשרז את המשך קבלת תמלוגים עבור זכויות היוצרים שלה בתוכנה הפינאנסית (שם, עמ' 42).

" (שם, 2880) כב' השופט י' טירקל מציין בע"א 3616/92-דקל שרותי מחשב להנדסה נ' חשב היחידה הבין-קיבוצית, פ"ד נא(5), כדלקמן: "אני מסכים לניתוח הסוגיה על ידי חברתי הנכבדה, השופטת ט' שטרסברג-כהן, ולתוצאה שאליה הגיעה. גם אני סבור כי על פי העובדות שהוכחו וכן משיקולים של מדיניות משפטית ראויה יש לקבוע שכל חוברת של דקל עומדת בפני עצמה כך שהעתקתה של כל אחת היא הפרה נפרדת המזכה בפיצוי סטטוטורי נפרד. אשר לשעור הפיצוי הסטאטוטורי שעל בית המשפט לפסוק, בתוך הגבולות הצרים למדי שקבע לו המחוקק, סבורני שיש להחמיר עם המפירים ובהיעדר שיקולים כבדי משקל לכאן או לכאן ראוי לפסוק את הסכום המרבי, או סכום קרוב לזה. זאת, בעיקר, משיקולים של הרתעה, שמשקלם גדל והולך ככל שהאפשרויות לפגוע בקניינו הרוחני של הזולת גדלות והולכות עם השתכללותם של אמצעי ההעתקה והשכפול." (שם, 354).

הנתבעים ישלמו אפוא בתוך 21 יום את הסך של 20,000 ש"ח יחד ולחוד, כלפי התובעת, ובחלוקה ביניהם באופן שנתבעות 1, 2 יישאו ב-30% כל אחת, ונתבע 3 ב-40% כשסכום זה צמוד ונושא ריבית מירבית כדין מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.