הערכת נזק לתלמיד ישיבה שנפגע בתאונת דרכים

ביום 26.7.14 נפגע התובע בתאונת דרכים עת רכב על קטנוע המבוטח בביטוח חובה ע"י הנתבעת.

בסיס השכר ואובדן שכר ופנסיה לעבר: עובר לתאונה היה התובע תלמיד ישיבה ולטענתו עבד בנוסף בשתי עבודות שונות – כדוור בחברת מסר וכמורה בשעורי תורה לילדים.

לפיכך, ובהיתחשב בגילו ובאופי הנכות, אני מעריך את ניזקו של התובע בתחום זה באופן גלובאלי לעבר ולעתיד בסך של 20,000 ₪.

זאת, בצרוף נכות בשיעור כולל של 12.7% מזכה את התובע בפצוי בסך של 20,105 ₪, בגין ראש נזק זה. נכויים: בגין התאונה שילמה הנתבעת לתובע סך של 16,000 ₪ כתשלום תכוף.

...

יחד עם זאת, אני מקבל את טענת התובע שנעדר מלימודיו לתקופת אי הכושר המלאה (כ – 4 חודשים) אולם לא מעבר לכך, שכן לא ברור מה היתה המניעה מלחזור לספסל הלימודים לאחר שהחלים.

נוכח כל האמור, ובשים לב לנתונים שהוצגו ולדו"ח המוסד לביטוח לאומי לעניין רציפות בעבודה (במוצגי הנתבעת) יש לחשב את אובדן שכרו של התובע לעבר – כנזק מיוחד שהוכח - באופן הבא: הפרש בין שכרו השנתי של התובע לשכרו בשנת 2015 (32,945 ₪) = 17,455 ₪.

סיכום: הפסדי שכר פנסיה ותנאים סוציאליים לעבר - 40,500 ₪ הפסד שכר, פנסיה ותנאים סוציאליים לעתיד - 144,831 ₪ הוצאות רפואית ונסיעות לעבר ולעתיד - 10,000 ₪ עזרת צד ג' לעבר ולעתיד - 20,000 ₪ כאב וסבל - 20,105 ₪ _______________ סיכום ביניים - 235,436 ₪ ניכוי תשלום תכוף - (16,000) ₪ _______________ סה"כ - 219,436 ₪ סוף דבר: התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובע את הסך הנ"ל בצירוף שכר טרחת עו"ד ע"פ דין והוצאות משפט, בתוך 30 ימים מהיום.

לפי עדות בנו הוא הרויח מעט ועסקו "היה בצרות" משכבר – עד כדי כך שהבן היתנדב לסייע ללא שכר בעבודת אביו מאז היותו תלמיד ועד לאחר שיחרורו מצה"ל. אין ספק שהכנסותיו המדווחות של התובע בשנים 2006 ו – 2007 היו דלות מאד.

לאור זאת יוערכו הפסדי התובע בשל נכותו שנגרמה בתאונה גלובלית כדלקמן: מיום 11.3.09 ועד 31.12.09 – 30,000₪.

לפי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), תשל"ו – 1976 ובשים לב לכך שהתובע יליד 1954, נקבעו לו 20% נכות והוא היה מאושפז 7 ימים, נפסק לו פיצוי בשל כאב וסבל בסך 32,206₪.

הנתבעות רשאיות לנכות מסכום זה סך 2,340₪ שכר עדים שנאלצו לשלם לאקטואר שי ספיר בגין התייצבות סרק שלו לישיבת ההוכחות.

...

עיון במסמכים שהגיש התובע מעלה מסקנה מפתיעה: בשנת 2007 הוא דיווח על מחזור בסך 252,083 ₪.

לסיכום: סך נזקי התובע 202,206₪.

לפיכך ישלמו הנתבעות לתובע סך 37,059₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 13% בתוספת מע"מ, והאגרה.

אין מחלוקת באשר לחבותם של הנתבעים לפצות את התובע על ניזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה על-פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, וזאת בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 8.11.09 (וראו גם בעמ' 21 ש' 17).

המומחה עמד על כך שהתובע מבטא תחושות חזקות של השפלה ופגיעה בהערכה ובתדמית האישית.

האב העיד כי הפיכתו של התובע לשק אגרוף של התלמידים האחרים, הבדידות ואי קבלתו בחברה ליוו את התובע לאורך כל הדרך מאז התאונה, אם בתלמוד תורה, בישיבה קטנה ואף לאחריה (עמ' 22 ש' 25-23).

...

בשים לב לכך שהמומחה לא נחקר על חוות דעתו והיות שזו מקובלת עלי יש לקבוע כי לא נותרה לתובע נכות צמיתה אורולוגית בקשר לתאונה.

אין בידי לקבל את טענת הנתבעים כי יש ללמוד מן הכתוב במסמך הרפואי מיום 10.3.05 לפיו "נותן שתן לעיתים תכופות עוד קודם" שהתובע סבל מבעיית תכיפות במתן שתן עוד קודם לתאונה.

אלא שלטענת הנתבעים ההנחה העובדתית שביסוד מסקנתו זו של המומחה קרסה כליל, וזאת נוכח הכתוב בטופס בדיקה ראשונית מיום 15.6.08 במרכז "מטיב" שם נרשם מפי אביו של התובע כי התובע "מגיע עצמאית לבית הספר." אין בידי לקבל טענה זו. יש ליתן את הדעת לכך שבאותו הטופס צוין, גם כן מפי האב, כי "בחצי שנה ראשונה לאחר האירוע נסע בליווי האם ללימודים." כמו כן על-פי הרישום מיום 10.7.08, פחות מחודש לאחר הרישום הקודם מפי האב, בגיליון מעקב טיפולים נכתב על-ידי המטפלת כי "חדשים אחר כך במשך כל יום אמו לקחה אותו לתלמוד תורה, היום הוא נוסע עם אחיו." רישום אחרון זה בוודאי שולל את טענת הנתבעים, ולאורו גם ניתן להבין את דברי האב "מגיע עצמאית" כמכוונים לכך שהתובע אינו נוסע עוד בליווי צמוד של הוריו (ראו עדות האב בעמ' 18 ש' 21-7).

לאור כל האמור אני מאמצת את חוות דעת המומחה וקביעותיו ביחס לשיעור הנכות שנותרה לתובע בגין התאונה.

סוף דבר על הנתבעים לשלם לתובע את סכום הפיצויים שנפסקו בראשי הנזק השונים בניכוי תגמולי המל"ל ששולמו ובהפחתת הסכום אשר יוקפא בהתאם לחוות דעת אקטוארית כאמור בסעיפים 22-21 לעיל.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 4431/17 ע"א 4433/17 ע"א 4437/17 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופטת י' וילנר המערערים בע"א 4431/17, והמשיבים 3-1 בע"א 4433/17 ובע"א 4437/17: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני נ ג ד המשיב 1 בע"א 4431/17, המערער בע"א 4433/17 והמשיב 4 בע"א 4437/17: 1. פלוני המשיבה 2 בע"א 4431/17, המשיבה 4 בע"א 4433/17 והמערערת בע"א 4437/17: 2. קרנית - קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים המשיבה 3 בע"א 4431/17, המשיבה 5 בע"א 4433/17 והמשיבה 5 בע"א 4437/17: 3. אלסונדוק אלפלסטיני - הקרן הפלסטינאית לפצוי נפגעי תא המשיב 4 בע"א 4431/17, המשיב 6 בע"א 4433/17 והמשיב 6 בע"א 4437/17: 4. פלוני המשיב 5 בע"א 4431/17, המשיב 7 בע"א 4433/17 והמשיב 7 בע"א 4437/17: 5. נאדי שבאב ענאתא אלקודס- מועדון צעירי ענאתא אלקודס ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 20.4.2017 בת"א 9081-10-12, שניתן על יד כב' השופטת ת' בזק רפפורט תאריך הישיבה: כ"ז בסיון התשע"ט (30.6.2019) בשם המערערים בע"א 4431/17; המשיבים 1-3 בע"א 4433/17 ובע"א 4437/17: עו"ד נהאד ארשיד בשם המשיב 1 בע"א 4431/17, המערער בע"א 4433/17 והמשיב 4 בע"א 4437/17: עו"ד מוחמד דחלה בשם המשיבה 2 בע"א 4431/17, המשיבה 4 בע"א 4433/17 והמערערת בע"א 4437/17: עו"ד אלון בלגה בשם המשיבה 3 בע"א 4431/17, המשיבה 5 בע"א 4433/17 והמשיבה 5 בע"א 4437/17: עו"ד מוחמד אבו קטיש בשם המשיב 4 בע"א 4431/17, המשיב 6 בבע"א 4433/17 והמשיב 6 בע"א 4437/17: עו"ד סמדר ארביב בשם המשיב 5 בע"א 4431/17, המשיב 7 בבע"א 4433/17 והמשיב 7 בע"א 4437/17: עו"ד עלאא' זחאלקה בשם היועץ המשפטי לממשלה: עו"ד שרון מן אורין בשם איגוד חברות הביטוח בישראל (ע"ר): עו"ד ירון אליאס בשם שירותי בריאות כללית: עו"ד יריב שלום; עו"ד שי תמר; עו"ד צח כהן ][]פסק-דין

מספר תלמידים ומורה מלווה קיפחו את חייהם בעקבות התאונה, ורבים אחרים ניפצעו (להלן: התאונה).

לשם הערכת הנזקים שנגרמו לנפגעת כתוצאה מהתאונה, מונו שורה של מומחים רפואיים בתחומי הכירורגיה הפלסטית, האורתופדיה, העיניים, השקום, הפסיכיאטריה ושקום הפה.

משכך, ומשלא מצאתי חריגה או טעות בולטת כאמור, איני רואה להדרש באופן פרטני למחלוקות בין הצדדים באשר לסכומי הפיצויים שנפסקו בראשי הנזק השונים, למעט המפורט להלן (ראו: ע"א 9159/08 עילית חברה לביטוח בע"מ נ' גורודיצקי, פסקה 7 והאסמכתאות שם (16.12.2010); ע"א 438/14 פלוני נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב – "הפול", פסקה 3 (23.7.2014); ע"א 9927/06 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 21 והאסמכתאות שם (18.1.2015); והשוו לע"א 1164/02 קרנית – קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים נ' בן חיון, פסקה 7 והאסמכתאות שם (4.8.2005)).

...

על רקע האמור, נפנה עתה לבחון האם תכנית השב"ן מהווה "חוזה ביטוח". אמנם, אין חולק כי לתוכנית השב"ן ישנם מאפיינים ברורים של חוזה ביטוח.

אעיר, כי גם לו הייתי מגיע למסקנה כי השב"ן אינו בגדר שירותי בריאות וקופות החולים אינן יכולות לתבוע את המזיק מכוח סעיף 22 לחוק, הרי שנקבע זה מכבר כי הסעיף אינו יוצר "ייחוד עילה" וקופות החולים, כמיטיבות נזק, רשאיות לתבוע את הטבת נזקיהן גם על פי עילות אחרות מכוח הדין הכללי (עניין דובק, עמ' 184-183).

מכאן מתבקשת המסקנה הבלעדית כי משעה שקופת החולים זכאית לחזור על המזיק בגין הטבת הנזק שניתנת במסגרת השב"ן, יש להפחית סכום זה מסכום הפיצויים אותו נדרש לשלם המזיק לניזוק.

בהקשר זה, המלומד אריאל פורת הציע תשובה אפשרית לשאלה מדוע מערכת המשפט מאפשרת פגיעה זו באוטונומיה של הניזוק: "...במקרים של גרם נזק הוצאות העסקה גבוהות בדרך-כלל, אין זה מעשי לצפות למשא-ומתן מראש בין המזיק לבין הניזוק באשר לרצונו של האחרון לזכות בטובת-הנאה שעליה יצטרך לשלם לראשון. במילים אחרות, במקרים כאלה עסקת שוק אינה אפשרית. לפיכך במקרים של אירוע נזיקי אין מנוס מחיובו של הניזוק – לפחות במקרים מסוימים – לשלם בעבור טובת-הנאה שהוא לא ביקש, וזאת על מנת למנוע פיצוי-יתר לניזוק והרתעת-יתר למזיק" (אריאל פורת "כאשר דברים טובים ורעים באים יחדיו: ניכוי טובות-הנאה מן הפיצויים" משפט ועסקים כ 41, 57-56 (2017)).

תמצית הרקע העובדתי וטענות הצדדים התובעת, ילידת 3/8/1991, נפגעה בתאונת דרכים בתאריך 25/8/2008, בהיותה תלמידת בית הספר בכתה יא'.

מן המסמכים הרפואיים עולה, כי התובעת נפגעה בתאונה חזיתית שעה שישבה ליד הנהג.

בבקשתה עותרת התובעת למינוי מומחה נוסף בתחום הפסיכיאטרי או הנורולוגי עם נסיון באיבחון וטפול בנפגעי ראש בעקבות טראומה, על מנת שיעריך נזקים שנגרמו לה כתוצאה מתאונת הדרכים ושלא אובחנו או כומתו על ידי המומחים הרפואיים מטעם בית המשפט.

בהקשר זה לא למותר להפנות גם לדברי כב' השופט עמית בעיניין ע"א 1534/12 מוחמד זידאן נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (14/2/13) פיסקה 6: "מינוי מומחה נוסף הוא נושא שאינו מעוגן במפורש בתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז – 1986 (להלן: התקנות), להבדיל מפסילת מומחה ומינוי מומחה אחר תחתיו, על פי סעיף 17(א) לתקנות. עם זאת, במהלך השנים, ומכוח הסמכות הטבועה, התפתחה פראקטיקה של מינוי מומחה בנוסף למומחה שהתמנה על ידי בית המשפט. מקום בו נתברר לבית המשפט כי אין בחוות דעתו של המומחה הראשון בסיס ראוי להערכת המצב הרפואי של הנפגע (אליעזר ריבלין תאונת הדרכים – תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים 699-694 (מהד. 4 2012)).

...

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, שבעתי ועיינתי בפרוטוקול הדיון ובחקירות המומחים הממושכות, כמו גם במסמכים הרפואיים הנוגעים לתובעת, באתי לידי מסקנה, שבתיק זה נכון למנות מומחה נוסף, בעל מומחיות בטיפול בנפגעי ראש בעקבות טראומה ובעל נגיעה לתחום הפסיכיאטריה והנוירולוגיה כאחד, על מנת שיחווה דעתו בנוגע למצבה של התובעת.

54678313סוף דבר, בשים לב למכלול נסיבות העניין אני מוצאת לנכון מומחה נוסף.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים.