כדי לעמוד בתנאי האישור, נדרשו העותרים לרשום שתי הערות אזהרה: הערת אזהרה תכנונית על יעוד המקרקעין לפי תקנה 27 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום) התשע"ב-2011 (להלן: "תקנות המקרקעין") בדבר ייעוד מקרקעי הפרויקט והשמוש בהם ואיסור שינוי הייעוד או שימוש חורג בהם לייעוד שאיננו למלונאות שלא בהסכמת המשרד, וכן הערה על הצורך בהסכמה לפי סעיף 128 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן: "חוק המקרקעין").
וזו לשון התקנה:
"לפי בקשת יושב ראש מוסד תיכנון ירשום רשם הערה על הייעוד או על השמוש שנקבע למקרקעין פלונים מכוח חוק התיכנון, או על הוראה של תכנית או תנאי בהיתר שניתנו לפי חוק התיכנון".
תקנה 27 מסמיכה יושב ראש של מוסד תיכנון (כהגדרת המונח בחוק התיכנון והבניה – ראו סעיף ההגדרות בתקנות המקרקעין) להורות לרשם המקרקעין לרשום הערה על ייעוד או על שימוש שנקבע למקרקעין מכוח חוק התיכנון והבניה, או הערה של תכנית או תנאי בהיתר שניתנו פי חוק התיכנון.
...
לעצם העניין, אין בידי לקבל את הפרשנות המצמצמת של המשיב 4 לתקנה 27 לתקנות המקרקעין.
כל האמור מוביל למסקנה כי לא נשקלו כל השיקולים הצריכים לעניין, וההחלטה אינה מצויה בתוך מתחם הסבירות.
סוף דבר – העתירה מתקבלת במובן זה שעל יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבניה אילת לבקש מרשם המקרקעין לרשום הערה על המקרקעין בהתאם לתקנה 27 לתקנות המקרקעין, בנוסח שקבע המשיב 3.
