מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

העסקת קטין תושב הרשות הפלסטינאית שלא כחוק

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המדובר בכתב אישום הנושא 11 אישומים הכוללים סדרה ארוכה של גניבות בהן היה פעיל המערער, זאת במסגרת כנופיה שקשרה קשר לגניבת רכבים משטחי מדינת ישראל והעברתם לשטחי הרשות הפלסטינאית, תןך הגדרת תפקידים ברורה לכל אחד מחברי הכנופיה ושיטת פעולה קבועה.
לבסוף אמר כי אינו מועסק בעבודה ממנה יכול להיתפרנס ולחיות בכבוד.
כעולה מעובדות כתב האישום ובקצירת האמור דובר על נאשם תושב השטחים שאין בידו אישור שהיה בישראל, ביחד עם קטין, ושניים נוספים( זהותם אינה ידועה), גנבו בצוותא חדא את רכבו של המתלונן, והחלו בנסיעה עם הרכב, או אז נתקלו בכוחות מישטרה, נמלטו מהרכב, ובמהלך הבריחה, נתפסו הנאשם והקטין.
ת"פ 22901-03-22 מדינת ישראל נגד עיסא עומרן (שלום ת"א), הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בבצוע עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, גניבת רכב, נהיגה ברכב ללא רישיון נהיגה, ננהיגה ברכב ללא ביטוח, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, נהיגה פוחזת של רכב, נהיגה כשברמזור אור אדום וחבלה במזיד ברכב.
...
בסופו של דבר עתר בא כוח הנאשם לעונש בן 12 חודשי מאסר בפועל, וזאת בגין שני האישומים בהם הודה הנאשם.
לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות הקשורות לביצוע העבירה, הערכים החברתיים שנפגעו, מידת הפגיעה בערכים אלה ומדיניות הענישה הרווחת, אני קובעת כי מתחם העונש הכולל במקרה דנן נע בין 24 חודשי מאסר ועד 40 חודשי מאסר בפועל.
לאחר שנתתי את דעתי לתיקון 113 לחוק העונשין ולטיעוני הצדדים, לשיקולים לחומרה ולקולא ולכלל הנתונים שהובאו בפני וביניהם גילו של הנאשם ונסיבות חייו הקשות, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 24 חודשים, בניכוי ימי מעצרו על פי חישובי שב"ס. 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, שלא יעבור כל עבירת רכוש, למעט החזקת רכוש חשוד כגנוב, וזאת החל מיום שחרורו ממאסר.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנתבע 1 היה מודע לכך: "ש: אתה יודע שלפי החוק אסור להעסיק קטין בעבודות בניה.
המצג של הנתבע 1 כי הנו עובד כחוק מבלי לציין שאינו קבלן רשום בהיתחשב בסוג העבודה ובגודלה הנו שגוי ומטעה.
הנזק – התובע תושב ראנתיס שברשות הפלסטינאית.
עוד אציין כי בעקרון הנחת העבודה לגבי קטינים ואנשים צעירים בראשית דרכם המקצועית, יש לחשב את אובדן כושר השתכרותם על בסיס ההנחה שאילמלא התאונה היו משתכרים כשיעור השכר הממוצע במשק ולפיכך ולאור האמור בסעיפים 34-38 לעיל אקח את שיעור השכר הממוצע במשק ברשות הפלסטינאית.
...
לפיכך, כבעלי הנכס ומקבלי ההיתר, (ואין חולק בדבר אחריות בעל המקרקעין לשלמות המבקרים/עובדים בנכס שבבעלותם) אני קובע כי גם הנתבעים 2 ו- 3 התרשלו.
מבלי להמעיט מסבלו של התובע ומהקשיים מהם הוא סובל כתוצאה מן הפגיעה הרי שהגם והיה קטין (על סף הבגרות) בעת הפגיעה ולמרות החזקה בדבר זהות הנכות התפקודית לנכות הרפואית, סבורני הנכות התפקודית פחותה מזו הרפואית.
סה"כ 132,204 ₪ בניכוי 53,539 ₪ = 78,665 ₪ לפיכך, אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע את הסך של 79,000 ₪.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

השלושה קשרו קשר זה עם זה ועם תושב המדינה בשם שריף ותד (להלן: שריף) לגנוב בצוותא כלי רכב מסוג עגלות נגררות ולהעבירם ממדינת ישראל לשטחי הרשות הפלסטינאית.
בגין אישום זה הורשעו הנאשמים בעבירות גניבת רכב בצוותא, לפי סעיפים 413ב ו-29(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); החזקת מכשירי פריצה בצוותא, לפי סעיפים 409 ו-29(א) לחוק העונשין; פריצה לבניין שאינו דירה בצוותא, לפי סעיפים 407(ב) ו-29(א) לחוק העונשין; גניבה בצוותא, לפי סעיפים 384 ו-29(א) לחוק העונשין; כניסה לישראל שלא כחוק, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 (להלן: חוק הכניסה לישראל).
לדבריו, בעגלה הועסקו בני נוער בסיכון ואימהות חד-הוריות, חלקן חולות סופניות, מתוך ניסיון לסייע בידיהם להישתלב בקהילה.
הנאשם נשוי, אב לארבעה קטינים שהגדול בהם כבן שמונה, מפרנס יחיד לרעייתו, ילדיו והוריו, אשר איבד את מקום עבודתו בעקבות מעצרו.
...
מבלי להרחיב אומר כי מן העבר האחד, מקובלת עליי טענת ההגנה לפיה שווי התכולה לא ננקב בכתב האישום המתוקן, וכי חומרי החקירה לא כללו אסמכתאות לכך.
אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים: נאשם מס' 1: 21 חודשי מאסר בפועל אשר ימנו מיום מעצרו – 23.6.22.
אני מורה על הפעלת 2 חודשי מאסר מותנה (ת"פ 43385-04-22, גזר דין מיום 25.4.22), זאת במצטבר.
אני מורה על הפעלת 2 חודשי מאסר מותנה (ת"פ 43385-04-22, גזר דין מיום 25.4.22), זאת במצטבר.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

הנאשם הורשע בשנת 2018 בעבירות של שהייה שלא כחוק, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, שימוש במסמך מזויף וזיוף ונדון לעונש מאסר בפועל לתקופה של 61 יום לצד התחייבות להמנע מעבירה; מספר חודשים לאחר מכן הורשע פעם נוספת בשהייה שלא כחוק ונדון לעונש מאסר בפועל לתקופה של 5 ימים לצד ענישה נלווית; בשנת 2021 הורשע הנאשם בעבירה של שבוש מהלכי משפט, הפקרה אחרי פגיעה ושהייה שלא כחוק ונדון לעונש מאסר לתקופה של 12 חודשים לצד ענישה נלווית; בהמשך שנה זו הורשע פעם נוספת במספר עבירות של שהייה שלא כחוק ונדון לעונש מאסר לתקופה של 3 חודשים לצד ענישה נלווית; כך גם בשנת 2022 הורשע בעבירה של שהייה שלא כחוק בישראל ונדון למאסר על תנאי וקנס.
עוד שקלתי, כי חלקו של הנאשם בבצוע העבירה הוא בלעדי, שכן הוא זה שהחליט לבדו לגנוב את האקדח כשהבחין בו בבית הגיסים, הוא זה שגנב אותו, והוא זה שבהמשך החליט למוכרו בתמורה לכסף ולסמים, והשלים את העסקה.
מעובדות כתב האישום המתוקן עולה, כי המערער קשר קשר עם תושב הרשות הפלסטינאית ואחרים במטרה לבצע מכירה והעברה של אקדח בצרוף מחסנית תואמת, מחזקת הסוחר ברשות הפלסטינאית לידי הרוכש בישראל.
העונש המתאים אשר לנסיבות שאינן קשורות לבצוע העבירות- לקולה, שקלתי כי הנאשם אדם בוגר בן 54 שסובל מבעיות בלבו, ומגדל יחד עם אישתו שני ילדים שאחד מהם עדיין קטין.
...
דומה, כי אין להכריע בטענות הנאשם למחדלי חקירה, שכן אני סבורה כי בעצם מסירתו של הנאשם לרשויות את שמו של האדם שלו מכר את האקדח, יש משום מאמץ לתיקון תוצאות העבירה אשר מצדיק התחשבות בקביעת העונש בתוך המתחם.
עם זאת, לאור הנסיבות הייחודיות של תיק זה, ובשים לב לכך שגם המאשימה עתרה לעונש בחלק התחתון של מתחם העונש ההולם, על אף עברו הפלילי של הנאשם והצורך בהרתעת הרבים, החלטתי להטיל עליו עונש ברף התחתון של המתחם, לצד מאסר על תנאי כבד ומרתיע, ופיצוי לנפגע העבירה.
אשר על כן, הנני גוזרת על הנאשם את העונש כדלקמן: 36 חודשי מאסר בפועל, אשר ירוצו מיום מעצרו (9.3.23).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

סבורתני כי לעצם הרישום של קבלן ברשומות כחוק ישנו משקל מהותי מעבר לרישום דקלראטיבי, וזאת בכל הקשור לחובות המוטלות עליו מכוח הדין, לרבות הקף ההכשרה, הידע בתחום הבניה וניסיון העבודה אותו הקבלן צריך להציג לרשויות הרלוואנטיות כדי לקבל תעודה של קבלן רשום ולהירשם ברשומות.
לא זו אף זו, היתר כניסה לישראל לצרכי מסחר גם אינו משמש הבטחה לעבודה קבועה ורצופה בישראל משל ההי מדובר באזרח או תושב ישראלי ועל כן גם אם צלח בידו להשיג פה ושם עבודה יומית ומזדמנת, אזי שמדובר במצב אירעי שהרי די בכל ארוע או מתיחות ביטחונית בין מדינת ישראל לרשות הפלסטינאית לרבות תקופות חגים וכדומה, כדי לסגור את המעברים, ולשלול היתרי כניסה.
ודי באם נפנה למצב השורר במדינה מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל מזה חצי שנה, תקופה במהלכה נשללו בצורה גורפת כל אישורי העבודה לתושבי הרשות בישראל ומדינת ישראל תרה בעת הזו אחר פיתרונות חלופיים באמצעות הבאת והעסקת עובדים זרים.
בפסק הדין של בית המשפט המחוזי בת"א בת.א. 30640-01-15 פלונית נ' כץ (17.5.20), נקבע שכר ממוצע במשק לתושבת הרשות (קטינה) הינו 2,700 ₪.
...
מנסיבות אלו, אין לי אלא להגיע למסקנה כי התובע לא עמד בנטל השכנוע ולא בנטל הראיה להוכחת בסיס השכר הנטען על ידו.
לאור כל האמור, ועל פי הפסיקה הנוהגת ובשל צוק העיתים הלאומי מאז פרוץ המלחמה, אשר גרר אחריו איסור כניסת פועלים פלשתינאים בעלי היתר עבודה כדין, לא כל שכן כאלו שמשוללי היתר עבודה דוגמת התובע דנן, מצאתי להעמיד את בסיס השכר לעתיד לפי החזקה של השכר המוצע ברשות כפי שכבר נקבע בפסיקה עניפה בסך של 2,700 ₪.
סוף דבר סכום הפיצוי לתובע לאחר נכויי מל"ל יחולק בין הנתבעים כדלקמן: הנתבע 1- 85% מסך של 21,000= סך 18,000 ₪ (במעוגל) הנתבע 2- התובע זכאי לחלקו של הנתבע 2 (15%) מתוך 25% מהנזק במקרה שהרבע מהנזק הכולל, גדול מהיתרה שנותרת כמו במקרה דנן (406,000 ₪ X 1/4= 101,500 ₪).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו