המדובר בכתב אישום הנושא 11 אישומים הכוללים סדרה ארוכה של גניבות בהן היה פעיל המערער, זאת במסגרת כנופיה שקשרה קשר לגניבת רכבים משטחי מדינת ישראל והעברתם לשטחי הרשות הפלסטינאית, תןך הגדרת תפקידים ברורה לכל אחד מחברי הכנופיה ושיטת פעולה קבועה.
לבסוף אמר כי אינו מועסק בעבודה ממנה יכול להיתפרנס ולחיות בכבוד.
כעולה מעובדות כתב האישום ובקצירת האמור דובר על נאשם תושב השטחים שאין בידו אישור שהיה בישראל, ביחד עם קטין, ושניים נוספים( זהותם אינה ידועה), גנבו בצוותא חדא את רכבו של המתלונן, והחלו בנסיעה עם הרכב, או אז נתקלו בכוחות מישטרה, נמלטו מהרכב, ובמהלך הבריחה, נתפסו הנאשם והקטין.
ת"פ 22901-03-22 מדינת ישראל נגד עיסא עומרן (שלום ת"א), הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בבצוע עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, גניבת רכב, נהיגה ברכב ללא רישיון נהיגה, ננהיגה ברכב ללא ביטוח, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, נהיגה פוחזת של רכב, נהיגה כשברמזור אור אדום וחבלה במזיד ברכב.
...
בסופו של דבר עתר בא כוח הנאשם לעונש בן 12 חודשי מאסר בפועל, וזאת בגין שני האישומים בהם הודה הנאשם.
לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות הקשורות לביצוע העבירה, הערכים החברתיים שנפגעו, מידת הפגיעה בערכים אלה ומדיניות הענישה הרווחת, אני קובעת כי מתחם העונש הכולל במקרה דנן נע בין 24 חודשי מאסר ועד 40 חודשי מאסר בפועל.
לאחר שנתתי את דעתי לתיקון 113 לחוק העונשין ולטיעוני הצדדים, לשיקולים לחומרה ולקולא ולכלל הנתונים שהובאו בפני וביניהם גילו של הנאשם ונסיבות חייו הקשות, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:
מאסר בפועל למשך 24 חודשים, בניכוי ימי מעצרו על פי חישובי שב"ס.
6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, שלא יעבור כל עבירת רכוש, למעט החזקת רכוש חשוד כגנוב, וזאת החל מיום שחרורו ממאסר.
