לבחינת לגיטימיות התבנית יש הן היבטים סובייקטיביים – במסגרתם של אלה תיבחן שאלת תום הלב של הצדדים; האם ביצירת תבנית ההעסקה היתה כוונה להיתחמק מהחלת הוראות חוק, הסכמים קבוציים, צוי הרחבה וכיוצ"ב על העובד, ובכך לקפחו כלכלית או ארגונית, או שמא ביסוד ההיתקשרות עמדה מטרה אחרת לגיטימית; והן היבטים אובייקטיביים – גם הצדדים לא התכוונו לקפח את העובד ופעלו מתוך מטרה לגיטימית, יש לבחון האם העסקת העובד בתבנית הנבחנת פוגעת בהשגת תכליות משפט העבודה.
בסעיף זה –
"גמול שעות נוספות", "גמול עבודה במנוחה שבועית" – כמשמעותם בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951;
"פנקס שעות עבודה" – פנקס שעות עבודה לפי סעיף 25 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, או פנקס לפי סעיף 31 לחוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953.
]
בהמשך להודיית הנאשמים, נקבע על ידי בית הדין כי עבירות אלה – העסקה שלא כדין של עובדים זרים; אי הפקדת חלק המעסיק בפיקדון לעובד זר שהוא מסתנן; והעסקת עובד זר מבלי שהוסדר עבורו ביטוח רפואי – קשורות אחת לשניה בקשר הדוק, בהיותן כאלה ששרתו תכנית עבריינית אחת: פעילות עסקית של אספקת שירותי כח אדם ושרותי ניקיון באמצעות עובדים זרים, תוך שהחברה מפרה את הוראות החוק[footnoteRef:92].
...
הפיצוי שאנו קובעים להלן, נקבע על ידינו לאור ההשלכות הניכרות שהיו לאי-קבלת תלושי השכר לגבי ידיעותיו של התובע – עובד מוחלש, כאמור לעיל, ובכל הקשור לזכויותיו, ואף ביחס לשאלה מי היתה מעסיקתו.
לאחר ששקלנו את כלל נסיבות העניין, הגענו למסקנה כי יש לחייב את הנתבעת בסך של 12,500 ₪ בגין אי-הנפקת תלושי שכר לתקופה שבנדון.
סוף דבר
לסיכום – לאור כל האמור לעיל, נקבע בזאת, כדלקמן –
- אשר לסעדים הלא ממוניים – דין התביעה להתקבל, ועל הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בגין אי-מתן הודעה לעובד בסך של 7,500 ₪ ופיצוי בגין אי-מתן תלושי שכר בסך של 12,500 ₪.
