מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

העסקת עובדים זרים ללא חוזה עבודה חוקי

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

פסק הדין בעיניין אילינדז עסק בין היתר בשאלת זכאותם של עובדים זרים לפצויי פיטורים עם העברתם לעבודה ב"תאגיד כוח אדם", ודחה את הטענה לסיכול חוזה עבודה בקובעו כך: "נוכח קיומה של צפייה סבירה לאפשרות של שינוי מדיניות, שכתוצאה ממנו לא יתאפשר עוד למעסיק לקבל היתר העסקה לעובד הזר, אין בסיס לטענה בדבר 'סיכול' חוזה העבודה, באופן הפוטר את המעסיק מחובותיו על פי דין כלפי העובד.
...
יחד עם זה, הנתבעת לא הציגה אישור מחברת כלל בנוגע לפרטי קרן הפנסיה שנפתחה על שם התובע, ולכן אני קובעת כי הדו"ח שצורף לתצהיר מנהל הנתבעת אינו ראיה להפרשות בפועל שהועברו לקרן פנסיה פעילה.
התובע צמצם את תביעתו ברכיב זה לסך 7,200 ש"ח. משכך, אני נעתרת לה במלואה, וקובעת שהוא זכאי לפיצוי בגין התלושים הפיקטיביים בסך 7,200 ש"ח. סוף דבר התביעה כנגד הנתבעת מתקבלת במלואה, ועליה לשלם לתובע – בתוך 30 ימים מיום שיומצא לה פסק הדין – את הסכומים הבאים: גמול שעות נוספות בסך 15,300 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 13/10/12 (אמצע תקופת העבודה) ועד למועד התשלום בפועל.
לסכום זה יתווספו פיצויי הלנת שכר בסך 5,000 ש"ח. בנוסף, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך 1,000 ש"ח ושכר טרחת עו"ד דין בסך 5,000 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

על כן, העונש המירבי שבסמכות בית הדין הוא עונש המאקסימום על מעשה עבירה אחד, זאת בשונה למשל מעבירה לפי סעיף 2(א)(2) לחוק עובדים זרים הקובע עבירה של העסקת עובד זר שאינו בעל היתר לעבוד בישראל (מעסיק ש"העסיק עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל"), שאז העסקתו של כל עובד ועובד ללא היתר מהוה מעשה עבירה בפני עצמו, להבדיל מעיסוק של קבלן כח האדם עצמו ללא היתר.
עם זאת, האישום מורכב מחמשה מעשים שונים, היות וסעיף 11 לחוק קבלני כח אדם קובע כך: "(א) תנאי עבודה של העובד אצל קבלן כוח אדם ייערכו בהסכם בכתב ביניהם, אלא אם כן חל עליהם הסכם קבוצי המסדיר את תנאי עבודתו של העובד אצל קבלן כוח האדם. (ב) קבלן כוח אדם ימסור לעובד לפני תחילת העסקתו עותק מההסכם בכתב שנערך ביניהם; חל עליהם הסכם קבוצי, יאפשר הקבלן לעובד לעיין בו". כלומר, סעיף העבירה מתייחס לעריכת הסכם עם כל עובד ועובד בנפרד, לכן יש לראות באישום ארוע אחד בעל חמישה מעשים שונים.
...
לעניין תקרת העונש, יפים לעניין זה דברי בית הדין הארצי בעניין ספירשטיין: "גם במצב של מעשים נפרדים בתוך אירוע אחד "אין לקבוע את מתחם הענישה (או את העונש עצמו) באופן אוטומטי על פי הכפלה אריתמטית של הקנס המנהלי או הקנס הפלילי המירבי הנקוב בחוק (או כל שיעור ממנו) במספר "יחידות העבירה" המרכיבות את האירוע, שכן יש בכך כדי לעקר את הקביעה כי מדובר ב"אירוע" אחד וכן עלולה לנבוע מכך תוצאה בלתי סבירה (בהיבט של גובה הקנס), המנוגדת להנחיה החקיקתית לקבוע עונש הולם ומידתי לאירוע הכולל (ע"פ (ארצי) 12606-04-19 ל.מ שירותי כח אדם (צפון) בע"מ – מדינת ישראל פסקה 5 (16.2.2020)". כך גם בע"פ (ארצי ) 12606-04-19 ל.מ. שירותי כח אדם (צפון) בע"מ - מדינת ישראל (16.02.2020) נקבע כי "להסרת ספק נדגיש כי לא בכדי כללנו באמור לעיל את המילים "באופן אוטומטי", שכן במסגרת הפעלת שיקול הדעת השיפוטי אין מניעה להגיע למסקנה כי בנסיבות מקרה מסוים יש לקבוע מתחם ענישה לפי הקנס הנקוב בחוק לגבי עבירה יחידה (גם כאשר באירוע כלולות מספר עבירות או מספר "יחידות עבירה"), כשם שאין מניעה להגיע למסקנה כי יש לקבוע מתחם ענישה הלוקח בחשבון הכפלה אריתמטית על יסוד "יחידות העבירה", כל עוד הדברים נעשים לאחר הפעלת שיקול דעת ובהתאם לנסיבות כל מקרה".
בשים לב לכך שמדובר בעובדת אחת, כי מדובר בתשלום בחסר ולא באי תשלום כלל, כמו גם שלא הועלו טענות נוספות נגד הנאשמת ביחס ליתר העובדים, אני סבורה שאין להכפיל את הקנס המרבי ביחידות עבירה.
כל אלו הובילו אותי למסקנה כי יש למקם את עונשה של הנאשמת בתחתית המתחם ביחס לכל אחד מהמתחמים שקבעתי.

בהליך דיון מהיר (ד"מ) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה ב"ש בשבתו באילת נפסק כדקלמן:

סעיף 3 לתקנות הודעה לעובד (תנאי עבודה) (צורת הודעה ופרטיה), תשס"ב- 2002 (להלן: "תקנות הודעה לעובד") קובע כי "מעביד של עובד זר, אשר נתן לעובד הזר חוזה עבודה בהתאם לחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), תשנ"א- 1991, יהיה פטור ממתן ההודעה האמורה בסעיף 2 לחוק, וזאת בלי לגרוע משאר חובותיו על פי החוק". בית הדין הארצי עמד זה מכבר על תכליותיו של חוק הודעה לעובד וקבע: "חוק הודעה לעובד, בהיותו שייך לאותם הסדרים נורמאטיביים המטילים על המעסיק חובות רישומיות, שם דגש מיוחד על כמה מהתכליות העומדות מאחורי הסדרים אלה שעניינן - אכיפה יעילה ושוויונית של זכויות מהותיות; ביסוס יחסים של שקיפות ואמון בין העובד למעסיק; מניעת התדיינויות משפטיות מיותרות, שהנן פועל יוצא של מחלוקות בנוגע לתנאי העבודה המוסכמים וכן, סיוע לעובדים למצות את זכויותיהם באופן יעיל, במקרה של מחלוקת המתעוררת בהליך משפטי באשר לתוכנו של הסכם העבודה"[footnoteRef:3].
...
חרף האמור, מקובלת עליי גרסת הנתבעת שלפיה ערב דיון ההוכחות בא כוחה פנה למר אייל רוזן (להלן: "מר רוזן"), המספק שירותי הנהלת חשבונות לנתבעת בבקשה לקבל אסמכתא לעניין ההפרשות שבוצעו עבור התובע, כי מר רוזן פנה לרשות האוכלוסין וההגירה וקיבל מהרשות במייל את דו"ח ההפקדות, המשקף את ההפקדות מזמן אמת.
סוף דבר לאור האמור לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה.
הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לידיה פיצוי בסכום של 1,000 ₪ בגין אי מסירת הודעה לעובד כדין.
יתר תביעות התובע- נדחות.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מנגד, הנתבעת הציגה את הודעתו של התובע במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים – מנהל הסדר ואכיפה (האגף לאכיפה מינהלית של חוקי עבודה) (להלן: "משרד העבודה") שנגבתה במסגרת חקירה שבוצעה לנתבעת, שם הוא טען כי התפטר מעבודתו, בזו הלשון: "ש. מדוע סיימת לעבוד שם?
מעבר לחובה למסור הודעה על תנאי העסקה, סעיף 1ג' לחוק עובדים זרים, תשנ"א-1991 (להלן: "חוק עובדים זרים") אוסר על מעסיקים להעסיק עובדים זרים ללא הסכם עבודה.
...
בהתאם לסעיף 26א לחוק הגנת השכר, מצא בית הדין כי מעסיק מסר לעובד ביודעין תלוש שכר שלא נרשמו בו הפרטים הנדרשים, כולם או חלקם, רשאי הוא לפסוק לעובד פיצוי לדוגמה, ללא הוכחת נזק.
בשים לב כי הנתבעת הנפיקה תלושי שכר לתובע, והתובע אישר כי השכר ששולם לו תאם את הסכומים המפורטים בתלושי השכר[footnoteRef:17], לא מצאנו ראיה לכך כי לתובע לא נמסרו תלושי שכר לכאורה.
נוכח האמור לא מצאנו הצדקה לפסיקת פיצוי ברכיב תביעה זה. סוף דבר בנסיבות אלה, הנתבעת תשלם לתובע, בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין לידיה, סך של 10,937 ₪ (קרן), לפי הפירוט שלהלן: פיצוי בגין אי מסירת הודעה על תנאי העסקה בסך 5,000 ₪; פיצוי בגין אי ביצוע הפקדות לפנסיה ולפיצויים בסך 7,336 ₪; שי לחג בסך 500 ₪; סה"כ 12,836 ₪ בניכוי 1,899 ₪ ששולמו לאחר הגשת התביעה = 10,937 ₪ על הסכומים הנ"ל יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.5.2019 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

לבחינת לגיטימיות התבנית יש הן היבטים סובייקטיביים – במסגרתם של אלה תיבחן שאלת תום הלב של הצדדים; האם ביצירת תבנית ההעסקה היתה כוונה להיתחמק מהחלת הוראות חוק, הסכמים קבוציים, צוי הרחבה וכיוצ"ב על העובד, ובכך לקפחו כלכלית או ארגונית, או שמא ביסוד ההיתקשרות עמדה מטרה אחרת לגיטימית; והן היבטים אובייקטיביים – גם הצדדים לא התכוונו לקפח את העובד ופעלו מתוך מטרה לגיטימית, יש לבחון האם העסקת העובד בתבנית הנבחנת פוגעת בהשגת תכליות משפט העבודה.
בסעיף זה – "גמול שעות נוספות", "גמול עבודה במנוחה שבועית" – כמשמעותם בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951; "פנקס שעות עבודה" – פנקס שעות עבודה לפי סעיף 25 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, או פנקס לפי סעיף 31 לחוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953.
] בהמשך להודיית הנאשמים, נקבע על ידי בית הדין כי עבירות אלה – העסקה שלא כדין של עובדים זרים; אי הפקדת חלק המעסיק בפיקדון לעובד זר שהוא מסתנן; והעסקת עובד זר מבלי שהוסדר עבורו ביטוח רפואי – קשורות אחת לשניה בקשר הדוק, בהיותן כאלה ששרתו תכנית עבריינית אחת: פעילות עסקית של אספקת שירותי כח אדם ושרותי ניקיון באמצעות עובדים זרים, תוך שהחברה מפרה את הוראות החוק[footnoteRef:92].
...
הפיצוי שאנו קובעים להלן, נקבע על ידינו לאור ההשלכות הניכרות שהיו לאי-קבלת תלושי השכר לגבי ידיעותיו של התובע – עובד מוחלש, כאמור לעיל, ובכל הקשור לזכויותיו, ואף ביחס לשאלה מי היתה מעסיקתו.
לאחר ששקלנו את כלל נסיבות העניין, הגענו למסקנה כי יש לחייב את הנתבעת בסך של 12,500 ₪ בגין אי-הנפקת תלושי שכר לתקופה שבנדון.
סוף דבר לסיכום – לאור כל האמור לעיל, נקבע בזאת, כדלקמן – - אשר לסעדים הלא ממוניים – דין התביעה להתקבל, ועל הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בגין אי-מתן הודעה לעובד בסך של 7,500 ₪ ופיצוי בגין אי-מתן תלושי שכר בסך של 12,500 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו