הענקת מתנה באמצעות חשבון בנק משותף

משכנתא זו הועברה לדירת המגורים ושולמה ע"י הנתבע ומאז נישאו הצדדים בשנת 2009 הם שילמו את המשכנתא מהחשבון הבנק המשותף שפתחו יחדיו.

כן, מיד לאחר נשואי הצדדים, פתחו הצדדים חשבון בנק משותף ממנו שילמו את המשכנתא על הדירה בת"א כאשר אמו של הנתבע ממשיכה להתגורר בדירה הנ"ל. ביום 17.01.2010 ערכו הנתבע ואימו תצהירי מתנה (נ/ 28 ו – נ/ 29 ) לפיהם הנתבע מעניק במתנה וללא כל תמורה את דירתו בת"א לאימו ובמקביל הוא מקבל במתנה וללא כל תמורה מאמו את דירת המגורים שהיתה רשומה ע"ש אם הנתבע ובה התגוררו הצדדים אותה עת. בהתאם לכך, בחודש מרץ 2010 ערכו הצדדים מסמכים בפני הבנק לצורך גרירת המשכנתא שהוטלה על הדירה בת"א לדירת המגורים של הצדדים כאשר המשכנתא המשיכה להיות משולמת מהחשבון המשותף של הצדדים.

...

אשר לאיזון הזכויות הסוציאליות, הכספים והחסכונות - אני מורה כדלקמן: לצורך איזון הזכויות הסוציאליות של הצדדים, על הנתבע להעביר לתובעת סך של 6,574 ₪ בגין 17  רכיב זה. כן, ב"כ הצדדים יגישו בהסכמה פסיקתאות מתאימות לביהמ"ש לאיזון יתרת הזכויות כאמור בחוו"ד המומחה – כמפורט בסעיף 93 לפסק הדין.

התביעה לסילוק יד - נדחית.

התביעה למזונות האישה - נדחית.

כך, גם לא מצאתי כל הגיון מדוע תבקש המנוחה להעניק לנתבע מתנה באמצעות שיק המחלוקת, שכן לא היתה כל מניעה שתבצע לו את העברת הכספים באמצעות העברה בנקאית לחשבון הבנק של הנתבע בו ביום בו נימסר לכאורה שיק המחלוקת או במועד פתיחת חשבון הבנק המשותף.

...

אם כן, כפועל יוצא מהאמור ובהעדר הצגת ראיות חיצוניות על כוונת המנוחה להעניק לנתבע את הכספים בחשבון הבנק עוד בחייה, לא עמד הנתבע בנטל ההוכחה הרובץ לפתחו ולכן גם דינה של טענה השותפות בכספים שבחשבון הבנק מכוח 'סעיף אריכות ימים' להידחות.

כיבוד רצונה של המנוחה בשולי הדברים וכסיכום, אומר כי המסקנה הסופית אליה הגעתי בפסק הדין מתיישבת, לדידי, אף עם רצונה של המנוחה ויש לכבדו ולהביאו לידי ביטוי.

מכל המקובץ לעיל, אני קובעת כי הכספים שנמשכו ע"י הנתבע ביום 13.09.15 , בסך של 1,200,000 ₪ שייכים לעיזבון המנוחה ועל הנתבע להשיבם לחשבון הבנק בתוך 60 יום.

באשר לגביית דמי השכירות בפועל, טוענת הבת כי לאורך השנים וגם לאחר מתן הדירות במתנה נוהלו כל הדירות על-ידי האם בדומה ליתר הרכוש המשפחתי שנוהל על-ידה וזאת לטובת שתיהן עת התנהלו מחשבון בנק משותף.

...

טענת התובעת כי הנתבעת היא ברת רשות בלבד בדירה בבת- ים – נדחית.

טענת התובעת כי היא זכאית לקבלת דמי שכירות מכל הדירות עד אחרית ימיה – נדחית בקשר לדירה בבת ים. המשמעות היא כי התובעת זכאית להמשיך ולגבות את דמי שכירות מהדירה בנתניה ומהדירה הנוספת בבת ים למשך כל ימי חייה, כפי שנעשה בפועל לאורך כל השנים.

בשים לב לכך שרוב רובן של טענותיה של התובעת נדחו ולאור היקף ההליך שלפני, ריבוי הטענות והעתירות ובשים לב לקיומו של ההליך הקודם שנמחק -אני מורה כי התובעת תשלם לידי הנתבעת את הוצאות בגין ההליך בסך 25,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא התשלום הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד החיוב ועד התשלום בפועל.

בנות המנוחה טוענות, כי אילו מדובר היה בכספים משותפים לא היו טוענים יורשי המנוח כי הכספים ניתנו לו במתנה באמצעות הפקדתם לחשבון הבנק המשותף.

...

בנסיבות אלו, גם אם נקבל טענות פלונית ופלמונית והמומחה מטעמן ולפיהן המנוחה הועברו 19 ₪ בשנת 2003 מחשבון פרטי אחר שהיה בבעלות המנוחה ומספרו 374733 הסך של 3,280,000 לחשבון המשותף, סבורני כי ניתן לראות בכך מתנה לאלתר שמצאה ביטוי בעצם ההעברה ועל פי הפסיקה לעיל, כלל אין מקום לאפשר או ליתן הזדמנות לבנותיה של המנוחה לסתור את חזקת המתנה (עמ' 8-9 לבע"מ 4739/15 לעיל) ואם יש להתיר אפשרות לסתור עדיין יש לקבוע נטל הוכחה מוגבר במיוחד.

עם זאת, יש לסייג ולהיזהר גם במסקנה זו, שכן בשנת 2003 הצדדים כבר היו בני זוג תקופה של 29 שנים שהיא תקופה משמעותית לצבירת כספים ואין לדעת האם אכן נצברו כספים על ידי מי מהם, מאיזה מקור ולאיזה חשבון הופקדו.

לאור כל האמור לעיל, אין בית המשפט יכול לקבוע ממצא שיפוטי בדבר מקור הכספים (בסך 3,280,000 ₪) שהיו בחשבון הבנק של המנוחה והועברו לחשבון המשותף שלה ושל המנוח.

לאור כל המפורט לעיל, אני קובע כי לא עלה בידי בנות המנוחה להוכיח שכספי החשבון המשותף מקורן היו בכספי המנוחה או חשבון הבנק של המנוחה דווקא, לא עלה בידיהן להוכיח היעדר כשירות של המנוחה בעת העברת הכספים לחשבון המשותף ולא עלה בידיהן להוכיח כי המנוחה לא רצתה לשתף את המנוח בכספים אלה, ודין תביעתן להידחות.

הקרקע עליו ניצב הבית ניתנה במתנה ע"י הורי התובעת והצדדים בנו את הבית במשך כ-3 שנים ( להלן: "בית המגורים").

לטענתה, הדירה עלתה 3.1 מיליון ₪, מתוך זה היא מימנה 1.7 מיליון ₪ ,300 אלף ₪ היו לבני הזוג בחשבון הבנק המשותף, 150 אלף ₪ הם לוו מהורי הנתבע ועוד מיליון ₪ מומנו במשכנתא.

...

לאור האמור לעיל איני מקבל את טענת התובעת.

עם זאת, שעה שפסקתי מזונות זמניים ( החלטתי מיום 19.10.2020) התחשבתי בכך שהתובעת גרה עם הילדים בבית ולכן לא פסקתי לילדים מדור.

אני ממנה בזה את השמאי גיל קנטרוביץ לשום ולהעריך את דמי השכירות של בית המגורים ברחוב מ' בהרצליה, לרבות דמי השכירות הנגבים בעד יחידת הדיור הצמודה לבית.

סיכום אני ממנה בזה את ב"כ הצדדים כונסי נכסים למכירת בית המגורים והדירה ברחוב ע'.