הנאשמים הללו, במזיד ובכוונה להתחמק מתשלום מס הכנסה ומע"מ וכן בכוונה להסתיר מהרשות לאיסור הלבנת הון מידע בגין הכנסותיהם ממועדוני ההימורים אותם הפעילו, פעלו במרמה, ערמה ותחבולה-הסוו מקורות הכנסה בשלמותם-הפעלת מועדוני הימורים, לא הודיעו לפקיד שומה על תחילת עיסוק בכוונה להעלים ולהסתיר מרשויות המס את עובדת קיומם של העסקים ומקור הכנסתם בשלמותו, בכוונה להעלים מרשויות המס את מקור הכנסתם בשלמותו, כלל לא הגישו דין וחשבון לפקיד שומה ואף לא ניהלו פנקסי חשבונות בנוגע להכנסותיהם.
בעבירה של אי ניהול פנקסי חשבונות – עבירה לפי סעיף 216(5) לפקודת מס הכנסה וכן לפי סעיף 117(א)(7) לחוק מס ערך מוסף, בעבירה של אי הוצאת חשבוניות מס – עבירה לפי סעיף 117(א)(13) לחוק מס ערך מוסף, עבירה של אי הגשת דו"חות תקופתיים למע"מ, לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מע"מ, ועבירות רבות של הלבנת הון, לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003.
...
בסופו של דבר, העסקה לא יצאה לפועל ונאשם 2, במקום להפקיד את הסכום בחשבונו, קיבל לידיו במזומן את הסכום של 181,000 ₪.
באופן זה, איים למעשה הנאשם 1 על המתלונן, תוך שהוא מודע לכך שעצם הפנייה שלו אל המתלונן וההצעה שהציע לו, בהתבסס על "המוניטין" שיצאו לו כעבריין שאין לסרב ל"הצעותיו", יובילו את המתלונן להעתר להצעה.
הגם שחובה להלחם בארגוני הפשיעה, באלימות הגואה ובעבירות הכלכליות שהם מבצעים, תוך שאנו שמים לנגד עינינו את חומרת העבירות וריבויין, הגענו למסקנה שההסדר אינו חורג ממיתחם הסבירות ומכאן שיש לאמצו, בשים לב לקשיים הראייתיים עליהם הצביעו הצדדים ובשים לב ליתר טענות הצדדים, והלכת פלוני, על פיה האנטרס הציבורי במובנו הרחב מחייב לכבד דרך כלל הסדרי טיעון(ראה ע"פ 1958/98 פלוני נגד מ"י פ"ד נ"ז (1) 577).